שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בחירות 2019
באנר ערוץ בחירות 2019

ניתוח כלכליסט

מבצע ממושך בעזה: האתגר של שר האוצר הבא

הטיל ששוגר מעזה ופגע בבית במושב משמרת עלול לגרור את ישראל למערכה ארוכה ברצועה, שתעלה למדינה כסף רב ושתעמיק את הבור התקציבי. ניסיון העבר מלמד שמבצעים כאלו פוגעים בצמיחה - דבר שישראל תתקשה יותר להתמודד עימו בשל סיכונים כלכליים נוספים

אדריאן פילוט 06:5826.03.19

"דירוג האשראי של ישראל עלול להיפגע במידה ותתרחש הידרדרות מתמשכת ביחס החוב־תוצר, או הרעה משמעותית בסיכון הפוליטי והביטחוני" ‑ במילים פשוטות אלה חותמים כלכלני חברת הדירוג פיץ' דו"ח שנתי על כלכלת ישראל. אבל אחרי השבחים הרגילים לכלכלת ישראל האיתנה, כדאי לשים לב לתוספת שנלווית לשורה התחתונה ומותירה טעם חמצמץ, קל וחומר בהינתן העובדה שהדו"ח התפרסם אתמול 8 שעות בלבד אחרי שטיל ששוגר מעזה פגע פגיעה ישירה בבית מגורים במושב משמרת במרכז הארץ. בכך קיבלנו תזכורת טרייה לעובדה שלצד הסיכונים שמאפיינים את הכלכלות המערביות — פיננסיים, מאקרו־כלכליים, ופיסקאליים (תקציביים), לכלכלת ישראל יש סיכון נוסף: הגיאו־פוליטי. האזעקות שהדהדו אתמול לפנות בוקר בשרון והדי הפיצוצים מתקיפות צה"ל ברצועת עזה הם תזכורת לשכונה הקשה בה שוכנת כלכלת ישראל.

 

 

הבית שנפגע במושב משמרת. קרן מס הרכוש תפצה את המשפחה הבית שנפגע במושב משמרת. קרן מס הרכוש תפצה את המשפחה צילום: יאיר שגיא

 

כלכלני פיץ' ערכו ניתוח מדויק בנוגע להשלכות המאקרו־כלכליות של מלחמה אפשרית בעזה: "העלאת דירוג האשראי של ישראל הוא צעד שמוגבל על ידי סיכונים פוליטיים וביטחוניים, למרות שפרופיל האשראי שלה הוכיח חסינות לסכסוכים נקודתיים ולזעזועים גיאו־פוליטיים לאורך זמן. עם זאת, סכסוכים מול ארגונים צבאיים מתלקחים לסירוגין ועלולים להגדיל את ההוצאות הביטחוניות או לפגוע בפעילות הכלכלית". במילים פשוטות: העשור האחרון הוכיח שכשמדינת ישראל נכנסת לעימות מזוין מוגבל מול חמאס (במשך הזמן שלו ובעצימותו) לא ניתן לדבר על אירוע "מאקרו" בהשפעתו על הכלכלה והמשק, קרי, שיגרום לזעזועים רציניים. כלכלת ישראל התמודדה בהצלחה עם מבצעים מוגבלים כאלה.

 

עלייה בתקציב הביטחון

 

אבל אם הממשלה (היוצאת או הנכנסת) תחליט לשים קץ למדיניות התגובה המוגבלת מול חמאס ותיכנס ל"מבצע ממושך" — אפילו כזה בהיקפים של "צוק איתן" או "עופרת יצוקה" — כלכלת ישראל תושפע בשני אופנים: הראשון הוא עלייה בתקציב הביטחון, שדווקא בשנים האחרונות עלה באופן מדוד הודות להתנהלות אחראית של הרמטכ"ל הפורש גדי איזנקוט.

 

מערכה של 30‑40 יום כרוכה במימון טיסות של חיל אוויר ותחמושת שמוטלת מהאוויר, שיגור טילים מיירטים של כיפת ברזל בתרחיש של מתקפות טילים על העורף, תשלום של מאות ואלפי ימי מילואים וצורך לחידוש מלאים. לא נראה כי צמרת צה"ל תספוג את ההוצאות הללו מבלי שתדרוש תוספת תקציבית.

 

 

שנית, כפי שהטיבו לתאר כלכלני פיץ', מערכה ממושכת פוגעת בטווח המיידי בפעילות הכלכלית, שכן מפעלים מושבתים וגם נותני השירותים מורידים תפוקה. הן במבצע עופרת יצוקה בתחילת 2009 והן במבצע צוק איתן ‑ המבצעים הממושכים של העשור האחרון — הובילו להאטה בצמיחה באותם רבעונים: ברבעון הראשון של 2009 נרשמה צמיחה אפסית וברבעון השלישי של 2014 הצמיחה צנחה ל־1.9% בלבד (לעומת צמיחה של כ־4% במהלך השנה כולה).

 

המשמעות של אירוע כזה עבור ממשלה חדשה ושר אוצר חדש ברורה: צה"ל יניח על שולחנו "חשבון" בלתי מבוטל לתשלום. עלייה בתקציב הביטחון בתקופה של האטה כלכלית ומשבר פיסקאלי יגביל את מרחב התמרון המוגבל ממילא של שר האוצר החדש והממשלה כולה. בסיטואציה כזאת, מעט מאוד משאבים יותרו לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, פיתוח התחבורה הציבורית ושדרוג מערכות החינוך.

 

פה זה לא אירופה

 

הסיכון הגיאו־פוליטי הוא החוליה האחרונה בשרשרת סיכונים שזוקפים את ראשם בחודשים האחרונים, בראשם ניצב הסיכון הפיסקאלי: נתוני הגירעון הגרועים לינואר‑פברואר גרמו לשר האוצר משה כחלון לפרסם אותם באישון לילה: בחודשים אלה היה הגירעון הגבוה ביותר בהיסטוריה המודרנית של ישראל והגיע ל־5.6 מיליארד שקל לעומת עודף ממשלתי (הכנסות גבוהות מההוצאות) שנרשם בחודשים אלה ב־16 מתוך 20 השנים האחרונות.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: Abir Sultan

 

בנוסף, סיכונים מאקרו כלכליים, הבאים לידי ביטוי בהאטה המובהקת בצמיחת המשק הישראלי, ניכרים גם הם בתמונה. גם במקרה הזה כלכלני פיץ' ברורים: "באופן כללי, כלכלת ישראל נהנתה ממדיניות תקציבית ומוניטארית (של בנק ישראל‑א"פ) תומכת ומכלכלה גלובלית חזקה. שלושת הגורמים הללו עשויים להיות פחות תומכים בטווח הבינוני", קובעים בחברת הדירוג, ולא בכדי: הם מבססים את ההערות על נתוני הלמ"ס ותחזיות ה־OECD וה־IMF.

 

לאלה הצטרף לפני כמה שבועות הסיכון ה"פוליטי־פנימי": התמונה שעולה מהסקרים היא של "תיקו" משתק. ואם זה לא מספיק, קיים סיכוי בלתי מבוטל שאם נתניהו ירכיב את ממשלת ימין הבאה, היא תתפרק תוך שנה כשהוא יקבל כתב אישום על הפרשיות והתיקים בהם הוא מעורב.

 

ואפרופו פוליטיקה: כפי שניתן היה לצפות על רקע קמפיין הבחירות, כחלון חגג את אשרור דירוג האשראי של ישראל (שנותר ללא שינוי על +A) וגם את התחזית להותרתו ברמה יציבה (משמעותה שאין צפי לשינוי בשנתיים הקרבות).

 

כחלון מתעקש תקופה ארוכה כי המצב מעולם לא היה טוב יותר וכי נבואות הזעם הן "תוצר של קונספירציה של פריבילגים" שנחושים להדיח אותו. כלכלני פיץ' סותרים את הטענה בכמה משפטים ברורים: "המצב הפיסקאלי של ישראל מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות 'A', ולאחר מגמת שיפור חזקה, הביצועים הפיסקאליים החלו להיחלש".

 

האנליסטים צופים ש"הגירעון יתרחב ל־3.5% מהתוצר ב־2019 (היעד נקבע ל־2.9% תמ"ג ‑ פער של כ־7 מיליארד שקל ‑ א"פ). יחס החוב תוצר הממשלתי עלה ב־2018 ל־61.2%, לאחר תקופה ארוכה של ירידה. היחס נותר גבוה מהנתון החציוני של המדינות המדורגות 'A' שעמד על 49% ב־2018. לפי תחזית החברה, יחס החוב־תוצר ימשיך לעלות ב־2019 וב־2020 לאור גירעונות גדולים יותר".

 

כיפת הרכוש של רשות המסים

 

הבית הפגוע ייבנה מחדש

 

הפגיעה הישירה בשרון הזכירה את נחיצות קרן מס הרכוש של רשות המסים. ברשות הגיעו אתמול לזירת האירוע במשמרת, שם לפי בדיקה שערכו נפגעו 22 מבנים וחמישה רכבים. למעט הבית שספג פגיעה ישירה, מדובר בעיקר ברסיסים או שברי חלונות.

 

על פי החוק, כל מי שרכושו נפגע באופן ישיר מלחימה או טרור זכאי לפיצוי מהקרן (שמחזיקה היום בכ־13 מיליארד שקל). כעת המשפחה שפונתה במימון הקרן לבית מלון יכולה לקבל מימון לבנות בעצמה את ביתה מחדש, או לתת לרשות המסים לבנותו. בעוד פיצויים עקיפים על אובדן הכנסות ניתנים אוטומטית רק לאזורים מוגדרים הסמוכים לגדר הגבול, פיצויים ישירים ניתנים אוטומטית, ללא צורך בחקיקה מיוחדת, לכלל האזורים בארץ.

 

בעוד הבית ייבנה מחדש ללא התחשבנות, לרהיטים, לבגדים ולמכשירי חשמל יש תקרת פיצוי. כך, למשל, זוג נשוי עם ילד זכאי לפיצוי של עד כ־30 אלף שקל לריהוט, כ־8,000 שקל לבגדים וכ־31 אלף שקל למכשירי חשמל ואלקטרוניקה.

 

במקביל אישרה אתמול ועדת הכספים של הכנסת להעביר 693 מיליון שקל למיגון יישובים מפני טילים.

עמרי מילמן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x