שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
רכב

"לא רוצים להציף את הרחובות בקורקינטים כמו בסין"

יניב גודר, מנכ"ל חברת השכרת הקורקינטים ליים בישראל, הודף את הביקורת על הכלים הזרוקים: "99% חונים בצורה סבירה, יש לנו עובדים שמזכירים לאנשים איך לחנות". בראיון ראשון הוא מצהיר: "תל אביב זו אחת הערים שבהן הקורקינטים שלנו עושים הכי הרבה נסיעות בעולם"

אודי עציון 11:5724.05.19

עיר על קורקינט: לפני פחות משנה, באוגוסט האחרון, החלה לפעול בתל־אביב מפעילת שירותי השכרת קורקינטים ראשונה, Bird האמריקאית. אחריה הגיעו Wind הגרמנית, Lime האמריקאית ו־Leo הישראלית.

 

מי שמסתובב היום ברחובות ועל מדרכות העיר, רואה הרבה פחות אופניים חשמליים מבעבר, והרבה מאוד קורקינטים חשמליים. אמנם גם קודם היו מי שרכבו על קורקינטים פרטיים, אבל כניסת חברות ההשכרה הזניקה דרמטית את השימוש בכלים. בניגוד לשירות השכרת האופניים העירוני – הלא חשמליים בינתיים – תל־אופן, הקורקינטים להשכרה חונים על המדרכות, והלקוחות מאתרים אותם דרך אפליקציה שמשחררת אותם מהנעילה ומחייבת את השוכר בכרטיס אשראי. במקביל מדווחות חנויות האופניים שגם שם ספגו האופניים החשמליים מכה, וכיום הן מוכרות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים במספרים זהים.

 

אבל לשימוש הגובר בכלים החשמליים יש גם מחיר: תלונות של תושבים על כלים שזרוקים על מדרכות, יוצרים מפגע אסתטי, ומקשים על תנועת הולכי רגל, ועל גידול במספר הולכי הרגל שנפגעים מהכלים החשמליים על מדרכות, למרות האיסור לרכוב עליהן שלא על שביל אופניים מוסדר.

 

Lime התחילה לפעול בת"א, בר"ג ובגבעתיים בתחילת פברואר, עם צי של 1,000 קורקינטים. שלושה וחצי חודשים אחר כך, יש לה כבר לפי הצהרתה 3,000 פעילים. "תל־אביב היא אחת הערים שבהן השירות של ליים הכי מבוקש, וזו חברה שכבר פועלת ביותר מ־100 ערים בעולם וביותר מ־20 מדינות", אומר בראיון ראשון יניב גודר (39, נשוי+1), מנכ"ל ליים בישראל. "בענף ההשכרה נוהגים לחשב שברגע שכל כלי מושכר לפחות פעמיים ביום, אתה צריך להגדיל את הצי. הממוצע שלנו הוא כבר פי שלושה, כך שהיינו צריכים לגדול עוד יותר, אבל אנחנו מעדיפים לגדול לאט יותר, לוודא שיש לנו את המעטפת הלוגיסטית המתאימה. ראינו את התמונות מסין, שם מפעילות קורקינטים הציפו את הרחובות בכלים. אנחנו לא רוצים לעשות את זה כאן".

 

יניב גודר יניב גודר צילום: שאול גולן

 

עד כמה השתלבו הקורקינטים במרחב העירוני אפשר היה לראות באירוויזיון. הביקוש לכלים באזור אקספו ת"א ובכפר האירוויזיון היה כל כך גדול שליים שינעה לשם קורקינטים ברכבים מסחריים, שפרקו אותם ישר לתור הממתינים. היו משתמשים שהמתינו 45 דקות לכלי שיתפנה.

 

ליים העולמית גייסה כבר יותר מ־800 מיליון דולר מחברות כמו אלפבית, החברה האם של גוגל, ואובר. גודר הגיע לתפקיד אחרי ששימש כמנכ"ל אובר בסינגפור. "אני אוהב תחבורה חכמה ותל־אביב היא עיר מדהימה. הקורקינטים משתלבים בה מצוין, עם תחבורה זמינה ומהירה. בסוף, המטרה היא להחליף את הרכב הפרטי בתחבורה יעילה וירוקה. כשאתה משתמש בקורקינט אתה חווה את העיר בצורה אחרת, ואתה גם תלוי רק בעצמך. אין יותר חשש מפקקים ומעיכובים. לקורקינטים יש השפעה גם על הנדל"ן: התרגלנו לשכור משרדים בקרבת תחנות רכבת ואוטובוס, שלעובדים יהיה קל להגיע. הכלים החשמליים מאפשרים לעובדים להגיע במהירות וללא בעיות פקקים וחניה גם למשרדים קצת יותר רחוקים. כבר נתקלתי בחברות היי־טק שהתלבטו לגבי מיקום משרד חדש, וברגע שנוצרה אופציית הרכיבה החשמלית נעלמו הוויכוחים".

 

"2 מיליון ק"מ"

 

גודר חושף לראשונה נתוני שימוש נוספים בכלים. "אנחנו שואלים משתמשים קבועים, וגם עושים את הבדיקות שלנו לפי הביקושים. עד עכשיו הורדנו 600 אלף נסיעות של רכב פרטי והכלים שלנו עברו יותר מ־2 מיליון ק"מ. יש ביקוש גדול לכלים לנסיעות מתחנות הרכבת ליעד הסופי. שיעור הנשירה נמוך: מי ששכר כלי פעם־פעמיים, כמעט תמיד הופך ללקוח קבוע. זמן הרכיבה הממוצע הוא 10 עד 15 דקות ורוב הרכיבות הן למרחק של 1.2 עד 4 ק"מ. זמן העמידה החציוני של כלי ברחוב, בין השכרה להשכרה, הוא 25 דקות". 

 

אנשים רוכבים גם לקריית־אונו וליהוד. מתי תתחילו לפעול רשמית גם שם?

"אנחנו מנהלים שיחות עם רשויות מקומיות רבות, ואני מעריך שבהמשך השנה נכריז על כניסה לערים נוספות. אנחנו חייבים להבטיח שיש לנו מערך לוגיסטי מתאים, להצבת הכלים ולטעינה שלהם, באמצעות ג'וסרים, אנשים שתמורת תשלום אוספים את הכלים מהרחוב וטוענים אותם, לא רק בלילה אלא גם במשך היום אם".

אפשר להתפרנס מטעינת הכלים? היו דיווחים על 30־50 שקל לטעינה.

 

"הסכומים האמיתיים נמוכים יותר. קורה שמשלמים סכומים גבוהים יותר לטעינה של כלי מרוחק יותר, אבל מערכת יעילה יוצרת מתאם בין מיקום המטעינים למיקום הכלים. המטרה היא ליצור למטעינים הכנסה צדדית של 1,000־2,000 שקל בחודש".

 

 

ההשכרה של הכלים לא זולה: אתם גובים, בדיוק כמו המתחרים, 5 שקלים לכל רכיבה ועוד חצי שקל לכל דקה. משתמש כבד יכול לממן ככה רכישת כלי פרטי בתוך 3־4 חודשים.

"התמחור הוגן יחסית לתמורה. הכלים זמינים, טעונים ומתוחזקים היטב, יש לנו חיישנים שמסמנים לנו כשיש בהם בעיה והם נאספים לטיפול".

 

אם לכולכם מחיר זהה, למה לשכור מליים?

"התחרות היא בין השאר על זמינות הכלים. ככל שהכלי יותר רחוק ממך, יורד הסיכוי שתשתמש בו. עד 200־300 מטר זה מרחק סביר מבחינת המשתמש ללכת לכלי הקרוב. אנחנו משתמשים בניתוח ביקושים בידי הצוות של החברה בארה"ב כדי למקם את הכלים בנקודות הדרישה. זה מאפשר לראשונה גם ניתוח מדויק של ביקושים ושימושים בתחום התחבורה, ואנחנו נעמיד את המידע לרשות העירייה, כדי שתוכל לתכנן שבילי אופניים ותשתיות אחרות".

 

בארה"ב ליים משכירה גם אופניים חשמליים. תרחיבו את ההיצע?

"בארה"ב יש ערים שבהן החברה משכירה מכוניות, לא רק אופניים. התחלנו בקורקינטים ואולי בהמשך נשקול גם אופניים".

 

"עוד לא תבעו אותנו"

 

לפי נתוני מכון הטראומה הלאומי, מכון גרטנר, נרשמה ב־2018 עלייה של 220% במספר המאושפזים מתאונות קורקינטים, מ־22 ל־70, כשחלק מהנפגעים הם הולכי רגל שרוכבים התנגשו בהם. "בתאונות צריך לעשות הבחנה בין הכלים הפרטיים והשיתופיים. הכלים שלנו מוגבלים במהירות כחוק ל־25 קמ"ש, בזמן שבכלים פרטיים, הרוכשים לוקחים למעבדה ופותחים אותם ל־45 קמ"ש. אצלנו יש גיל מינימלי להשכרה של 18, אפילו שהחוק מתיר מ־16. בפרטיים אתה רואה גם רוכבים צעירים יותר. עוד לא קרה שתבעו אותנו".

 

מבעיית הכלים הזרוקים ברחובות גם לעיריית ת"א נמאס, והיא החלה לקנוס מפעילות ב־63 שקל לכלי שלא חונה לפי ההוראות: לא על מדרכות צרות, לא בחניות רכבים, ולא בקבוצות של יותר מ־3 כלים מלבד באזורי ביקוש כמו תחנות רכבת.

 

גודר: "99% מהמשתמשים רוכבים וחונים בצורה סבירה. אנחנו עובדים מול המשתמשים בנושא החניה. אין סיבה שמישהו יחנה בתחנות אוטובוס, אלה מקרים מאוד נדירים. כשאתה פותח אפליקציה אתה מקבל תזכורות איך לרכוב ואיך לחנות וצריך לאשר שקראת. בסיום הרוכב חייב לצלם את הכלי, היכן שהשאיר אותו, ההשכרה והחיוב לא נעצרים בלי זה. יש לנו צוות של 6 אנשים שעוברים בין הרוכבים, מזכירים איך לחנות, ומזיזים כלים ממקומות צרים. הכלים מושכרים מהר, כך שאם אחד הוחנה לא טוב, הוא לא יישאר שם הרבה זמן".

 

בתל־אופן שלחו לכם מכתב התראה לפני תביעה כי לקוחות שלכם זורקים קורקינטים בתחנות עגינת האופניים שלהם.

"אלה מקרים נדירים. אנו מטפלים בהם".

 

גודר גם אומר כי הכלים החדשים של ליים שיגיעו לארץ בקרוב יצוידו בגלגלים גדולים יותר, וכן בצג שיוכל להתריע למשתמש על חניה לא נכונה על סמך מיקום הכלי, שיידע למשל לזהות שמדובר במדרכה צרה מדי להשארת קורקינט. "בניגוד למתחרות שרוכשות כלים רגילים של שיאומי, ליים רוכשת כלים שפותחו במפרט מיוחד עבורה בידי כמה יצרניות. הם הותאמו מראש לשימוש מסיבי ובטוח יותר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x