$
הכמוסה

הכמוסה

"פוליטיקאי שחושב שאין לו כוח לא יודע איפה הוא נמצא"

האם באמת יש לנו בעיית משילות, מה הפספוס במערכת הבחירות, ולמה השמאל לא מצליח לסחוף את הבוחרים בעולם: רגע לפני שהוא עוזב את הכנסת אחרי 12 שנה, ח"כ דב חנין - אחד המחוקקים הפעילים במשכן - משתף את התובנות שלו על פוליטיקה

קרן צוריאל ואורי פסובסקי 08:0029.03.19

בעוד כחודש, אחרי שהכנסת ה-21 תושבע, ח"כ דב חנין (חד"ש) יתלה את החליפה ויפרוש מהכנסת, אחרי 12 שנים במשכן. "אני יוצא מהכנסת כי אני רוצה לעשות פוליטיקה", הוא מסביר לכלכליסט. "הכנסת היא מקום חשוב, אבל מבחינתי המקום החשוב של הפוליטיקה הוא עשייה בציבור, בשטח, ובזה אני מתכוון לעסוק הרבה יותר. עשיתי בכנסת מה שאפשר לעשות. אבל אם פוליטיקה היא תחום שבו גורמים לציבור גדול להיות מעורב ולנסות לשנות את החיים בארץ, את זה קשה לעשות מהכנסת".  

 

 

מה למדת מהשנים שלך כמחוקק? מה אתה יודע היום שלא ידעת כשנכנסת לתפקיד?

"הגעתי לכנסת מאוד מוכן, אז לא מאוד הופתעתי, אבל השנים הוכיחו שזו זירה יותר פתוחה לשינויים ממה שמדמיינים בחוץ. אני ח"כ בסיעה קטנה באופוזיציה, שאם להשתמש בשפה מתונה, היא מחוץ למיינסטרים הישראלי ולכאורה זה המקום האחרון שממנו אפשר להשפיע ולעשות. אבל המציאות הפוכה לחלוטין. אז אני יוצא עם מסר שיש המון כוח - גם אם אתה באופוזיציה, אבל באת לעבוד, אתה ממוקד במטרות שאתה מסמן לעצמך, ועובד בצורה שיטתית ומסודרת. אז גם סיעה קטנה באופוזיציה יכולה להעביר חוקים משמעותיים כמו חוק אוויר נקי".

 

 

 

 

ומנגד יש ביקורת על כמות החקיקה הפרטית בכנסת. היו ניסיונות להגביל אותה.

"אני מכיר ולא אוהב את השיח הפופוליסטי והשקרי, שיש כאן עודף חקיקה פרטית. לעתים הביקורת הזו מופנית אליי וזו הזדמנות לענות. אני מציעו להסתכל על רשימת החוקים שהעברתי ולשאול האם מדינת ישראל היתה טובה יותר בלי חוק אוויר נקי, כשחופשת לידה היתה 12 שבועות ולא 15 שבועות, בלי הגנות לנשים מוכות, בלי חוק זכויות האסיר, או בלי החוק שהעברתי שאוסר אפליה מטעמי נטייה מינית או זהות מגדרית במערכת החינוך. זו לא שאלה של מספרים, אלא של תכנים".

 

ח"כ דב חנין. "אני לא מקבל את היבבנות של פוליטיקאים שמסבירים שהם נבחרו לתפקידם ולא קיבלו כל כוח" ח"כ דב חנין. "אני לא מקבל את היבבנות של פוליטיקאים שמסבירים שהם נבחרו לתפקידם ולא קיבלו כל כוח" צילום: אוהד צויגנברג

 

 

באופן דומה, חנין מותח ביקורת חריפה מאוד על מי שטוענים שאי אפשר לקדם בארץ כלום כי יש "יותר מדי דמוקרטיה". "ראש הממשלה בישראל יכול להוביל אותנו למלחמה בלי שהכנסת תחליט על כך. הוא יכול לפנות חבל שלם מיושביו המתנחלים ולהעביר את כולם לישראל. עד כדי כך עצום כוחו של ראש ממשלה בישראל", הוא מסביר. "אבל בחוגים מסוימים בימין אומרים שקשה למשול כי לכל אחד יש דעה, אנחנו בעודף דמוקרטיה, וצריך לייצר מנגנונים שיורידו את ההשתתפות הדמוקרטית של הציבור. אני חושב שזו השקפת עולם בעייתית, שקרית, שנועדה לאפשר לבעלי הכוח לעשות דברים נגד הציבור מבלי שהוא יכול להתגונן ולהגיב".

 

ובניגוד לטענות שנשמעות מדי פעם, על כוחה המוגזם של הפקידות בירושלים, חנין טוען ש"צריך להתייעץ איתה ויש לה עמדות ודעות, אבל היא אף פעם לא קובעת". הוא משרטט עבורנו את היררכיית הכוח בירושלים: הכי הרבה כוח יש לשרים ולראש הממשלה, אחריהם לחברי הכנסת, אז לפקידות המקצועית ולבסוף לייעוץ המשפטי. "בשגרה, ביומיום, מי שקובע ומנהל זה הפוליטיקאים, ולכן אני לא מקבל את היבבנות של פוליטיקאים שמסבירים שהם נבחרו לתפקידם ולא קיבלו כל כוח. מי שחושב שאין לו כוח לא יודע איפה הוא נמצא".

 

חנין זכור כמי שתמך בחלק מהמהלכים שהוביל הוגו צ'אבס, נשיא ונצואלה, אולם זו קרסה לאחרונה כלכלית. "אני תמכתי במהלכים של צ'אבס לצמצום העוני והפערים החברתיים בוונצואלה, אני לא קניתי את החבילה בשלמותה, ויש לי ביקורת גדולה על מה שהוא עשה", הוא מבהיר. "כלכלת ונצואלה המשיכה להיות תלויה בנפט, וכשמחירי הנפט בעולם צללו בשנים האחרונות, ההכנסות שעליהן נבנה כל מגדל הקלפים הגדול של צ'אבס קרסו. אני עדיין חושב שהפתרונות הציבוריים נכונים יותר מהפתרונות הפרטיים, ושמערכת בריאות ציבורית למשל טובה ויעילה יותר ממערכת רפואה פרטית. במובן הזה אני סוציאליסט".

 

ומה לגבי אנשים שיצביעו על ונצואלה ויגידו, רוצים סוציאליזם? ככה זה נראה.

"ובאותה מידה אני יכול להגיד, אתם רוצים קפיטליזם? תסתכלו על קונגו, ניגריה ואינדונזיה. אם תיקח מדינת עולם שלישי עם הרבה בעיות, שהיא קפיטליסטית: מה טוב שם? רע מאוד, קטסטרופה. אפשר למצוא דוגמאות לכל דבר ובכל מקום. אנחנו צריכים לבחור האם אנחנו רוצים להיות דומים לארה"ב, שבה הפערים החברתיים ואי השוויון צומחים בצורה מאוד קיצונית בגלל מדיניות קפיטליסטית מובהקת, או שאנחנו רצים להיות דומים למדינה כמו שבדיה, שבה הכוח הגדול של האיגודים המקצועיים כפה מערכת של הסדרים חברתיים שבה יש יותר שוויון, או פינלנד, שבה מערכת החינוך מגיעה להישגים פנטסטיי,ם כי במקום לעודד תחרות בין הילדים על ציונים היא מעודדת דווקא שיתוף פעולה ויצירתיות. אני מציע ללמוד את הדברים הטובים ממדינות שיש בהן הסדרים סוציאליסטים ולהשתדל לא לאמץ את הדברים הבעייתים שקיימים במדינות כאלה".

 

 

רעיונות ואנשים יוצאי דופן שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת
 
להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

 

 

"הכמוסה" הוא פודקאסט שבועי שבו קרן צוריאל ואורי פסובסקי מציגים רעיונות ואנשים יוצאי דופן. פרק חדש מתפרסם מדי יום שישי באתר כלכליסט וזמין גם בספוטיפיי , ב-iTunes ובאפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם (חפשו את "הכמוסה" או העתיקו את הקישור הזה ).

בטל שלח
    לכל התגובות
    x