שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דוח המבקר 2019

מבקר המדינה: לרוב המורים למתמטיקה ולשון אין הכשרה מתאימה

על פי מבקר המדינה, קיים תכנון לקוי של כוח האדם, מה שמעלה חשש כבד לפגיעה של ממש ברמת ההוראה. עוד עולה כי החל ב-2015 אפשר להתקבל ללימודי הוראה על בסיס ציון הבגרות בלבד. ציון הפסיכומטרי הדרוש לקבלה למכללות להוראה - 432

שחר אילן 16:0306.05.19

לרוב מוחלט של המורים למתמטיקה וללשון בישראל אין הכשרה ללמוד מקצועות אלה. כך גם ל-40% מהמורים לאנגלית. כך עולה מדו"ח המבקר על המיון, ההכשרה וההשמה של כוח אדם להוראה. עתיד ההוראה נראה שחור עוד יותר. סף הקבלה של סטודנטים למכללות להוראה עמד ב-2015 על ציון פסיכומטרי של 432.

 

המבקר מציין ש"התגלו ליקויים מהותיים בפעילותם של משרד החינוך, של מל"ג ושל המוסדות האקדמיים להוראה בכל אחד מההיבטים שנבדקו. התמונה המצטיירת היא שמשרד החינוך אינו מנהל את מערך כוח האדם בהוראה. השטח - בתיה"ס או המוסדות האקדמיים לחינוך - הוא שמכתיב את פני הדברים". התוצאה היא "תכנון לקוי של כוח האדם בהוראה, שאינו מבטיח פתרון למחסור במורים במקצועות שונים. ליקויים אלה מעלים, בין היתר, חשש כבד לפגיעה של ממש ברמת ההוראה.

 

ילדים נבחנים במתמטיקה (ארכיון) ילדים נבחנים במתמטיקה (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן

 

ל-61% מ-9,000 המורים למתמטיקה שלימדו בשנה שעברה בבתי הספר התיכוניים לא היתה הכשרה מתאימה. ל-60% מ-9,500 המורים למתמטיקה ביסודי אין הכשרה כזו. המבקר קובע כי "הדבר עלול לפגוע בלימודי התלמידים ובהישגיהם העתידיים". התחום היחיד שבו יש תוכנית להשלמת ההכשרה של מורים למתמטיקה הוא למורים ברמה של 4 ו-5 יחידות. זאת במסגרת התוכנית שהנהיג שר החינוך נפתלי בנט להגדלת מספר התלמידים הנבחנים בבגרות במתמטיקה 5 יחידות. אך תוכנית זו אינה נותנת מענה למורים ביסודי וברמה של 3 יחידות בתיכון.

 

המצב חמור עוד יותר בתחום הלשון. מתוך 8,150 המורים לעברית בתיכונים, ל-64%, שניים מכל שלושה אין הכשרה ללמד את המקצוע. המצב ביסודי גרוע עוד הרבה יותר. ל-88% מהמורים לעברית ביסודי אין הכשרה.

 

באנגלית המצב לא יותר טוב. מתוך כ-13,300 מורים במערכת החינוך המלמדים אנגלית, לכ-40% אין הכשרה ללמד מקצוע זה. הבעיה חריפה במיוחד ביסודי, בו נרכשים היסודות. לחצי מהמורים לאנגלית ביסודי אין הכשרה ולשליש מהמורים בחטיבה העליונה.

 

הסיכויים שהבעיה תיפתר בטווח הנראה לעין נראים קלושים במיוחד. משרד החינוך לא קבע במדיניותו יעד לסגירת פערי ההכשרה של המורים המלמדים אלה, אין לו מנגנון לתימרוץ מורים להרחבת ההסמכה ואין לו תוכנית רב-שנתית להפעלת הרחבות ההסמכה.

 

המבקר מגלה שב-2015 עמד ממוצע הפסיכומטרי של המועמדים שהתקבלו למכללות להוראה על 432. מה שמאפשר את תנאי הקבלה הנמוכים כל כך של סטודנטים להוראה הוא שמשרד החינוך קובע תנאי סף שמוגדרים כלא מחייבים. "ההגדרה מאפשרת למוסדות להרחיב את היקף המתקבלים ללימודים, גם אם אין הם ממלאים אחר תנאי הסף. גם כאשר התנאים ברורים וחד-משמעיים (כמו לגבי ציוני הבגרות), חלק מהמכללות האקדמיות לחינוך קובעות תנאי סף נמוכים יותר".

 

מתברר שלהדרדרות בתנאי הקבלה אין גבול. החל ב-2015 אפשר להתקבל ללימודי הוראה על בסיס ציון הבגרות בלבד. בעקבות זאת, "חלה ירידה דרסטית במספר הסטודנטים ללימודי הוראה שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית ושהגישו את הציון בבחינה זו".

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה, ש"נושא תכנון כח אדם בהוראה מהווה את אחד מנושאי הדגל שמוביל המשרד. הנושא מלווה בתכנית עבודה ועל ידי צוות עבודה מיוחד. תכנית העבודה כוללת תחזית המורים ומודל תחזית, להם שותפם גומרי התכנון השונים במשרד".

 

בהתייחס למחסור במורים במתמטיקה, אומרים במשרד כי "במסגרת התכנית הלאומית לקידום המדעים והמתמטיקה נקט המשרד בשורה של פעולות כדי לקלוט בחטיבה העליונה הון אנושי איכותי. לאור זאת, בשנים האחרונות עברו מעל 740 אנשי היי טק ובעלי תארים אקדמיים הסבה להוראה. תהליך דומה מבצע המשרד גם בהוראת האנגלית וביתר המקצועות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x