שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הכמוסה

הכמוסה

"יש כביכול מתח בין הרמטכ"ל שמקצועו להפעיל אלימות לבין הבחירה שלו להיות צמחוני"

פרופ' ניר אביאלי, אנתרופולוג שמתמקד באוכל, מחטט לנו בצלחת ומצטרף למנגל כדי להבין עוד משהו על הישראליות. למשל, כיצד טרנד הטבעונות יצר מתח בין האופי המיליטריסטי של ישראל לבין החמלה שטבעונים מפגינים כלפי חיות

קרן צוריאל ואורי פסובסקי 19:1119.04.19

פסח פותח רצף של אירועים קולינריים שיובילו את רובינו להגדיל את החגורה בחור אחד לפחות. ליל הסדר, חול המועד, חג שני, מימונה ויום העצמאות. אירועים דתיים ואזרחיים שחלק משמעותי מהמשמעות שלהם הוא האוכל שיוגש בהם.

 

"קשה לחשוב על פעולה יותר מובנת מאליה, הכרחית ויומיומית מאשר אכילה", אומר פרופ' ניר אביאלי, אנתרופולוג מאוניברסיטת בן גוריון, שמחקריו מתמקדים בהיבטים התרבותיים של אוכל. "תחשבו על סדר היום שלנו, כולו בנוי סביב מה אוכלים או איך לא לאכול. וכל השבוע בנוי סביב צורת אכילה מסוימת, ומה שהופך את סוף השבוע לסוף שבוע זה האוכל שאוכלים, וכך גם המחזורים השנתיים. היום הקדוש ביותר בישראל הוא היום שלא אוכלים בו. אז לאוכל יש מקום מאוד מרכזי בחיים האישיים והחברתיים שלנו".

 

 

 

 

במשך קרוב לעשר שנים אביאלי התייצב מדי ערב יום עצמאות וביום העצמאות עצמו בגן סאקר בירושלים, ראה איך אנשים תופסים מקום, מתארגנים למנגל, אכל איתם ודיבר על המשמעות של מנגל יום העצמאות עבורם. המנהג הזה, אומר אביאלי בראיון לפודקאסט "הכמוסה" מבית כלכליסט, הפך לאייקון שמזוהה עם יום העצמאות בסוף שנות השבעים. זה קשור, לדבריו, במהפך הפוליטי של 1977.

 

"זה קרה ברגע המכונן בהיסטוריה הישראלית שבו הקבוצה שמכונה המזרחיים, קבוצה שהמדינה המציאה ברטוריקת כור ההיתוך, הביאה לידי ביטוי את הכוח שלה ואת העצמאות שלה בפעם הראשונה - במהפך של 1977", מסביר אביאלי. "מאז ועד היום זו הקבוצה המשמעותית בישראל, מבחינה חברתית, פוליטית ותרבותית. כשאני מדבר עם אנשים ממוצא צפון אפריקני בגן סאקר ושואל למה עושים מנגל ביום העצמאות הם אומרים 'ככה זה אצלנו'".

 

פרופ' ניר אביאלי. "כל סדר היום שלנו בנוי סביב מה אוכלים או איך לא לאכול" פרופ' ניר אביאלי. "כל סדר היום שלנו בנוי סביב מה אוכלים או איך לא לאכול" צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

בשנים האחרונות גן סאקר מאבד פופולריות ומדי שנה פחות אנשים עושים בו על האש. לאביאלי יש השערה מדוע זה קורה: "אנשים באו לגן סאקר - וזה עלה במחקר בצורה מאוד חזקה - כי הם רצו להיות יחד. ויכול להיות שהיום פחות רוצים להיות יחד ביום העצמאות, ובכלל". ובנוסף הוא מזכיר שאסור להסתכל על אוכל כמשהו קבוע ויציב: "אוכל זה דבר דינמי ומשתנה, מוצר תרבותי שמהירות העיבוד, הצריכה והקלקול שלו אדירים".

 

המחקר הראשון של אביאלי היה דווקא בוויאטנם, בעיר הויאן, שם הוא הצטרף לארוחות, לבישול, לקניות וניסה להבין את מארג הכוחות שמקופל בתרבות האוכל. לקח לו שנה להבין את המשמעות של סדר האכילה ליד השולחן. "הצעיר ביותר ליד השולחן אומר בתיאבון, ומתחילים לאכול. באופן קבוע, אני ואשתי היינו מוצאים את עצמנו נשארים אחרונים ליד השולחן עם הכובסת. לקח לי שנה להבין מה קורה: סדר הגשת האורז לפה עם הצ'ופסטיקס משרטט את ההיררכיה של אלה שיושבים ליד השולחן, עניין של עשיריות שנייה, על פי המיקום בהיררכיה. הביס הראשון שייכנס לפה יהיה של האיש או האישה העליונים בהיררכיה, ואחריהם זה ימשיך בסדר יותר. תוך שתי שניות רואים את ההיררכיה של 16 אנשים לפי הכנסת האורז לפה. כי בעולם קונפוציאני, החינוך מעלה הכול. ואנחנו, שלא הבנו את השיטה, במקום להתחיל ולסיים לאכול בדיוק במקום שלנו בהיררכיה, נשארנו כל פעם עם הכובסת ליד השולחן, נבוכים ולא מבינים".

 

 

רעיונות ואנשים יוצאי דופן שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת
 
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

 

 

בפרק מרתק של "הכמוסה" אביאלי מסביר מה המקור המשותף של מנהגי ביעור החמץ בחגי האביב בישראל ובוויטנאם, מגלה שרוב בני האדם, וגם רוב בעלי החיים, מעדיפים להימנע ממאכלים חדשים, מטיל ספק בטענה שישראל היא מעצמת טבעונות עולמית ומנסה להסביר למה אנשים מופתעים מכך שהרמטכ"ל החדש לא אוכל בעלי חיים. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x