שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

ברקת למוסדיים: תחליטו לבד

המוסדיים קיבלו בזרועות פתוחות את מינויו של משה ברקת לתפקיד הממונה על שוק ההון, אך דרישותיו החדשות, שעשויות לפגוע בעיקר באנטרופי, יטילו עליהם תשומות כספיות לא מבוטלות

רחלי בינדמן 08:0815.04.19

חברות הביטוח ובתי ההשקעות קיבלו בזרועות פתוחות את מינויו של משה ברקת לתפקיד הממונה על שוק ההון במקומה של דורית סלינגר, שהקשתה עליהם לא פעם. בענף קיוו כי הקדנציה של ברקת, שכיהן בעבר כיו"ר דירקטוריון הפניקס ומכיר לפני ולפנים את נחת זרועה של הרגולציה, תתאפיין בפחות חוזרים ותקנות וביותר רוח גבית לשוק החופשי. אלא שביום רביעי האחרון הפתיע ברקת את הענף, כשהכריז על תוכנית מרחיקת לכת לחיזוק המעורבות של הגופים המוסדיים בחברות שבהן הם משקיעים את כספי החוסכים. ברקת חשף שלוש דרישות חדשות מהמוסדיים: איסור הסתמכות עיוורת על חברות ייעוץ חיצוניות, החלטות ההצבעה יתקבלו אך ורק על ידי ועדת ההשקעות הבלתי תלויה, ונימוקי ועדת ההשקעות להחלטת ההצבעה יהיו פומביים.

 

1. איסור הסתמכות עיוורת על חברות ייעוץ חיצוניות

 

המהלך הדרמטי ביותר שעליו הכריז ברקת נגע לאופן קבלת ההחלטות של הגוף המוסדי ביחס להצבעות באסיפות כלליות של החברות. אם עד כה רוב מוחלט של הגופים המוסדיים ביסס את החלטות ההצבעה שלו על בסיס חוות דעת של חברת ייעוץ חיצונית (רוב השוק משתמש בשירותי חברת הייעוץ אנטרופי, בודדים בחברת הייעוץ עמדה ומספר קטן מאוד של גופים, בהם פסגות, מבצעים אנליזה עצמאית), כעת ברקת דורש (בהופעתו כנס הביטוח של מכון קסירר באוניברסיטת ת"א) כי "גופים אלה יידרשו להתבסס על אנליזה עצמאית, בשונה מהנהוג כיום". הרציונל שלו מובן. בשנים האחרונות רוב הגופים הסתמכו על המלצת חברת הייעוץ החיצונית באופן עיוור כמעט, שכן החלטה להצביע אחרת היתה דורשת פרוצדורה מעיקה של כינוס ועדת ההשקעות של החברה ומתן נימוקים כתובים להחלטה שלא להצביע בהתאם להמלצתה של חברת הייעוץ.

משה ברקת משה ברקת צילום: עמית שעל

 

ברקת סבור כי בעידן שבו יותר ויותר חברות ציבוריות נסחרות ללא גרעין שליטה, יש משנה חשיבות להשפעת הגופים המוסדיים על המתרחש בהן ולכן לא נכון להסתמך באופן עיוור על חוות דעת חיצונית, במיוחד כאשר חברות הייעוץ לא נקיות מניגודי עניינים. אנטרופי, למשל, מחזיקה גם בחברת אנטרופי ממשל תאגידי, המייעצת לחברות ציבוריות בתשלום איך לחזק את הממשל התאגידי בהן. זאת, במקביל לשירותי ההמלצות שלה למוסדיים אם לאשר שכר של בכירים באותן חברות או לאשר עסקאות בעלי עניין בהן. במובן זה, ברקת נכנס חזיתית באנטרופי ומחליש את כוחה, כדי לייצר אחריות גבוהה יותר בקרב המוסדיים, שלא יוכלו להסתתר יותר מאחורי "החצאית של אנטרופי". זאת, תוך דרישה מהגופים המוסדיים, בעיקר הקטנים שבהם, לתשומות כספיות לא מבוטלות של ביצוע אנליזה עצמאית. למהלך של ברקת עלולות להיות השפעות נוספות. מלכתחילה, השימוש של הגופים בהמלצות אנטרופי הגיע מחשש לניגוד עניינים ומלחצים כבדים שהופעלו על בעלי השליטה בגופים המוסדיים להצביע באופן כזה או אחר. המשק הישראלי קטן וסבוך קשרים. כך למשל, בעלי הון כמו יצחק תשובה ואלפרד אקירוב נמנים על לקוחות הבנקים הגדולים, מנהלים חלק מהשקעותיהם בבתי ההשקעות ואת חסכונות הפנסיה של עובדיהם בחברות הביטוח. חלק מבעלי ההון עדיין מחזיקים בגופים פיננסיים (שמהם הם נדרשים להיפרד מכוח חוק הריכוזיות עד סוף השנה), ואותם בעלי הון מחזיקים בקווי אשראי בבנקים, שהם גם חברות ציבוריות, ונמנים עם לקוחות בתי ההשקעות וחברות הביטוח. לפני שאנטרופי השתלטה על שוק ההצבעות, היו נתונים לא מעט בעלי שליטה ומנהלים בגופים מוסדיים ללחצים שהגיעו ישירות אליהם מצד בעלי שליטה ומנהלים. אנטרופי היוותה סוג של פתרון לבעיה הזו, כאשר אותם מוסדיים הסבירו שההחלטה לא נמצאת כלל בידיים שלהם, אלא הם נסמכים על המלצת חברת ייעוץ חיצונית, שבעצם סיננה את אותם רעשי רקע.

 

2. החלטות הצבעה יתקבלו רק על ידי ועדת השקעות בלתי תלויה

 

ברקת, לכאורה, מבקש להחזיר את הגלגל לאחור ולהשיב את האחריות על ההצבעה לגופים המוסדיים עצמם. אלא שגם ברקת מבין את הסיכון הכרוך בכך, וקובע כי כל החלטת הצבעה תתקבל על ידי ועדת ההשקעות של כספי העמיתים. כיום, במידה שמסתמכים על חברת ייעוץ חיצונית, אין צורך לכנס את ועדת ההשקעות, למעט בהצבעות ביחס לגוף מוסדי מתחרה (למשל, כאשר כלל ביטוח צריכה לאשר את שכר מנכ"ל מגדל). כעת ברקת מצפה שכל ההחלטות הללו יתקבלו על ידי ועדת השקעות, הכוללת נציגים בלתי תלויים, שלא קשורים לבעל השליטה, מה שאמור להפחית מאוד את ניגודי העניינים הפוטנציאליים.

 

במקביל, כדי לא להטיל נטל גבוה מדי על המוסדיים, הוא מאפשר להם שלא להשתתף בכל הצבעה, כפי שהם מחויבים כיום, אלא מוסר כי "חובת ההצבעה תתבסס על מבחן האינטרס הכלכלי של העמיתים" - ניסוח עמום, שמרמז על מבחן של רמת השפעה של הגוף המוסדי על תוצאות ההצבעה, ככלי לקבל החלטה אם להשתתף בהצבעה. אף על פי כן, בחברות ללא בעל שליטה, שבהן ההשפעה של המוסדיים גדולה יותר, הם יידרשו להשתתף בכל ההצבעות "אלא אם סברו כי הימנעות מהצבעה אינה פוגעת בעמיתים" - עוד משפט עמום שככל הנראה יפורש על ידי המוסדיים באופן מחמיר יותר.

 

3. נימוקי ועדת ההשקעות להחלטת ההצבעה יהיו פומביים

 

לבסוף, ברקת זורק עוד פצצה לאוויר כשהוא קובע כי ועדת ההשקעות "תפרסם את ההחלטה כיצד להצביע ואת נימוקיה". למרות פניות אל ברקת להסברים, הוא הבהיר כי הדברים ברורים, ולכן לא נותר אלא לפרשן את דבריו אלו. כבר היום הצבעות המוסדיים הן שקופות וידוע איך הצביע כל גוף. אך האם ברקת מצפה כי ועדת ההשקעות תפרסם בפרהסיה את נימוקי ההצבעה שלה? מהלך כזה יהיה מאיר עיניים לעמיתים, שבעצם ייפו את כוחם של המוסדיים לקבל את החלטות ההצבעה עבורם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x