דרוש שינוי במודל: אפשר לא לייקר את הארנונה

בשנה הבאה יתנפחו הוצאות הארנונה של תושבי ישראל בשיעור של 2.58%, הודות לעדכון שביצע אתמול משרד הפנים. מדובר בתוספת של כמה עשרות שקלים בשנה בממוצע לכל משק בית, אבל אם בוחנים את הנושא לאחור מגלים כי עדכון זה מצטבר לעלייה של 32% ב־13 השנים האחרונות – תוספת של כמה מאות ואף אלפי שקלים לכל משק בית. כאשר הקוטג' התייקר בשקל הציבור יצא לרחובות והפוליטיקאים הזדעקו, אבל הבישול האיטי של מחיר הארנונה הוא משהו שלציבור קל לפספס ולפוליטיקאים נוח להתחמק ממנו.

שר הפנים אריה דרעי צילום: דוברות הכנסת

התייקרות הארנונה היא תולדה של כישלון מתמשך של שרי אוצר ופנים שמעדיפים לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. היום אלה משה כחלון ואריה דרעי. בסיבוב הקודם אלה היו יאיר לפיד וגדעון סער, גלעד ארדן וסילבן שלום, ולפני כן יובל שטייניץ ואלי ישי. כל אחד מהם נתפס בעת כהונתו כדמות חזקה ובעלת עוצמה פוליטית, ועדיין כולם העדיפו להתחבא ולא לגעת בסוגיה שמייקרת את החיים בשביל לממן מופע גרנדיוזי ביום העצמאות, שמאדיר את שמו של ראש העיר.

התייקרות הארנונה אמנם מבוססת על מנגנון אוטומטי, אבל לא מדובר בגזירה משמיים. נוסחת הארנונה מבוססת על ממוצע בין מדד המחירים לצרכן (1.3% ב־12 החודשים האחרונים) ומדד השכר במגזר הציבורי (3.85%), מתוך הנחה כי זו משקפת את ההתייקרות בהוצאות של הרשויות המקומיות. השימוש במדד המחירים מעיד על הנחת משרד הפנים כי הוצאות הרשויות מוצדקות ואין כל צורך בהתייעלות מצדן. השימוש במדד השכר במגזר הציבורי לא רק שלא מדויק, אלא גם מתבסס על ההנחה השגויה כי אין סיבה לגעת בהסכמי השכר הנדיבים שמגלמים לא מעט בעיות במערכת הציבורית.

שינוי במודל הקיים של הארנונה מחייב מהלכים דרמטיים, כאלה שלא כולם יאהבו, ובעיקר דורש מאבק מול ראשי ערים שהתמכרו לתוספת הקבועה שלהם. שרי אוצר באופן מסורתי העדיפו להשאיר את הבעיה אצל שר הפנים. למה להם להכניס ראש בריא למיטה שנמצאת במשרד אחר בכלל? וכשהמצב נותר על כנו מי שנפגע הם התושבים. אם כחלון ודרעי יישארו בתפקידם כפי שנראה כרגע וימשיכו בחוסר המעש, אלו יהיו שמונה שנים מבוזבזות שיעלו ביוקר לכל משק בית בישראל.