שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בחירות 2019
באנר ערוץ בחירות 2019

בדיקת כלכליסט

השותפות הטבעיות: דרך המלך למדינת הלכה תעבור דרך הממשלה הבאה

הקדנציה של ממשלת ימין־חרדים אישרה את חוק המרכולים, העבירה את חוק ההשתמטות מגיוס (שנפסל) ופוצצה את מתווה הכותל. הממשלה הבאה עלולה להיות גרועה בהרבה, לפחות עבור החילונים. השותפים הטבעיים של נתניהו, כתבה שנייה בסדרה

שחר אילן 20:0826.03.19

הקדנציה היוצאת היתה קשה מאוד לחילונים וגם לזרמים המתקדמים בנושאי דת ומדינה. חוק המרכולים שמאפשר לסגור חנויות בשבת עבר. עבודות תשתית בשבת הוקפאו. חוק גיוס שאינו אלא חוק השתמטות עבר ונפסל. מתווה הכותל התפוצץ. הניסיונות לשבור את מונופול הכשרות של הרבנות הניבו תוצאות מעטות מאוד.

 

מה שאפשר את זה היה המצב של ממשלת ימין־חרדים צרה שבה הייצוג של הקול החילוני מוגבל מאוד.

 

 

הקדנציה הבאה, אם תקום בה שוב ממשלה כזו, צפויה להעמיק את הנזקים והכפייה. החרדים ידרשו חוק שימנע ביצוע עבודות תשתית בשבת. עלולות להתחיל עתירות לבג"ץ בדרישה לאכוף את חוק המרכולים. בכל קואליציה שתקום, יעבור חוק שיאפשר לכל חרדי שרוצה בכך לא להתגייס. גם הוא כמובן ייפסל בבג"ץ. מפלגת האיחוד הלאומי של בצלאל סמוטריץ' תדרוש לבטל את רחבת הכותל המעורבת ולסגור את מיזם הכשרות האלטרנטיבי של ארגון צהר.

 

מימין: אריה דרעי, ש"ס; בצלאל סמוטריץ', האיחוד הלאומי; משה גפני, יהדות התורה מימין: אריה דרעי, ש"ס; בצלאל סמוטריץ', האיחוד הלאומי; משה גפני, יהדות התורה צילומים: תומריקו, עומר מסינגר, עמית שאבי

 

 

השבת: עבודות תשתית רק בימי חול

 

במשא ומתן הקואליציוני תעלה דרישה מפורשת לקבוע מנגנון לפיו עבודות בשבת מבוצעות רק במקרה של פיקוח נפש, כך אומר בכיר באגודת ישראל. המשמעות של הדרישה הזו אם תיושם אפילו חלקית, היא שעבודות בימי חול יתקעו את המדינה עוד יותר ממה שהיא תקועה היום וייגרם נזק, שקשה לאמוד אותו, של מיליארדי שקלים.

כמה סיבובים של מלחמות על עבודות תשתית היו במהלך הקדנציה. באחד מהם, בסוף 2018, התפטר שר הבריאות יעקב ליצמן מתפקידו. הוא חזר לממשלה רק אחרי שעבר חוק המרכולים, שמאפשר לשר הפנים לא לאשר פתיחה בשבת של מרכולים ואחרי שעבר חוק המסורת שמאפשר לשר העבודה והרווחה לשקול שיקולי מסורת בהענקת היתרי עבודה בשבת.

 

בפועל אף אחד מהחוקים האלה לא פותר את הבעיה הבסיסית של עבודות התשתית בשבת. זה הודגם לפני כחצי שנה כשבלחץ החרדים נדחו עבודות הקמת גשר יהודית. לפני כמה שבועות, לאחר שעיריית תל אביב עתרה לבג"ץ, המדינה התקפלה והקמת הגשר החלה. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הצהיר בתגובה כי החרדים יבחנו העברת חוק שיאסור ביצוע עבודות לא הכרחיות. הוא גם ידע לספר שהתקלות ברכבת הן עונש על העבודות בשבת. כך שהכל תלוי עכשיו בשאלה, עד כמה יהיה גדול כוחן של המפלגות החרדיות בממשלה הבאה.

 

חוק המרכולים היה הניצחון הגדול ביותר של המפלגות החרדיות בתחומי החקיקה בקדנציה היוצאת. החוק שאושר בינואר 2018 מעניק לשר הפנים סמכות לא לאשר חוקי עזר עירוניים המאפשרים פתיחת חנויות בשבת. הוא חל על כל הארץ חוץ מתל אביב, כי אפילו המפלגות החרדיות מבינות שבשלב זה לסגור את תל אביב בשבת זה גדול עליהן.

 

אבל כמו רוב הפתרונות בנושאי דת ומדינה הוא לא מונע מאבקים, אלא רק יוצר חדשים. חמש רשויות מקומיות מיהרו להעביר חוקי עזר עירוניים שמאפשרים פתיחת מרכולים בשבת, לפני שעבר חוק המרכולים או ממש אחרי שעבר. דרעי סירב לאשר אותם והן עתרו לבג"ץ.

 

אם בג"ץ יקבע שהחלטת השר תקפה וחוקי העזר ייפסלו, פתוחה הדרך לכל קנאי חרדי לעתור נגד העירייה שלו בדרישה שתסגור את המרכולים הפתוחים בשבת. האמת היא שזה יכול לקרות גם ביישובים רבים אחרים שלא העבירו חוקי עזר חדשים. כך שחוק המרכולים הוא כמו פצצת זמן שמכוונת לתאריך לא ידוע. תחבורה ציבורית בשבת הפכה לנושא הפופולרי ביותר בבחירות האלה בתחום הדת והמדינה. מפלגת העבודה אף מפעילה אוטובוס שבת ביחד עם פעיליה מדי שבוע. אלא שדווקא בנושא הזה אפשרית התפתחות חיובית בקדנציה הקרובה.

 

המכרזים שמוציא משרד התחבורה למאות קווי מוניות שירות מאפשרים להפעיל את המוניות בשבת, באופן שכבר פועל בחלק מגוש דן ובין הערים.

 

המפלגות החרדיות יודעות את זה ומעלימות עין. כלומר, חילונים שרוצים להתעודד יכולים לקוות שבעוד כמה שנים יהיו בישראל יותר אפשרויות לתחבורה ציבורית בשבת, מהסוג הצנוע והשקט של מוניות שירות.

 

 

הגיוס: חוק השתמטות חדש בדרך

 

מי שעוקב אחרי מערכת הבחירות, מתקשה להאמין שלפחות הנימוק הרשמי לפירוק הממשלה היה חוסר היכולת להעביר חוק גיוס או ליתר דיוק חוק השתמטות. הנושא כמעט אינו עולה במערכת הבחירות. במערכת הפוליטית הכלל הוא ברור לגמרי: לפני הבחירות כמעט בלתי אפשרי להעביר חוק שישחרר את החרדים משירות צבאי בגלל הפחד מהבוחר. אחריהן הוא עובר בלי בעיה. הפעם, לאור מה שנראה כייאוש כללי בציבור מסיכויי השוויון בנטל, נראה שזה יהיה קל במיוחד.

 

את מה שהמערכת הפוליטית ביצעה בקדנציה האחרונה בשוויון בנטל קשה שלא לכנות אלא כהתנקשות. שניים מהפוליטיקאים שמציגים את עצמם כתומכים גדולים בשוויון - אביגדור ליברמן שהיה שר הביטחון ויאיר לפיד מיש עתיד - הובילו את הצעת החוק שגיבשה ועדה במשרד של ליברמן.

 

המשמעות של ההצעה הזו היא שלא יהיה שוויון ויונצח המצב שבו לגבר החרדי יש זכות בחירה: ירצה יתגייס, ירצה יישאר בישיבה. הוויכוחים בין ליברמן ולפיד לבין החרדים הם על סעיפים סמליים ושוליים לגמרי. התוצאה היא שאין בעצם היום שום מפלגה שמציעה חוק שיחייב את החרדים להתגייס.

 

לפי שלושה מדדים נשפט חוק גיוס: יעדי גיוס משמעותיים ומחייבים, סנקציות מרתיעות במקרה של אי־עמידה ביעדים ומועד ביטול החוק אם לא יושגו היעדים. הצעת חוק הגיוס שיזם משרד הביטחון בראשות ליברמן נכשלת כישלון חרוץ בשלושתם.

 

עד היום יעדי הגיוס עלו בכל שנה ב־20%-15%, כלומר היתה בהם שאיפה לעלייה ריאלית אמיתית גם אם לא שאפתנית במיוחד. היעדים שקובעת הצעת החוק עולים ב־8%-5% בשנה, רק קצת יותר מהגידול הטבעי של החרדים. החוק מציע סנקציות כלכליות אבל הן יוטלו רק מהשנה השלישית ורק על הישיבות ולא על התלמידים.

 

המפלגות החרדיות יוכלו לפצות את עצמן מראש באמצעות הגדלת תקציב הישיבות, כלומר קיים שחשש שאלה יהיו סנקציות פיקטיביות. אם תהיה בעיה כרונית של אי־עמידה ביעדים, החוק יבוטל לכל המוקדם באמצע 2024, שזה מדע בדיוני במונחים פוליטיים. כיוון שהיעדים כל כך נוחים, כמעט בלתי אפשרי לא לעמוד בהם.

 

אף שהחוק כל כך הלך לקראת החרדים, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (הסיעה החסידית ביהדות התורה) לא הסכימה להעביר אותו. זאת, בשל הקביעה שאם החוק יבוטל, ב־2024 חוזרים לחוק הקיים. כלומר, סנקציות פליליות למשתמטים. לקראת המשא ומתן הקואליציוני החרדים מקשיחים את עמדתם עוד יותר. הם צפויים להתנגד גם לסנקציות על הישיבות. בכל הגרסאות, החוק הזה לא יגרום אפילו לבחור חרדי אחד להתגייס. הבעיה של המערכת הפוליטית היא שאין דרך להעביר חוק שיהיה מקובל על המפלגות החרדיות וגם חוקתי. ימים ספורים אחרי שהחוק יעבור יוגשו העתירות לבג"ץ ותתחיל הספירה לאחור לקראת פסילתו.

 

כי כך מתנהל הסטטוס קוו בנושא השוויון בנטל: הכנסת מעבירה חוק בלתי שוויוני, מוגשות עתירות לבג"ץ, אחרי כמה שנים בג"ץ פוסל את החוק, בינתיים ההשתמטות נמשכת מחוק לחוק ומפסילה לפסילה והמעגל סובב. הבעיה היא שאחרי הפסילה של בג"ץ צריך להעביר חוק חדש וזה כבר הפיל שתי ממשלות. זה עלול להפיל גם את הקואליציה הבאה.

 

משמאל למעלה עם כיוון השעון: הפגנת חרדים נגד גיוסם, בניית גשר יהודית בשבת בתל אביב, תפילה של נשות הכותל משמאל למעלה עם כיוון השעון: הפגנת חרדים נגד גיוסם, בניית גשר יהודית בשבת בתל אביב, תפילה של נשות הכותל צילום: אלכס קולומויסקי, אבי רוקח, דנה קופל

 

הכותל: עד שיימאס ליהדות ארה"ב

 

קשה להפריז בחשיבות של פשרת הכותל שאושרה בממשלה לפני כשנתיים, בינואר 2016. לא רק שזו היתה הפעם הראשונה זה עשרות שנים שהושג הסכם על סטטוס קוו חדש בנושאי דת ומדינה ולו בנושא הצר של הכותל. ההסכם הזה יכול היה לשקם את היחסים ההולכים והמתערערים בין ישראל לנכס האסטרטגי מספר אחד שלה בעולם, יהדות ארצות הברית.

 

אבל הביקורת הציבורית על המפלגות החרדיות הלכה וגברה והן נבהלו מעצמן. ביוני 2017 החליטה הממשלה להקפיא את המתווה. למה להקפיא ולא לבטל? אולי בתקווה לקואליציה נוחה יותר.

 

היום פועלת מדרום לכותל המערבי רחבת התפילה המעורבת "עזרת ישראל" בהשגחת התנועה הקונסרבטיבית. השטח שלה קטן מאוד - 450 מ"ר, היא בנויה על קורות עץ ומתכת ויש בה רק כמה מטרים בודדים של גישה ישירה לכותל. מנכ"ל התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) ד"ר יזהר הס אומר שבשנה האחרונה ביקרו במקום מעל 100 אלף מבקרים והיו בו מעל אלף טקסים.

 

פשרת הכותל קבעה שהרחבה המעורבת תוגבה לגובה הרחבה העיקרית וגודלה יוכפל ל־900 מ"ר. תהיה כניסה משותפת לשתי הרחבות כך שהמבקרים ייחשפו לקיומה של הרחבה המעורבת. תוקם מועצה ממלכתית לניהול הרחבה האלטרנטיבית, שבה יהיו חברים נציגי הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, מה שמהווה הכרה של המדינה בזרמים האלה.

 

אלא שמסע לחצים כבד שהופעל על המפלגות החרדיות, במידה רבה באמצעות האתרים החרדיים, גרם להם לסגת מההסכם. ההשלכות של הכישלון הזה היו רחבות ועמוקות. המנהיגים החרדיים למדו שיש להם דעת קהל והם משלמים מחיר כבד על פשרה. בנושאי חוק המרכולים וחוק הגיוס הם כבר התיישרו עם העמדות הקיצוניות.

 

אחרי ההקפאה של המתווה הממשלה מנסה לקדם לפחות את ההיבטים הטכניים הגבהת הרחבה הקיימת והגדלה שלה. אלא שמדובר בתוכנית בנייה באזור הרגיש ביותר בישראל ועוד בתוך גן ארכיאולוגי. ולכן ההליכים תקועים בוועדות התכנון. גם אם יאושרו שם, אפשר יהיה לתקוע אותם בבג"ץ.

 

אם אחרי הבחירות תקום ממשלת ימין־חרדים צרה, סביר שתעלה דרישה להעביר חוק שיחיל את סמכות רב הכותל גם על הרחבה הקונסרבטיבית. יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ' מתנגד להמשך קיום הרחבה המעורבת. לדבריו, "חשוב מאוד להחזיר את המצב אחורה... יש כותל אחד שבו נוהגים לפני מנהג המקום וכולם אהובים בו". סמוטריץ' טוען ש"מדובר בסערה בכוס מים", משום שבארץ יש לדבריו רק כמה אלפי רפורמים וקונסרבטיבים. יו"ר זהות משה פייגלין תומך לעומת זאת בהמשך הסטטוס קוו, לא לבטל את הרחבה ולא להגדיל, בטענה שאין ביקוש.

 

אפילו בממשלה רחבה, התסריט הסביר הוא שישמר המצב הנוכחי של רחבה מעורבת קטנה. הבעיה עם זה היא שנשות הכותל כלל לא מעוניינות ברחבה המעורבת אלא בתפילה נפרדת בעזרת הנשים. כשהושג המתווה, הלחץ של יהדות ארצות הברית כפה עליהן להסכים לו. בהיעדר פתרון, הן ימשיכו לנסות להתפלל בכל ראש חודש עברי בעזרת הנשים ברחבה הנפרדת. כלומר המחלוקת הקיימת תימשך.

 

הס מודה שכבר עשרות שנים יהדות ארצות הברית היא "האשה המוכה" של ממשלת ישראל, והיא סופגת עוד ועוד מכות וממשיכה לתמוך. "אבל", לדבריו, "יש גבול כמה אפשר להשפיל. הפתרון שלהם עלול להיות שיפסיק להיות אכפת להם מישראל". 

 

כשרות: מונופול הרבנות חזק מתמיד

 

גם בקדנציה הזו לא נשבר המונופול של הרבנות על הכשרות. גם בקדנציה הבאה זה כנראה לא יקרה. פסיקת בג"ץ מנובמבר 2017 אמנם פתחה סדק קטן אך בינתיים הוא לא התרחב.

 

בג"ץ קבע שלבעל עסק אסור לכתוב שהעסק שלו כשר או בהשגחה, אבל מותר לו להציג את רשימת ההלכות שהוא שומר. ארגון הרבנים הדתי לאומי צהר נכנס לחריץ שיצר בג"ץ והקים מחלקת כשרות, אבל בינתיים רק 150 עסקים, בעיקר מסעדות ובתי קפה, משתמשים בשירותיו.

 

כדי שתושג פריצת דרך, צריכה להתפשט ההכרה הציבורית שהכשר צהר לא פחות אמין מזה של הרבנות. בינתיים זה עוד לא קרה.

 

מי שמובילים את המאבק בעניין הכשרות הם אנשי האיחוד הלאומי ולא החרדים. יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ' אומר שיש צורך ברפורמה מקיפה בנושא הכשרות "שתכלול את סגירת הפרצות שיוצרות פתח להונאה בכשרות. היום זה צהר ומחר זה מישהו אחר". סמוטריץ' גם רוצה חוק שיכפיף את הרבנויות המקומיות לרבנות הראשית, ואם יעבור חוק כזה, הוא צפוי להחמיר עוד יותר את דרישות הכשרות.

 

אחד הסודות השמורים ביותר בישראל במשך שנים ארוכות היה עלות מערך הכשרות. באמצע 2015 הזמין משרד האוצר מסמך שמעריך את עלות המונופול.

 

לבקשת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נחשף המסמך והתברר שהעלות מוערכת ב־2.8 מיליארד שקל, לא כולל תחום החקלאות. כלומר אפשר להעריך שיחד עם החקלאות העלות של מערך הכשרות תהיה לפחות 3.5 מיליארד שקל. מתוך הסכומים האלה 600 מיליון שקל הם עלות ישירה של מונופול הכשרות, כלומר היעדר תחרות בין נותני כשרות.

 

ראש תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה תני פרנק היה רוצה לראות מצב שבו הרבנות הופכת לרגולטור של כשרות ולא לספקית שלה ואת ארגוני הכשרות מתחרים על הצרכן. אלא ש האוצר לא עשה כמעט דבר כדי ליצור תחרות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x