$
בחירות 2019
באנר ערוץ בחירות 2019

בחירות 2019

הוא משוגע, אתה בוט: הקמפיינים להמאסת הבחירות

פייק ניוז, רשתות מאורגנות של חשבונות מזויפים, מסרונים בלתי פוסקים ורוח גבית של התקשורת הממוסדת: להצפת המידע ורידוד השיח הפוליטי יש אפקט מצטבר של יצירת מיאוס כללי, והם מובילים את הציבור אל תהומות האדישות

עומר כביר 22:0108.04.19

שום דבר שקרה בעולם המקוון בבחירות האחרונות לא היה חדש לחלוטין. הודעות SMS מציקות, שימוש בחשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, פייק ניוז (זוכרים את "הערבים נעים בכמויות אל הקלפי"?) - הכל היה כאן גם לפני ארבע שנים. ההבדל שהוא שבמערכת הבחירות הנוכחית, בסולם של מ־1 עד 10, העוצמה של האלמנטים האלו עלתה ל־11.

 

 

 

הרבה יותר פייק ניוז ששבר שיאים חדשים של רשע, רשתות מתוזמרות של חשבונות מזויפים שהפיצו פייק ניוז, ושיטפון הודעות SMS מגורמים גלויים ועלומים שכמעט והכריע את הסמארטפונים. יותר משמדובר היה בקמפיין בחירות, נראה שהיתה זו מתקפה על תשומת הלב והליך קבלת ההחלטות של האזרחים. מתקפה כל כך חזקה, שיותר משהיא סייעה לערב מצביעים במערכת הבחירות, ייתכן שהביאה דווקא לרצון להסתגר ולהתנתק, להתרחק מכל הסחי שזורם ברשת ובערוצי השידור.

 

 

 

14% מהשיח ברשת שקריים

כבר בתחילת מערכת הבחירות היה ברור שפייק ניוז יהיה חלק מרכזי בה, אך מידת הנבזיות שאפיינה אותו בכל זאת היתה פחות צפויה. לפי חברת ווקאטיב, שניטרה את השיח המקוון ברשת לאורך מערכת הבחירות, בשבועיים שלפני הבחירות היוו פייק ניוז 14% מכלל השיח ברשת. יו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ היה לכל אורך מערכת הבחירות במוקד מתקפת הפייק ניוז, כששיא החשיפה לדיווחים שקריים לגביו עמד על 2 מיליון גולשים.

 

הדיווחים המומצאים על גנץ כללו ידיעות על כך שבסמארטפון הפרוץ שלו יש מידע על בגידות באשתו, או טענות שהוא "מעורער בנפשו". ואולם הידיעה השקרית עם פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר היתה "גנץ לא פוסל לשבת עם המפלגות הערביות ונתמך על ידי הרשות הפלסטינית", שהופיעה 5,559 פעמים בפוסטים ותגובות ברשתות חברתיות ובאתרי חדשות.

 

 

בני גנץ בני גנץ צילום: איי אף פי

 

גם עמיתיו של גנץ למפלגה ספגו לא מעט אש. נגד גבי אשכנזי נטען ש"פעל נגד מדיניות הביטחון של ישראל בשיתוף ממשל אובמה", ונגד יאיר לפיד הופצו שמועות שלפיהן נשאר כיתה בחטיבת ביניים בגלל ציונים נמוכים.

 

אך הפייק ניוז לא נשאר רק בעולם המקוון. למעשה, לא פעם הוא נוצר או הוזן על ידי דיווחים בתקשורת הממוסדת. הידיעות שלפיהן גנץ סובל מבעיות נפשיות זכו לתגבור בעקבות דיווח בעייתי של בן כספית ב"מעריב" שלפיו הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי, ושאף נרשמו לו תרופות (פסיכולוגים לא מספקים מרשמים, רק רופאים). ההאשמות, הכנראה בדויות, שלפיהן גנץ הטריד מינית בנעוריו הועצמו אף הן בתקשורת הממוסדת מבלי שנבדקו ואומתו באופן ראוי.

 

חמור מכך, נראה שלפחות חלק מהדיווחים קשורים בקמפיינים של המפלגות המתחרות. לשכת שרת התרבות מירי רגב עמדה בקשר עם נאווה ג'ייבוקס, המתלוננת נגד גנץ, וסייעה לה ליצור קשר עם כלי תקשורת. לשכתה של רגב הודתה בכך ואישרה שעוזרה של רגב סייע לקשר בין המתלוננת לכתבת חדשות 12. השיח על מחלת הנפש של גנץ? יומיים לפני הדיווח של כספית שהזניק אותו דיווח חיים לוינסון ב"הארץ" שהליכוד מתכנן קו הסברה חדשה שיציג את גנץ כלוקה בנפשו.

 

לקידום הפייק ניוז חברו רשתות מאורגנות של חשבונות מזויפים שפעלו במתואם להפצת מסרים. המתוקשרת ביותר היתה רשת של מאות חשבונות שקידמו מסרים שתמכו בראש הממשלה בנימין נתניהו ובליכוד ותקפו את מתחריו. בניגוד לספין שניסה נתניהו לקדם, לא נטען מעולם שמדובר ברשת בוטים (חשבונות שמופעלים אוטומטית), אלא בחשבונות עם זהויות בדויות שמאחוריהם עומדים אנשים שמפעילים במקביל מספר רב של חשבונות.

 

להערכת "פרויקט הבוטים הגדול" של נעם רותם ויובל אדם שבמסגרתו נחשפו החשבונות, החשבונות הפיקטיביים שפעלו ברשת זו הופעלו על ידי גורמים שקשורים לליכוד. היקף הפעילות של הרשת גדל באופן קבוע עם התקרבות הבחירות, עם שיאים משמעותיים של פעילות סביב אירועי מפתח חדשותיים. לא פעם ציוצים שהחלו ברשת הופצו על ידי דמויות מפתח בליכוד, ולהפך. בעקבות חשיפת הרשת חסמה טוויטר 600 חשבונות פיקטיביים.

 

הרשת לא הפיצה רק דיווחים שקריים, אלא גם סתם דברי תועבה. ציוצים כמו "גם כהנא צדק שהיה צריך להעיף את השמאל יחד עם הערבים מפה" נמצאים בצד המתון והרגוע של העקומה. משתמש הטוויטר "קפטן ג'ורג'" היה מבין המפורסמים שבחשבונות והצמיד לגנץ שבעה עלבונות שונים בציוץ בודד. נתניהו הציג את "קפטן ג'ורג'" במסיבת עיתונאים שכינס כדי לקדם את הטענה (שלא הועלתה) שמאחורי החשבונות עומדים בוטים ולא אנשים אמיתיים באחד הציוצים שלו הוא הצמיד לגנץ שבעה עלבונות שונים. "אגזוזן" הוא היחיד מביניהם שאפשר להדפיס בעיתון.

 

 

נתניהו וקפטן גו'רג' נתניהו וקפטן גו'רג' צילומים: אוהד צויגנברג

 

לא היתה זו רשת החשבונות הפיקטיביים היחידה שנחשפה במערכת הבחירות. בחודשים האחרונים חשפו רותם ואדם רשת חשבונות מזויפים שקידמו מסרי הערצה לנתניהו ורשת נוספת שנקשרה למפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד. לפני כשבועיים הודיעה פייסבוק על הסרת 30 חשבונות מזויפים שפנו לגולשים בישראל, בעקבות פנייה מאיגוד האינטרנט, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה. נשיאת איגוד האינטרנט, פרופ' קרין נהון, אמרה ל"כלכליסט" שמרבית החשבונות שהוסרו קידמו מסרים שתמכו בליכוד, ומקצתם במפלגת זהות של משה פייגלין.

 

מי שחיפש שקט קיבל SMS

בניגוד לבחירות לנשיאות ארה"ב ב־2016, שם המעורבות הרוסית בשיח המקוון ובהתססת הגולשים היתה משמעותית, לפעילות של גורמים זרים כמעט לא היתה השפעה על השיח המקוון בישראל. אבל מנגד, השחקנים המקומיים סיפקו ללא שום עזרה מבחוץ מנה גדושה של הסתה ופילוג.

 

מי שקיווה שהתנתקות מהרשתות תזכה אותו בשקט יחסי ממערכת הבחירות ‑ התבדה. מה שלא הגיע בפייסבוק ובטוויטר התקבל בהודעות SMS. בני המזל קיבלו כחמש הודעות ביום, אך אם איתרע מזלכם והופעתם במספיק רשימות תפוצה, המספרים יכולים להיות גדולים פי כמה.

 

 

 

לעתים היו אלו הצהרות של פוליטיקאים ומפלגות או קישורים לסרטונים ולמאמרי תעמולה. הודעות ערמומיות יותר ביקשו להשיב על סקרים שנועדו לא לגבש תמונת מצב של המצביעים, אלא לפלח את עמדות הציבור על מנת להתאים לכל משיב לסקר מסרי בחירות עתידיים.

 

אופן ההפצה של חלק מהמסרונים היה מעיק במיוחד. השולחים ניצלו חולשה מובנית של מערכת ה־SMS שמאפשרת לשנות בקלות את מספר השולח, ואף להציג שם במקום מספר. כך נשלחו מסרונים אנונימיים שלא ניתן להשיב להם בבקשות הסרה, לעתים תוך התחזות לגורם ניטרלי (למשל, ELECTIONEWS) כדי להפיץ מסרים שתומכים במפלגה כלשהי (במקרה הזה, כחול לבן).

 

המצב היה כל כך חמור עד שבסוף מרץ הכריעה ועדת הבחירות המרכזית שאסור להפיץ הודעות SMS ללא זיהוי. "השימוש הגובר באמצעים טכנולוגיים שונים לשם הפצת תעמולת בחירות באופן אנונימי מצדיק נקיטת פרשנות מרחיבה", כתב יו"ר הוועדה השופט חנן מלצר. ההכרעה ניתנה אמנם בתגובה לעתירה שהגישה מפלגת ישראל ביתנו נגד מפלגת מרצ, אך לא מדובר במפלגה היחידה שעשתה שימוש בנוהג זה.

 

לפייק ניוז, רשתות מאורגנות ומסרונים בלתי פוסקים יש אפקט מצטבר. הוא לא קשור ביצירת שיח פוליטי ערני ומודע וגם לא בהגברת המעורבות של האזרחים בהליך הפוליטי. להפך: האפקט הוא של רידוד השיח למוטיבים פרימיטביים; של זניחת נושאים חשובים שמשפיעים על החיים של כולנו, ובעיקר של יצירת מיאוס ממערכת הבחירות ומפוליטיקה בכלל, שיכול להוביל לאדישות ולהתנתקות ממעורבות במערכת הפוליטית. זאת כנראה היתה המטרה העיקרית של העוסקים במלאכה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x