נשיאת בית המשפט העליון: "השופטים הוצגו כאויבי העם"

"לצערי, רב המרחק בין הידברות מכובדת ובין השיח הבוטה, העולב ומשולח הרסן אשר אפיין את מערכת הבחירות לכנסת ה-21, ואשר ממשיך ללוות גם עתה את המגעים להרכבת הממשלה", כך אמרה היום (ב') נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בפתיחת כנס לשכת עורכי הדין באילת. "בשיח זה בלטו וממשיכות לבלוט בחומרתן התבטאויות מצד גורמים שונים, המופנות כלפי הרשות השופטת בכלל וכלפי בית המשפט העליון בפרט. בין התבטאויות כאלה ובין 'גישה מאוזנת וכבוד הדדי' והידברות, אין ולא כלום". דברי חיות התקבלו בתשואות סוערות.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות צילום: אלכס קולומויסקי

חיות הסבירה את העמידה מהצד של המערכת לנוכח השיח הזה. "הרשות השופטת אמונה על ניטרליות, עצמאות מחשבתית ואי-תלות פוליטית. על כן, סברתי כי במהלך תקופת הבחירות אין זה מן הראוי להגיב על אותן התבטאויות חמורות שהזכרתי, וגזרתי על עצמי שתיקה גם בימים בהם היו מי שהרחיקו לכת עד כדי הצגת הרשות השופטת והשופטים כ'אויבי העם' ממש. על מנת לשמור על מעמדה של הרשות השופטת כרשות ניטרלית וא-פוליטית, ראוי לה, ככלל, שלא להיגרר אל השדה הפוליטי גם כשהגורמים הפוליטיים עוסקים לאחר תום מערכת הבחירות במלאכת הרכבת הממשלה".

חיות לא עסקה בתוכן ובמהות הרפורמות המוצעות. "ראשית, כשופטים אנו נזהרים מאוד שלא להביע דיעה או עמדה, אלא לאחר שכל העובדות נהירות לנו ומוצגות באופן מוסמך ומהימן. שנית, אני מאמינה - אולי במידה לא מבוטלת של תמימות - כי שתי הרשויות האחרות לא ייקחו על עצמן לחולל שינויים מהותיים במערך היחסים שבין שלוש הרשויות במדינת ישראל מבלי לקיים 'דו-שיח אפקטיבי' עם הרשות השופטת".

הנשיאה הוסיפה כי "חשוב להדגיש - שאלת מעמדה וסמכויותיה של הרשות השופטת בכלל, ושל בית המשפט העליון בפרט – איננה שאלה פוליטית. השינוי ביחסי הכוחות שבין שלוש הרשויות במדינה נוגע בבסיס התשתית המשטרית שלנו. אכן, בית המשפט איננו כל יכול ואסור שיהיה כל יכול, אך גם כל אחת משתי הרשויות האחרות איננה כל יכולה ואסור שתהיה כזו. על מנת להבטיח עקרונות אלה דרושה מערכת ראויה של איזונים ובלמים, והאחריות הציבורית לקיימה מוטלת על כל אחת מרשויות השלטון באופן שווה".

חיות סיכמה את דבריה ואמרה כי "כנשיאת בית המשפט העליון עשיתי ואמשיך לעשות כל שביכולתי על מנת שהרשות השופטת תמשיך למלא את התפקיד המוטל עליה ללא מורא, ותשמור על מעמדה כרשות עצמאית ובלתי תלויה, ניטרלית וא-פוליטית. אני מצפה שהמערכת הפוליטית תקפיד מצדה לשמור את בתי המשפט מחוץ לשיח הפוליטי".

עו"ד אבי חימי: "נעמוד בעוצמה נגד מי שיבקש להחליש את הלשכה"

ראש הלשכה הזמני, עו"ד אבי חימי, אמר בפתיחת הכנס: "כל חיי לחמתי למען צדק חברתי לאלה שמאמינים שאין תקרת זכוכית לחלומות. נעמוד בעוצמה נגד מי שיבקש להחליש את הלשכה, ניאבק למען עורכי הדין, למען שלטון החוק ולמען צדק חברתי לכל".

עו"ד חימי הוסיף כי "מערכת המשפט אינה חסינה מביקורת. וכולנו צריכים לשאוף לתיקון. אבל הרוח הציבורית הנוכחית אינה של תיקון: זו רוח מתלהמת וחריגה בעוצמתה, המאיימת על חוסננו כחברה דמוקרטית. את הרוח הרעה הזו אנחנו צריכים לעצור. אני קורא לכולם: הניחו לשלטון החוק ולביהמ"ש העליון, שהוא מבצרה של הדמוקרטיה. אנחנו עורכי הדין שגרירים של מערכת הצדק. הלקוחות שלנו שואלים אם יש צדק ומשפט ואנו משיבים שכן. אין חירות ואין עצמאות ללא מערכת משפט חזקה ועצמאית. אנו נתווך בין משרד המשפטים למערכת המשפט".

"מרכז הכובד של הדמוקרטיה הישראלית עבר מהנבחרים למשפטנים"

חשבתי שזה נאום פרידה שלי ממשרד המשפטים, אבל לפוליטיקה חוקים משלה", פתחה שרת המשפטים איילת שקד את דבריה ומיהרה להכחיש - "הפרסומים בענייני אתמול לא נכונים". שקד לא פירטה מהם הפרסומים והכוונה כנראה היא לחבירה אפשרית שלה לאביגדור ליברמן. 

כנס לשכת עורכי הדין באילת. מימין: עו"ד אבי חימי, שרת המשפטים איילת שקד והיועמ"ש אביחי מנדלבליט

"מרכז הכובד של הדמוקרטיה הישראלית עבר מהנבחרים למשפטנים", אמרה שקד, "שלא תטעו, משפטני השירות הציבורי הם אנשים מסורים אבל לא בהם בחר עם ישראל. הם מתמנים בגלל כישורים ולא בגלל מערכת הערכים שלהם. ביהמ"ש העליון הפך לזירה שבה מתבררות שאלות שההכרעה בהם צריכה להיות מזורה לנבחרי הציבור".

שקד דיברה על הצלחתה במינוי שופטים – למעלה מ-300 בכל הערכאות: "ביקשתי למנות שופטים שיזהו את מרחבי המשילות שלנו כנבחרי ציבור. ואכן לאחר שלוש שנים פרעתי את חובי לחברה והשופטים היום מגוונים ונבחרו על בסיס גיוון תרבותי וגישה שמרנית שמשקפת את כל חלקי החברה". לא ייתכן שקבוצות אוכלוסיה יידונו בבתי המשפט מבלי שיהיה להן ייצוג במערכת השיפוט. אחידות מחשבתית – אאוט, פלורליזם – אין".

שקד דיברה על תכניתה לחוק יסוד החקיקה ופסקת התגברות שנועדו לבלום את "התערבותו של בג"ץ בהחלטות שלטוניות וירידת האמון כלפיו. הרעיון לייבא את פסקת ההתגברות מקנדה היה של אהרן ברק. אז לא היו עצומות נגד חורבן הדמוקרטיה. אני מקווה שהכנסת תסיים את המלאכה תוך דיאלוג בין הרשויות.

"לא כל תזוזה במערכת האיזונים היא פגיעה בדמוקרטיה. הפסיקו עם הבכי והנהי ועם הדמגוגיה. בואו ננהל את הדיאלוג על שרטוט קווי גבול חדשים. חוק היסוד שהפצתי בכנסת היוצאת צריך להיות בסיס לדיון הזה".