שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

שמאל וימין נגד מנדלבליט: אשר לנתניהו להחליט בעניין שדה דב

חברי ועדת הפנים בראשות ח”כ יואב קיש חוששים שאי־החלטה תזרז את סגירת השדה. לטענתם, לוח הזמנים לפינוי קצר מדי, ובכל מקרה המצב הביטחוני מחייב דווקא עכשיו לשמור על השדה הצבאי

משה גורלי 07:0031.03.19

בשבוע שעבר נרשמה בישיבת ועדת הפנים של הכנסת הסכמה נדירה בין קואליציה לאופוזיציה, ועוד נגד מי - נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

 

 

 

חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ’, מיקי זוהר ואורן חזן, עם איילת נחמיאס ורבין, רויטל סויד ואיתן ברושי, בניצוחו של יו"ר הוועדה יואב קיש, התקוממו נגד הנחיה של מנדלבליט לראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להחליט על פינוי שדה דב לפני הבחירות. אי־החלטה, הם חוששים, כמוה כהחלטה שתחיש את סגירת השדה במועד הקבוע כיום, 1 ביולי 2019. ועכשיו הכנסת מנסה לקדם חוק חדש שידחה את הסגירה עד לנובמבר כדי לאפשר קבלת החלטה מושכלת. סמוטריץ' דיווח בישיבה: "כבר דיברתי עם איילת (שקד) על יוזמת חוק ממשלתית".

 

הסיפור הזה שנמשך כעשור מסובך ומורכב מאין כמוהו. משולבים בו כלכלה, ביטחון, נדל"ן, תעסוקה, תיירות, רווחת תושבים (בתל אביב ובאילת), וכמובן משפט. והנה, כשהכל התכנס לקראת סגירה, התעוררו חברי הכנסת לפעולה והתאחדו סביב הדרישה הביטחונית נגד סגירת השדה הצבאי. ומאחורי גבו של השיקול הצבאי מציץ האזרחי שתפס עליו טרמפ. הלינקג' הזה נחקק במרץ 2017 ברוב של 71 ח"כים ללא מתנגדים: כל עוד מטוסי הצילום והתובלה של הצבא יפעלו בשדה דב, הוא ישרת גם טיסות אזרחיות.

מימין: ח”כ יואב קיש והיועמ”ש אביחי מנדלבליט מימין: ח”כ יואב קיש והיועמ”ש אביחי מנדלבליט צילומים: יואב דודקביץ, עומר מסינגר

 

 

יוזמתם של חברי הכנסת הבשילה לחוק מיוחד שנחקק בחודש ינואר השנה אחרי שהוכרז על הקדמת הבחירות. החוק קבע ששר הביטחון ישקול מחדש את סגירת השדה הצבאי ביולי. אלא שמנדלבליט, במכתב לנתניהו, אסר עליו להחליט מכיוון שמדובר בסוג ההחלטות "שיש בהן כדי להקשות את מימוש מדיניותה של הממשלה החדשה". כלומר, הוא מפעיל בעניינו את המגבלות שאוסרות קבלת החלטה משמעותית לפני בחירות.

 

"אסור ליועץ להתערב בנושא ביטחוני קריטי כזה", פתח קיש את הישיבה בשבוע שעבר לצלילי הטילים שנורו על ישראל, "היה לנו ברור שהולכים להסלמה מול עזה, והחלטה זו משמעותה ביטול נכס אסטרטגי למדינת ישראל". ורויטל סויד (העבודה) תמכה: "היועץ כותב שעל ביבי לנקוט ריסון בתקופת בחירות. דווקא הריסון והאיפוק מחייבים להמשיך ולהפעיל את שדות התעופה. הדחיפות מחייבת לא לעשות דבר. ההחלטה לסגור את השדה ב־1 ביולי היא אל־חזור, ולכן יש להתערב בה".

 

נחמיאס ורבין (העבודה) חיברה בין ביטחון צבאי לאזרחי: "בישראל אין מספיק שדות תעופה. אין כרגע שדה בינלאומי נוסף, ושדה דב הוא שדה בינלאומי קטן. לסגור אותו זה אירוע דרמטי".

 

שתיקת ראש העירייה

 

קיש ניתב את הדיון לסוגיה הביטחונית בלבד כדי לרופף את התנגדות היועץ המשפטי. הלוחם הגדול נגד סגירת השדה האזרחי, ראש עיריית אילת יצחק הלוי, נאלץ לשתוק בכל הדיון והיה לנפקד הנוכח ביותר בחדר.

 

החוק מינואר נחקק אחרי שהוחלט להקדים את הבחירות, והשאלה היא מדוע מעכב מנדלבליט את יישומו/תכליתו עד לאחר הבחירות. המשנה שלו לעניינים אזרחיים, עו"ד ארז קמיניץ, היה שותף לחקיקה ועתה הוא תומך בבלימתה. קמיניץ, שהואשם בוועדה בתרגיל של פניית פרסה, הסביר ששר הביטחון לא מיהר לטפל בנושא מיד לאחר החקיקה בינואר, ולכן הוא מנוע כעת בגלל הקרבה ליום הבחירות. אבל, הפתיע קמיניץ, אפשר יהיה לקבל החלטה מיד אחרי הבחירות, כלומר בממשלת המעבר.

שדה דב. התושבים מתלוננים על מפגעים שדה דב. התושבים מתלוננים על מפגעים צילום: עמית שעל

 

 

"אנחנו באירוע שיש לו משמעות אזרחית", סירב קמיניץ להיכנע לתכתיב הביטחוני של הדיון, "והלחץ הציבורי על השר משמעותי עכשיו. דיני הבחירות מבקשים לנטרל את הלחץ הזה. אחרי הבחירות, ללא הלחץ הזה, ניתן יהיה לקבל החלטה".

 

שתי בעיות מתעוררות בעמדה הזאת. האחת, אם נתניהו לא ייבחר ב־9 באפריל, האם כראש ממשלת מעבר הוא הוא כשיר יותר להחליט מאשר עכשיו לפני הבחירות? השנייה, כפי שהגדיר סמוטריץ "השיקול ביטחוני, אז מה חשוב העיתוי? חזקה על השר שיקבל החלטה משיקול ביטחוני בלבד".

 

שלל אינטרסים

 

ביטחוני בלבד? אז הנה התמצית והתקציר של שלל האינטרסים הנוחתים וממריאים משדה דב. מי בעד הפינוי: 1. מנהלי הגוש הגדול, עוה"ד משה ליפקה, רחל זכאי, גלית רוזובסקי, אליהו מינקוביץ ומיכאל שפטלר, שמייצגים אלפי אזרחים שבבעלותם זכויות הקרקע שעליה פועל השדה; 2. שר האוצר משה כחלון ורמ"י, שמקבלים מכוח הסכם עם המנהלים 50% מזכויות הבנייה ומיצוי מרבי של זכויות הבנייה. שווי זכויות אלה מוערך ב־4 מיליארד שקל. הערכים שלנגד עיניהם - הגדלת שטחי בנייה לדיור ומימון היערכות צה"ל בנגב; 3. ועד תושבי שכונת נופי ים בתל אביב, שטוענים למפגע בטיחותי ובריאותי בגלל הזיהום שנפלט מהמטוסים.

 

ומי נגד הפינוי: 1. עיריית אילת, שטוענת כי הפסקת הפעילות האזרחית תפגע קשות בתיירות ובתושבים, בכלל זה אלה הנזקקים לטיפול רפואי, עקב הארכת זמן הנסיעה "מדלת לדלת"; 2.התאחדות המלונות טוענת לפגיעה משמעותית בתעשיית התיירות באילת שהיא צורך לאומי ותשתיתי; 3. ארקיע וחברות התעופה האזרחיות שפועלות בשדה בגלל הפגיעה בנגישות של נתב"ג למרכז גוש דן. בשעות העומס יתארכו בשעות זמני ההגעה מאילת ואליה.

 

חברי הכנסת מבקשים לדחות את פינוי השדה מיולי לנובמבר, ולחוקק חוק למימוש הארכה זו. מנהלי הגוש הגדול חושדים שקניית הזמן אינה תמת לב, והיא נועדה לחקיקה שתמנע סופית את הפינוי, בניגוד להחלטות הממשלה ובחשיפה לתביעות שיהפכו את כיוון זרימת המזומנים שעליה מתכנן האוצר - מהכנסות עתק להוצאות עתק. נתניהו, להערכתם, קיבל באהבה את האיסור שהטיל עליו מנדלבליט שמנע ממנו להתעמת עם תושבי אילת בתקופת בחירות. אלא שקיש וחבריו לוחצים. מטעמי ביטחון שמשולבים בטעמי בחירות. וזה כנראה ההסבר לאחדות המופלאה בין ימין ושמאל בוועדה.

 

הבעיה היא שמשרד המשפטים ימשיך, כרגיל, להיות “האיש הרע” בסיפור. במשרד סבורים שגם אחרי הבחירות יש מספיק זמן - עד חודש יולי - כדי לקבל להחליט ולחוקק אם צריך. ולגבי השיקול הביטחוני אומרים שם - לא מספיק לזרוק את המילה ביטחוני, צריך להראות ולהוכיח. ולא רק את הטעם הביטחוני, אלא להסביר למה הוא צץ רק עכשיו אחרי שהממשלה כבר התחייבה לפנות ונחשפה לנזק כספי עצום. האם בכל השנים מאז התקבלה ההחלטה לא הבינו ששדה דב הוא נכס אסטרטגי כזה משמעותי?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x