שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הטכניון תובע את המרצה הבכיר: ניסה להתעשר על חשבוננו

לראשונה זה 20 שנה נוקט הטכניון בהליך של תביעה אזרחית נגד חבר סגל. הטענה: פרופ' אלי בן ששון "פעל במחשכים" כשהקים את חברת סטארקוור ועשה שימוש בידע שפותח על ידיו במשך שנים בטכניון. המוסד דורש לקבל כעת 50% מחלקו של המרצה בחברה. בן ששון בתגובה: "פעלתי כדין. ההנהלה פוגעת כך בהייטק"

ליטל דוברוביצקי 06:4722.04.19

סכסוך משפטי נדיר בין הטכניון לבין אחד מאנשי הסגל הבכירים שלו. הטכניון הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד פרופ' אלי בן ששון, מרצה בכיר ומוערך בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, בטענה כי פעל כביכול בניגוד להוראות תקנות הקניין הרוחני של הטכניון. על פי התביעה, בן ששון הקים חברה עם דוקטורנט בטכניון, שמטרתה פיתוח מסחרי לרעיון הנובע ממחקרו האקדמי בטכניון. "הקניין הרוחני שעל בסיסו הוקמה החברה פותח תוך שימוש במענקים שהתקבלו בטכניון", נטען בתביעה.

 

 

 

 

מימין נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' אלי בן ששון מימין נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' אלי בן ששון צילומים: אלעד גרשגורן, אייל טואג

 

 

במסגרת התביעה, שהוגשה לפני כשבועיים ונחשפת כעת, טוען הטכניון באמצעות עורכי הדין רחל בן ארי ויובל אדלר ממשרד בן ארי, פיש, סבן ושות' כי "למרבה הצער, בן ששון בחר להתעלם מנוהלי הטכניון ומתקנותיו, ותחת זאת פעל במחשכים, כאשר הקים, בשיתוף עם דוקטורנט שאותו הנחה, מיכאל ריאבצב, חברה בשם סטארקוור תעשיות, שנועדה למסחר ידע אשר פותח על ידיו במשך שנים ארוכות בטכניון". מדובר בחברה המפתחת פתרונות פרטיות והצפנה ומבוססת על רעיון שלטענת הטכניון "לצורך פיתוחו עשה בן ששון שימוש במשאבי הטכניון, ובהם מענקים בגובה מיליוני שקלים שהוענקו לו באמצעות הטכניון לצורך פיתוח רעיון זה בדיוק. למיטב ידיעת הטכניון, נכון להיום גייסה החברה לא פחות מ־36 מיליון דולר".

 

"ניסיון חסר תום לב"

 

עוד נטען כי פרופ' בן ששון פעל באופן חד־צדדי למסחור ידע בדרך של הקמת חברה בכוונה לנשל את הטכניון מזכויותיו לבעלות בקניין הרוחני ולקבלת 50% מזכויותיו של בן ששון בחברה. "אין צריך לומר כי הטכניון אינו שש לנהל הליכים משפטיים נגד חבר סגל. הטכניון מאמין כי החופש האקדמי מהווה זכות בסיסית ויסודית של חבר סגל. הטכניון רואה חשיבות רבה במסחור הידע שפותח בין כתליו לעידוד וקידום המדע, התעשייה ורווחת הציבור, כמו גם לשם קידום הידע והפצתו. אולם זכויות אלה אינן מתירות לחבר הסגל להפר ברגל גסה את תקנות הקניין הרוחני, ואינן יכולות להכשיר ביצוע עבירות אתיות בניסיון חסר תום לב להסתיר מהטכניון את פעולותיו במטרה להתעשר על חשבון הטכניון ולגזול מקניינו. כדי להמחיש את חומרת הדברים נציין כי הגשת תביעה אזרחית אישית נגד חבר סגל בטכניון היא מהלך שלא ננקט על ידי הטכניון זה לפחות 20 שנה".

 

 

בתביעה טוען הטכניון כי באפריל 2018 התראיין בן ששון לכלי תקשורת וסיפר על חברת סטארקוור תעשיות שאותה הקים. "במסגרת הראיון התהדר בן ששון בכך שהחברה עוסקת ביישום של תיאוריה בתחום המחקר שבו הוא עוסק בטכניון זה שנים רבות – 'הוכחת יושרה חישובית תוך שמירה על אובייקטיביות המידע'. עד סמוך לאותו מועד לא ידע הטכניון על הקמת החברה, על תחום עיסוקה, על מקימיה ועל הידע שעליו היא מושתתת".

 

הטכניון טוען עוד כי תקנות הקניין הרוחני שלו קובעות כי "כל רעיון או ידע מדעי (הם ההמצאה) אשר בדעתו של עובד לעשות בהם שימוש מסחרי, אשר לא נעשתה בקשר אליהם פנייה לטכניון כדי לקבל אישור מראש לפעול למסחורם במנותק מהטכניון בטענה שעסקינן בהמצאה פטורה, הם קניין רוחני של הטכניון והטכניון והעובד יחלקו בהכנסות מההמצאה בחלקים שווים". בתביעה נטען כי "סיכוייו של בן ששון לקבל אישור בדבר 'המצאה פטורה' היו אפסיים בנסיבות העניין".

 

למעשה, טוען הטכניון, "בן ששון הפר את חובותיו בקשר עם תקנות הקניין הרוחני, כאשר הקים חברה העוסקת ביישום מסחרי של רעיון אשר הוא פועל יוצא של מחקריו בטכניון, בלי לקבל לכך את אישורו המוקדם של הטכניון ולהסדיר עם הטכניון את זכויותיו בקניין הרוחני, ובפרט בזכויות הכלכליות הנובעות מהקמת חברה זו מבעוד מועד".

 

עוד נטען כי בדצמבר 2017, בעודו מועסק בטכניון, הקים בן ששון עם אחרים את החברה. מטרת החברה היתה פיתוח מערכת שתאפשר הוכחת יושרה חישובית, תוך שמירה על פרטיות מוחלטת של המידע. "רק כשלושה חודשים לאחר הקמת החברה ביקש בן ששון הרשאה ליציאה לחל"ת מן הטכניון, בלי לציין כלל את דבר הקמת החברה", נטען. הטכניון מבקש למעשה לקבל 50% מחלקם של בן ששון וריאבצב (ומי מטעמם) בחברה.

 

מנגד, במכתב תגובה שצורף כנספח לתביעה ונשלח לטכניון במרץ האחרון על ידי עו"ד גלאי שריר, בא כוח פרופ' בן ששון, נכתב: "חברת סטארקוואר תעשיות לא השתמשה, ואינה מתכוונת להשתמש בהמצאה ששייכת לטכניון. כל מה שיש כאן זו חברה שקמה ועוסקת בתחום כישוריו ומומחיותו של חבר סגל... החברה הזו גייסה מיליונים רבים של דולרים וכן גייסה עובדים על מנת שיפתחו עבורה את התוכנות והקניין הרוחני שלהם היא זקוקה. לטכניון אין זכות לא בחלקו של פרופ' ששון ולא בחלקו של אף אחד אחר בחברה... למרות זאת, פרופ' בן ששון והחברה ישמחו לתת לטכניון חלק בעלות מסוים בחברה, וזאת אך ורק מתוך יחס של הערכה והוקרה לטכניון... לפנים משורת הדין ומרצונו הטוב ומותנית בהגעת הצדדים לפשרה מוסכמת בזמן הקרוב". טרם הוגש כתב הגנה. קדם משפט נקבע ליוני הקרוב.

 

"לא גזל דבר"

 

מהנתבעים נמסר בתגובה: "פרופ' בן ששון לא גזל דבר מהטכניון ולא 'פעל במחשכים' אלא בגלוי וכדין, כפי שיתברר בבית המשפט. את כל מחקריו בטכניון פרסם ברבים, כולל את הקוד הפתוח המלווה מחקרים אלו, וכנהוג בתחומו, מבלי לרשום פטנט כלשהוא. קוד זה הוא רכוש הטכניון, והוא כעת נגיש לכל אדם, חוקר או יזם, או לכל מוסד, הרוצה לעשות בו שימוש.

 

"סטארקוור לא השתמשה, ואינה מתכוונת להשתמש, בהמצאה ששייכת לטכניון. כל מה שיש כאן זו חברה ישראלית שקמה ועוסקת בתחום כישוריו ומומחיות של חבר סגל. סטארקוור גייסה מיליוני דולרים רבים, רובם מקרנות מובילות מחו"ל, וכספים אלו מגיעים אל המשק הישראלי ומייצרים מקומות עבודה. מצער מאד שהנהלת הטכניון הנוכחית ממהרת לתבוע חבר סגל, סטודנט, את אביו ואת אשתו של חבר הסגל, ובכך פוגעת בתעשיית ההייטק בישראל כמו גם ביכולתו של הטכניון למשוך תלמידים וחוקרים מצטיינים. תגובה זו מובאת בשם כל הנתבעים".

 

מהטכניון נמסר בתגובה: "מדובר במקרה חמור שבו חבר סגל בכיר פעל באופן בלתי ראוי ומנוגד לכללים, בשיתוף סטודנט המשתלם תחתיו, להקמת חברה למסחור ידע שפותח באמצעות משאבים וכספים שהועמדו לרשותו על ידי הטכניון למטרות מחקר. זאת ללא ידיעתו וללא אישורו של הטכניון. מדובר בהפרה בוטה של תקנות הקניין הרוחני של הטכניון, תקנות המשמעת המחייבות את חברי הסגל בטכניון וכללי האתיקה המקובלים בעולם האקדמי".

 

מה מפתחת סטארקוור:

הטכנולוגיה שיכולה לדחוף את הבלוקצ'יין

 

חברת סטארקוור, שעומדת במוקד התביעה של הטכניון נגד פרופ' אלי בן ששון, מפתחת טכנולוגיה שעשויה לתת דחיפה גדולה לבלוקצ'יין. בן ששון הקים את החברה בתחילת 2018 והוא משמש בה כיו"ר. בשנה שחלפה מאז הקמתה הספיקה החברה לגייס כבר 36 מיליון דולר, בשני סבבי גיוס מהירים. על פי הערכות, היא מעסיקה כיום יותר מ־20 עובדים במשרדיה בנתניה.

 

החברה מפתחת טכנולוגיות של הוכחה באפס ידיעה – כלומר, היכולת להוכיח שדבר מה קיים או התרחש מבלי לחשוף את תוכנו. בסטארקוור מקווים להיעזר בהוכחה באפס ידיעה כדי להפוך את הבלוקצ'יין מעוד טכנולוגיה שעשויה להתאייד עם השנים, לטכנולוגיה יישומית ומוכחת מדעית: עולם הבלוקצ'יין הוא הבטחה עצומה – אך למרות השקעות רבות שזורמות אליו, תחום זה עדיין נחשב בעיני רבים להבטחה בלבד. הבלוקצ'יין נתפס כאפיק השקעה מעניין שלא הצליח למצא את היישום או התחום שבו הוא יפרח וייצור חברות סטארט־אפ מובילות. ההצלחה הגדולה ביותר עד כה של טכנולוגיה זו, שבזכותה היא מוכרת גם בקרב מי שאינם אנשי מקצוע, היא המטבעות הקריפטוגרפיים, ובראשם הביטקוין. אלא שהצלחה זו מדירה רבים מתחום זה, שרואים בביטקוין מטבע לא חוקי.

 

טכנולוגיית ההוכחה באפס ידיעה שפותחה בטכניון מאפשרת לבצע עסקאות הוגנות בעולם המטבעות וגם בעולמות אחרים תוך ודאות מלאה של ביצוע העסקה – כאשר שני הצדדים אינם מחויבים לחשוף את זהותם או את פרטיותם. היישום המיידי של הטכנולוגיה הוא לעולם המטבעות, והוא יאפשר כניסה של שחקנים אשר חוששים ממנה כעת. הצלחה של הטכנולוגיה החדשה יכולה להביאה למקומות רבים שנדרשים ליישם חוזים מסובכים או תחומים שבהם נדרשות סודיות ואנונימיות, ועם זאת גם דורשים במקביל ביטחון ביישום החוזה.

 

הוכחות אפס ידיעה הן כלי מתמטי שפותח בשנות השמונים, וב־2012 זיכה שניים מממציאיו – פרופ׳ שפרירה (שפי) גולדווסר ופרופ׳ סילביו מיקאלי – בפרס טיורינג. באמצעות הוכחות כאלה, שנחשבו לכלי תיאורטי עד לפני שנים לא רבות, אפשר להגדיל דרמטית את נפח החישובים והעסקאות על רשתות בלוקצ׳יין, תוך שמירה על פרטיות המידע.

 

לבן ששון חברו בהקמת החברה המנכ"ל והיזם אורי קולודני, מיכאל ריאבצב מהמחלקה למדעי המחשב בטכניון ופרופ' אלסנדרו קיאזה מאוניברסיטת ברקלי. ביולי 2018 קיבלה סטארקוור מ־Ethereum Foundation – מוסד ללא כוונת רווח התומך בפיתוח תשתיות לרשת את'ריום – מענק בשווי 6.7 מיליון דולר. סבב נוסף שביצעה החברה באוקטובר 2018 עמד על כ־30 מיליון דולר. את סבב ההשקעה הובילה קרן פרדיים, שהוקמה על ידי פרד ארסם, ממקימי בורסת הקריפטו Coinbase; ומאט הוואנג, שותף לשעבר בקרן סקויה. משקיעים נוספים בסבב כוללים את Naval Ravikant, מייסד אנג'לליסט, שהשקיע בעבר גם באובר ובטוויטר, אינטל קפיטל, DCVC, סקויה ארה"ב, אטומיקו, Coinbase בעצמה וקרנות הון סיכון דוגמת וינג ונצ'ר קפיטל, מולטיקוין קפיטל וכן כמה קרנות גידור דוגמת מטהסטייבל, פוליצ'יין קפיטל וסקלאר קפיטל.

מאיר אורבך השתתף בהכנת הידיעה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x