שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דוח המבקר 2019

מבקר המדינה: המשרד להגנת הסביבה פועל ללא נהלים

על פי המבקר, 77% מתיקי החקירה נסגרו בלי כתב אישום. נגד רוב המפגעים אין אכיפה מינהלית או אכיפה פלילית. עוד נמצאו ליקויים ביכולתה של המשטרה הירוקה למלא את תפקידה באופן אוטונומי וללא תלות

ליאור גוטמן 16:0506.05.19
"המשרד להגנת הסביבה פועל ללא תורת אכיפה סדורה ושלמה. נוהל אכיפה סביבתית, שהוצג כתורת האכיפה המשרדית, מתמקד בהיבטים מצומצמים ביותר של מדיניות אכיפה ואינו משקף כלל תורת אכיפה ראויה, מלאה ומפורטת, כנדרש מגורם אכיפה המוביל את הטיפול בתחום הגנת הסביבה" - כך קובע מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח מיוחד שבדק את פעילות המשרד שאחראי בין השאר על איכות חייהם של תושבי המדינה.

 

בפעולת הביקורת של שפירא, שהסתיימה באוגוסט האחרון, נמצא ש-16 שנה לאחר שמבקר המדינה העיר לבכירי המשרד על המצב החמור של האכיפה הסביבתית בישראל, ספק אם הרבה השתנה. "מרב הפעולות שנוקט המשרד להג"ס במקרה של מפגע הן פעולות הסדרה או אמצעי אכיפה מינהליים, ובולטת בהיעדרה מדיניות מפורטת לשלבי אכיפה אלו: חסרים כללים ואמות מידה ברורים ואחידים לסדרי פעולות אכיפה, אף שגורמי מקצוע במשרד להג"ס חזרו והעלו צורך זה במהלך השנים. מצב זה בלתי תקין זה בהתחשב בחובה המוטלת לאכיפה שוויונית", קובע שפירא.

 

השר להגנת הסביבה זאב אלקין השר להגנת הסביבה זאב אלקין צילום: עמית שעל

 

כאשר שפירא מנתח את הממצאים בשטח הוא מגלה ש"נגד רוב המפגעים כלל אינן מתבצעות אכיפה מינהלית או אכיפה פלילית (כ-59% מכלל המפגעים הסביבתיים המדווחים המתועדים), והם מטופלים, אם בכלל, באמצעות הסדרה, ללא כללים אחידים לגבי אופן יישומה". עוד מצא המבקר שכחצי מהמפגעים המהותיים אף הם אינם נאכפים, כאשר שיעורים אלו אף גבוהים יותר במחוז דרום (כ-63% מהמפגעים המהותיים); במחוז חיפה (כ-53%); במחוז ירושלים (כ-57%) ובמחוז מרכז (כ-50%). "כמו כן, משום שהמחוזות מתעדים באופן חסר את המפגעים הסביבתיים, אין לדעת אם המפגעים שאינם מתועדים מטופלים על דרך ההסדרה ומסולקים או שאינם מטופלים כלל", הוא אומר.

 

המבקר מעיר לבכירי המשרד שאפשר להשתמש בכלי של סגירה מינהלית למפעל כזה או אחר, אולם הממצאים מעידים ש"צו סגירה מינהלי הוא אמצעי האכיפה המחמיר ביותר שבסמכות המחוזות, והנתונים מראים כי המחוזות נמנעים כמעט לחלוטין מהפעלתו, ובכל המחוזות אושרה הפקת 114 צווים מינהליים בין שנת 2013 לאמצע 2018, שיעור של 3.2% בלבד מכלל המפגעים המהותיים (ו-2.5% בלבד מכלל המפגעים המדווחים)".

 

והשורה התחתונה? לפי מבקר המדינה, "רובם המכריע של תיקי החקירה בשנים 2014 ועד יוני 2018 (כ-77%) נסגרו ללא הגשת כתב אישום, ובפחות מרבע מהם הוגש בפועל כתב אישום - שיעור של כ-1.7% בלבד מכלל המפגעים המהותיים שהתרחשו בשנים אלו", מה שמוביל אותה למסקנה ש"הנתונים מלמדים על אכיפה פלילית דלה בכללותה ועל שיעור זעום של מפגעים מהותיים שבהם ממוצים ההליכים הפליליים עד תום. מספר החקירות הפליליות הנמוך ושיעור נמוך ביותר של הגשת כתבי אישום פוגעים בהרתעה מול מֵעַוולים סביבתיים"

 

עוד מצא שפירא לקויות ביכולתה של המשטרה הירוקה למלא את תפקידה באופן אוטונומי וללא תלות. המשטרה הירוקה היא זרוע האכיפה של המשרד למפגעים שונים, אולם לפי שפירא "ישנן רק שלוש משרות מקצועיות, כולן בתפקידי תמיכה משרדיים ולא בתפקידי שטח, וחסרה מומחיות בתחומים נוספים. מיעוט משרות אלה מאפשר למשרד להתמקד רק בתיקי דגל נגד מפעלים". עוד נמצא בתחום זה ש"לפי המשרד להג"ס כ-28% מהמפקחים בשטח הם בעלי השכלה תיכונית בלבד, וגם לשאר המפקחים בשטח אין השכלה מדעית רלוונטית הנדרשת בתפקידם לחקירת מפגעים מורכבים. מתח הדרגות שנקבע לתפקיד מפקח במשטרה הירוקה לא שונה, ולא התווסף תנאי סף של השכלה אקדמית רלוונטית. הדבר מקשה על המשטרה הירוקה לגייס כוח אדם איכותי ולשמרו".

 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד מקבל את רוב הערות מבקר המדינה, וממשיך בהגברת הפיקוח והאכיפה, כפי שעשה בשנים האחרונות. חלק מהנושאים שהועלו בדו"ח כבר תוקנו, וחלק אחר נמצא בשלבי בחינה או תיקון.

 

"דו"ח הביקורת מדגיש כי קיים מחסור אדיר בכוח אדם מקצועי ובמשאבים, המונעים מהמשרד לעמוד בכל משימותיו. היקף העובדים במשרד כולו צמח ב-2.5 משרות נטו ב-5 שנים, בעוד שהמשרד צריך למנוע ולהפחית סיכונים סביבתיים לציבור מעשרות אלפי גורמי סיכון. במחוז דרום למשל, המשתרע מאשדוד ועד לאילת, יש 4 מפקחים בלבד למשטרה הירוקה – שמסורים ונחושים ככל שיהיו, לא יוכלו לתת מענה הולם לכל הסיכונים הסביבתיים. לכן, המשרד רואה חשיבות באמירת המבקר שלפיה יש הכרח לתגבר את המשרד בכוח אדם נוסף לצורך טיפול ראוי בתחום האכיפה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x