שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

כספי הציבור יממנו את הפיצויים לעובדי אורתם סהר

ביהמ"ש המחוזי בת"א קבע כי הביטוח הלאומי ישלם פיצויים לעובדי החברה שקרסה, בניגוד להחלטת העליון שלפיה הכספים צריכים להגיע מקופת הנושים

ענת רואה 08:1707.05.19

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין קבע בפסיקה תקדימית שהקופה הציבורית - המוסד לביטוח לאומי - תשלם את פיצויי עובדי חברת הנדל"ן אורתם סהר, שקרסה לפני שנתיים וחצי. זאת בניגוד למצב המקובל בו קופת הנושים של החברה היא זו שמשלמת לעובדים ממקורותיה. עובדי החברה יוצגו על ידי עו"ד חיות גרינברג.

 

 

 

לפסיקה יש משמעות כלכלית לא גבוהה, כ־2 מיליון שקל בלבד, אך המשמעות המשפטית רבה, מאחר שבפסיקתו אורנשטיין סטה לכאורה מלשון החוק והפך החלטה של בית המשפט העליון שהיתה אמורה לחייב אותו.

 

באוקטובר 2016 הוגשה בקשה להקפאת הליכים נגד אורתם סהר ושתי חברות הקשורות אליה, עקב אי עמידתן בתשלומים לנושים ולמחזיקי אגרות חוב.

הצדדים הגיעו בסוף 2016 להסדר, שכלל צפי לתספורת עצומה לנושים. מאז חלפו שנתיים וחצי ומסתמן כי התיק הסתיים בכשלון עצום, עד שאפילו 2 מיליון השקלים שמגיעים לעובדים הפכו ללשון מאזניים שבכוחם להפיל את ההסדר אם לא ייכנסו לקופה.

 

בפסק הדין של אורנשטיין הוא כותב כי ההסדר הוא פיקציה ומדובר בהליך שדומה לפירוק חברה.

 

ביטוח לאומי ביטוח לאומי צילום: טל שחר

 

אורנשטיין מינה מיוזמתו כנאמנים בתיק את עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה, בלי שהסביר מדוע בחר דווקא בהם. בהסדר הנושים נכתב כי מי שישלם את רוב החוב לעובדים יהיה המוסד לביטוח לאומי. מדובר בקביעה חריגה משום שהביטוח הלאומי משלם לעובדים רק כאשר יש צו פירוק לחברה, וכשאין כל מקור אחר שיוכל לשלם. קיומו של הסדר נושים - המאפיין תהליכי הבראה בחברה - מניח שיש משאבים כספיים שיאפשרו לחברה הקורסת לשלם לעובדים מקופתה שלה.

 

הביטוח הלאומי סירב לשלם באומרו שהוא רשת מגן בלבד כשאין מקור מימון אחר, והפנה את הנאמנים לחוק שקובע זאת. בנוסף הוא טען כי עמדה זו אושרה בבית המשפט העליון בפרשת קלאבמרקט, וכי היא מחייבת את בתי המשפט המחוזיים.

 

קלאבמרקט קרסה ב־2005 ובמהלך הסדר הנושים שלה החברה נותרה ריקה מנכסים ונאמניה ניסו לנצל זאת ולגבות את התשלום לעובדים מהקופה הציבורית במקום מקופתם. העליון לא הסכים לכך.

 

הנאמנים ברגרזון וקנה טענו כי במקרה של אורתם סהר מדובר "למעשה בפירוק", אף אם לא ניתן צו פירוק וכי בניגוד לקלאבמרקט, עובדי אורתם סהר לא המשיכו בעבודתם. בדברים יש הודאה מפורשת שלא מדובר בהליך שיקום.

 

השופט אורנשטיין הסביר: "לעיתים ננקט הליך של הסדר נושים שהוא למעשה פירוק", מאחר שלא מדובר בהליך הבראה אמיתי אלא במכירת החברה בצורה שתניב תשואה טוב יותר, שלאחריו היא תחוסל.

 

עוד כתב השופ: "סבורני שכאשר מדובר בהסדר נושים במסווה של פירוק, יש להחיל הוראות ונהלים שחלים כרגיל על תאגיד בפירוק".

 

אורנשטיין קבע כי במקרה של אורתם סהר, פעילות החברות הופסקה בהתאם למתווה הסדר הנושים נכסיהן מומשו, חלק מהפרויקטים נמכרו לצדדי ג', בעל השליטה הודח מתפקידיו בחברות, הציוד שהיה בבעלות החברה נמכר, והעובדים פוטרו. על כן "לפנינו הלכה למעשה פירוק של חברות שנעשה בדרך של הסדר נושים".

 

מפסק הדין ניכר שאורנשטיין מנסה להציל את ההסדר, ולייצר מצב בו יהיה מספיק כסף כדי לשלם דבר מה לנושים.

 

לפיכך קבע אורנשטיין שיש להחיל את הוראות הסדר הנושים באופן שהביטוח הלאומי ישלם לעובדים.

 

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "פסק הדין התקבל במשרדנו שלשום. בימים אלו אנו לומדים את פסק הדין ולאחר מכן נחליט כיצד נפעל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x