$
רכב

שוק הרכב: רעידת האדמה באירופה תורגש היטב גם בישראל

השוק האירופי עובר שורה של זעזועים רגולטוריים אשר כל אחד מהם ישפיע גם על תקנות התחבורה בישראל וגם על הכיס של הנהגים. צמצום פליטת מזהמים והחובה להתקין אביזרי בטיחות חדשים יגרמו לעלייה חדה במחירי המכוניות

תומר הדר 08:0715.04.19

אחת המסקנות שענף הרכב הישראלי וגם הצרכנים המקומיים למדו על בשרם בשבועות האחרונים, היא שהשוק הישראלי מושפע באופן ניכר וישיר משינויי רגולציה גלובליים בכלל ואירופיים בפרט.

 

נכון, לישראל יש מערכות רגולציה עצמאיות ושיטה משלה להטלת מיסוי על מכוניות, אך הבסיס המשפיע על כל ההתרחשויות בשוק הישראלי הוא התקינה ושינויי הרגולציה באירופה.

 

 

מחאה ציבורית נגד זיהום רכב. בסמכות עירייה בגרמניה לאסור כניסת רכבי דיזל לתחומה מחאה ציבורית נגד זיהום רכב. בסמכות עירייה בגרמניה לאסור כניסת רכבי דיזל לתחומה צילום: בלומברג

 

דוגמה טובה לכך קיבלנו רק לאחרונה כאשר מכוניות חדשות בישראל התייקרו לאחר שהמס הירוק החדש נכנס לתוקף (ראו הרחבה בהמשך).

 

אך אם חשבתם שמתווה המס הירוק הוא הגזירה הקשה ביותר שרשות המסים יכולה להטיל על הנהגים, חשבו שוב: לפני פחות משבועיים התקבלה בפרלמנט האירופי החלטה הרת גורל לשוק הרכב, והיא תתרחש בשני שלבים. בשלב הראשון שייכנס לתוקף בעוד שנה וחצי תצטמצם פליטת המזהמים הממוצעת של כל מכונית במדידה לפי משקל (גרמים), ובשלב השני תצטמצם הפליטה הממוצעת במדידה לפי אחוזים.

 

צמצום זיהום ועליית מחיר

 

כיום כל יצרן רכב שמשווק מכוניות באירופה, וכמובן שגם בישראל, מחויב לעמוד ברף שנקבע לפליטות מזהמים. עיקרו: משקל הפחמן הדו־חמצני שמותר למכונית אחת לפלוט.

 

רף פליטות המזהמים מחושב לפי מספר המכוניות המחולק בשיעור הפליטה הממוצע. שיעור הפליטה הממוצע הנוכחי כבר נחשב למחמיר מאוד, לאחר שבשנה שעברה נכנס לתוקף תקן חדש של פליטת מזהמים שנקרא WLTP - אשר מודד לראשונה את פליטת המזהמים של המכוניות בתנאי אמת ולא בנסיעה במעבדה סגורה.

 

בדיקת זיהום בישראל. החמרת התקינה באירופה תביא לשינויים גם בישראל בדיקת זיהום בישראל. החמרת התקינה באירופה תביא לשינויים גם בישראל צילום: עמית מגל

 

לפי ההחלטה שהתקבלה באיחוד האירופי בסוף החודש שעבר, ממוצע פליטת המזהמים של מכוניות נוסעים, העומד היום על 130 גרם לק"מ, חייב לרדת בפרק הזמן שהוגדר ל־95 גרם לק"מ. מדובר באחד ההישגים הטכניים המשמעותיים ביותר שבהם תעשיית הרכב האירופית תצטרך לעמוד. מהלך כזה ידרוש מיצרני הרכב לשלב בתוך שנה וחצי טכנולוגיות הנעה היברידיות בחלק ניכר מן הרכבים וגם לעודד הנעה חשמלית.

 

הפרלמנט האירופי לא פועל בחלל ריק ומושפע מפעילות אקטיביסטית רחבת היקף ומודעות ביבשת. למשל, אשתקד התקיימו בגרמניה הפגנות בכמה ערים גדולות, בהן קלן וברלין, נגד זיהום אוויר הנגרם ממכוניות. ההפגנות התקיימו על רקע דיון בבית המשפט העליון בשאלה האם לעירייה יש סמכות לאסור על כלי רכב מונעים בדיזל להיכנס לתחומה. בית המשפט פסק בסופו של דבר - לעירייה יש סמכות.

 

למהלך של החמרת התקינה בתחום זיהום האוויר יהיו כמה השלכות על השוק הישראלי, והן יורגשו כבר בעוד שנה וחצי. ראשית, שיעור מס הקנייה שיוטל על המכוניות שיגיעו לכאן, שיהיו נקיות יותר - יירד באופן משמעותי.

 

מערכות בטיחות. בעוד שלוש שנים יהפכו לאביזר חובה בכל רכב מערכות בטיחות. בעוד שלוש שנים יהפכו לאביזר חובה בכל רכב

 

המשמעות, כפי שלמדנו רק לפני שבועיים, היא שרשות המסים תצטרך לפתוח מחדש שוב את הנוסחה לחישוב המס הירוק. זה לא יסתיים בזה. יבואני הרכב ימצאו עצמם שוב במצב שבו הם ייאלצו לייבא דגמים נקיים יותר, ובמקביל גם לייקר את המכוניות שיגיעו ארצה בעוד שנה וחצי.

 

אך יותר מכך: יבואני הרכב עצמם ימצאו עצמם בפני מצב של חוסר מלאי שככל הנראה יצמצם עוד את היקף שוק הרכב הישראלי. הבעיה טמונה בהיצע של יצרני הרכב. כבר כיום, במפתיע, לא מעט יבואנים מתלוננים על מחסור במכוניות חשמליות ובמכוניות היברידיות המיוצרות לשוק הרכב הישראלי. המחסור צפוי להחמיר לקראת 2021.

הסיבה לכך טמונה באופן פיזור המכוניות לשווקים. כיום יצרני רכב שמעוניינים למכור מכוניות באירופה חייבים להפחית את פליטת הזיהום בעקבות התקנות המחמירות בתחום. כדי להפחית את פליטת הזיהום הממוצעת יש למכור יותר רכבים חשמליים.

 

לכן, במיוחד אצל יצרני הרכב האירופיים, הם יהיו חייבים להסיט את התפוקה לאירופה. אלא אם יימצא שוק שישלם יותר כדי שהמכוניות לא יוסטו לאירופה לצורך הפחתת הזיהום. המשמעות: רכב חשמלי שמיועד לישראל צפוי להתייקר.

 

כניסתן של מגבלות זיהום האוויר החדשות לתוקף בשנת 2021 אינן החדשות היחידות שיעניינו את הישראלים וישפיעו על כיסם.

 

פליטת מזהמים. החלטות הפרלמנט האירופי ישפיעו גם על ישראל פליטת מזהמים. החלטות הפרלמנט האירופי ישפיעו גם על ישראל צילום: שאטרסטוק

 

לפי פרסומים רשמיים של האיחוד האירופי, עם תחילת שנת 2022 הארגון צפוי להפוך כמה מערכות בטיחות לאביזרי חובה במכוניות חדשות שישווקו במדינות האיחוד.

הרשימה כוללת מערכת לזיהוי עייפות נהג, מערכת לזיהוי שכרות, מערכת לזיהוי שימוש בטלפון סלולרי ועוד. אמנם מדובר בתקנות שיורגשו באירופה רק בעוד שלוש שנים, אך הודעת האיחוד מהווה איתות ברור ליצרני הרכב, שנדרשים כעת להעלות הילוך בפיתוח המערכות הללו. אך יותר מכך: עליהן לעשות זאת ללא מקורות למימון הפיתוח.

 

הטבת המס תצומצם

 

בדרך כלל, כשיצרני רכב מפתחים מערכות חדשות כאלה, הן מותקנות בשלב ראשון בדגמים יוקרתיים, כאלה שמחירם מכסה את עלויות הפיתוח. רק לאחר מכן הן מותקנות בדגמים עממיים. פרק הזמן הקצר שמאפשרות התקנות החדשות יגרום לקיצור תהליכים. כשמערכות אלה יגיעו גם לארץ, הן יגרמו לשינוי במנגנון המיסוי הקיים. רשות המסים תצטרך להתחשב בקיומן ולהטמיע אותן לרשימת המערכות שזכאיות להטבות מס.

 

במקביל, מערכות אלה יעברו תהליך שעובר כל אביזר בטיחות שעליו מקבלים בישראל הטבת מס. בהתחלה, כלומר כבר בשנה הבאה, תהיה בתוקף הטבת מס, אך כאשר התקנת המערכות האלה תהיה חובה, הטבת המס תבוטל בהדרגה. מכיוון שסל מערכות הבטיחות שבגינן מקבלים הטבות מס מוגבל בהיקפו התקציבי, המשמעות היא שמערכות בטיחות שכיום מקבלות הטבות מס - למשל בקרת סטייה מנתיב ואחרות - עשויות לאבד את ההטבה שלהן. התוצאה של התהליך תהיה התייקרות נוספת של המכוניות.

 

יו”ר הפרלמנט האירופי אנתוניו טג’אני. החלטות משמעותיות לשוק הרכב יו”ר הפרלמנט האירופי אנתוניו טג’אני. החלטות משמעותיות לשוק הרכב צילום: רויטרס

 

קו השבר עבר ב”דיזלגייט”

 

כאמור, השינוי האחרון שהשפיע על שוק הרכב בישראל היה המס הירוק - המתווה שלפיו מחושב מס הקנייה על מכוניות חדשות בישראל. על כל המכוניות, פרט להיברידיות, מוטל מס קנייה בגובה 83%, שממנו מנוכים סכומים של עד כ־17 אלף שקל.

 

הניכוי נקבע לפי חישוב ייחודי למדינת ישראל שבו מובאים בחשבון חמישה מזהמים שפולטות המכוניות. בשנה שעברה כשנכנס לתוקף באירופה תקן הזיהום החדש (WLTP), עמדו להיפגע הכנסות המדינה בישראל, ולכן נדרש עדכון לשיטת החישוב של מס הקנייה.

 

עד לפני כשלוש שנים האיחוד האירופי העדיף שלא להתעסק עם יצרני הרכב. באתר האינטרנט של ה־ACEA, ארגון הגג של יצרני הרכב, מודגש כי הארגון נחשב בעקיפין לאחד המעסיקים הגדולים ביותר באירופה ומספר העובדים בתעשיית הרכב האירופית הוא מעל 100 אלף. משום כך הרגולטורים באירופה נמנעו במשך שנים רבות מלבצע מהלכים כלשהם שעלולים לפגוע ביצרני הרכב.

 

כל זה היה נכון עד לחשיפת פרשת "דיזלגייט" לפני כשלוש שנים: חברת פולקסווגן גרמה למכוניותיה לזהם במכוון כדי לחסוך כסף. מהר מאוד התגלה כי גם יצרני רכב אחרים נהגו בשיטות דומות, ובאיחוד האירופי הבינו שיצרני הרכב היתלו בארגון במשך שנים רבות, על חשבון בריאותם של תושבי אירופה. מאז חשיפת פרשת דיזלגייט האיחוד האירופי מקפיד לנהוג ביצרני הרכב ביד קשה. הדבר מתבטא בשורה של חקיקות שניתן להגדיר אותן כ"אנטי יצרני רכב", הן בתחום זיהום האוויר והן בתחומים רגולטוריים אחרים, החל בבטיחות וכלה במיסוי על רכב וכמובן הטלת אגרות גודש. האווירה הזו, וההחלטות והתהליכים הנגזרים ממנה - ישפיעו מאוד גם על שוק הרכב בישראל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x