שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

כששקד, בן גביר וסמוטריץ' ינהלו

אם איילת שקד תחזור לתפקידה אחרי הבחירות, תוכניתה להחלשת מערכת המשפט תקבל סיוע נלהב מהימין הקיצוני

משה גורלי 07:4624.03.19

שרת המשפטים איילת שקד הציגה לאחרונה את תוכניתה למיגור מערכת המשפט, ובנייתה מחדש כרשות מסורסת, מוחלשת וכנועה לאדוניה, הממשלה והכנסת. והשאלה היא האם עלינו להתכונן לעולם החדש של בחירת שופטים ויועמ"שים בידי השלטון ושל פסקת התגברות, או ששקד רק נדרשה להרים ווליום כדי להוכיח לבצלאל סמוטריץ' ולכהניסטים שעדיף לסמוך עליה בכל הקשור לטיפול במשפט. בכל מקרה, יש כבר תסריט שבו שקד היא שרת המשפטים, סמוטריץ' ראש ועדת חוקה ואיתמר בן גביר הוא חבר בוועדה לבחירת שופטים.

 

 

 

התסריט אפשרי אם בנימין נתניהו מנצח ובונה את הקואליציה שלו עם השלישייה הזו. הקואליציה הזו, בכל הקשור למשפט, תיבדל מקודמתה בשני פרמטרים חשובים. הראשון, לא יהיה בה בלם כשר האוצר משה כחלון שהתחייב להגן על מערכת המשפט. וכן יהיה בה ראש ממשלה שיעשה הכל כדי לחלץ עצמו מכתב אישום. שלישיית שב"ס (שקד, בן גביר סמוטריץ') תשמח לספק לו את כל הדרוש לחילוצו מזרועות שב"ס, בתנאי שיאפשר לה לבנות את ארץ ישראל השלמה על חורבות מערכת המשפט.

אגב, כחלון תרם עוד בשורה עגומה לתמונה הזו, לאחר שגילה כי תמיכה בעצמאות מערכת המשפט לא רק שאינה מתגמלת פוליטית, אלא שהוא אפילו עוד עלול לשלם עליה.

 

איתמר בן גביר. אחת הצלעות בשלישיית שב"ס איתמר בן גביר. אחת הצלעות בשלישיית שב"ס צילום: יואב דודקביץ

 

“חוקי נירנברג"

לאחרונה התמקד זעמה של שלישיית שב"ס בפסילתו של מיכאל בן ארי (איחוד מפלגות הימין) והכשרת עופר כסיף (חד”ש־תע”ל) לרוץ לכנסת - אותו כסיף אשר השתמש בטרמינולגיה “נאצית” כדי לתאר את שקד ואת אביגדור ליברמן.

 

השיח "הנאצי" מלווה אותנו מאז הציגו מאיר כהנא וכך את מועמדותם לכנסת. זה היה ב־1981, אז הקביל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט ביהמ"ש העליון משה עציוני, את המצע של כהנא לחוקי נירנברג שחוקקו הנאצים. ההבדל היחיד, ציין השופט, הוא שבכל מקום ששם היה כתוב "ארי" נכתב עכשיו "יהודי" ובמקום ששם היה כתוב "יהודי" נכתב עתה "ערבי".

 

על עמדה זו חזרה לימים השופטת ורדינה כהן בתביעת לשון הרע שהגיש (וזכה) עו"ד מיבי מוזר בשם שני עיתונאים נגד כך וכהנא: "מהחומר הנ"ל עולה", נכתב בפסק הדין, "כי תנועת כך היא תנועה גזענית וניאו־פשיסטית, וכי יש דמיון בין הצעות החוק שהוגשו על ידי מנהיגה ח"כ מאיר כהנא לבין חקיקה נאצית".

 

האשם: אהרן ברק

ומי הכניס את תועבת הגזענות לכנסת? בית המשפט העליון. "האין לגרוס", כתב אהרן ברק בפ"ד ניימן ב־1984, "כי חולשתן של הגזענות וההסתה בשקר הטמון בהן, הנחשף לעיני כל דווקא באותה תחרות חופשית של דעות ורעיונות, המייחדת את הדמוקרטיה?".

 

החברה הישראלית השיבה בשלילה לדברים היפים האלה. התחרות החופשית אימצה את שקר הגזענות והוכיחה שאין בו חולשה אלא כוח, אשר זיהם חלקים נרחבים בחברה הישראלית. הכנסת תיקנה אמנם את החוק וקבעה שהסתה לגזענות כבר לא תתחרה בכנסת ובשוק הרעיונות הדמוקרטי. אבל הגרורות כבר התפשטו.

 

הסרת מיכאל בן ארי מרשימת המועמדים לכנסת ה־21 לא תועיל אם החברים שלו ינהלו את מערכת המשפט. השופט היחיד שהכשיר את מועמדותו היה נעם סולברג שכאילו הדהד את ברק של פעם: “הדמוקרטיה הישראלית זקוקה אמנם להגנה, אך היא עדיין חזקה דיה להכיל בקרבה גם את בן ארי כחבר כנסת”. תחי האופטימיות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x