שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

פרשנות

בעיית הגירעון: 2019 חושפת את משחקי האוצר

הלחץ באוצר גובר: ההרחבה התקציבית שנקט השר משה כחלון נתנה את אותותיה בעלייה בגירעון. החזרי המס שקיבלו 4–5 חברות גדולות העמיקו את הבור התקציבי. לשכת שר האוצר: "היקף הכנסות המדינה יכסה את הפער"

עמרי מילמן 10:2110.03.19

יש מעשים קיצוניים שמאפשרים לנו ללמוד לא מעט על מי שיוזם אותם. פרסום נתוני הגירעון בתקציב המדינה ביום חמישי בלילה, שעל פיהם גדל הגירעון מ־3.3% בינואר ל־3.5% בפברואר, הוא מעשה כזה. אין אלה פיטורים לעיני המצלמה או הכפשות כמו שאנחנו רגילים לראות מצד פוליטיקאים, אבל המעשה, הנתונים והתזמון המטריד מלמדים הרבה על המתרחש באוצר ועל הלחץ השורר שם. "כלכליסט" שופך אור על חמש הנקודות שחשוב ללמוד מפרסום הנתונים.

 

 

 

1. התזמון: אפשר לחשוב שבכירי האוצר עמלו על הנתונים במשך כל השבוע האחרון, ובסיום עבודתם מיהרו לחשוף את התוצרים המדאיגים. זה לא הסיפור. לפי גורמים באוצר, הדיונים הסתיימו ביום חמישי ב־16:30. כדי לפרסם את הנתון הציבורי הדוברות זקוקה לאישור המנכ"ל שי באב"ד. האישור ניתן בערך ב־22:45. לטענתו, מסיבות מוצדקות רק אז התפנה לעניין.

 

שר האוצר משה כחלון. אין אחראים שר האוצר משה כחלון. אין אחראים צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

ההחלטה לפרסם בשעה כה מאוחרת מעידה לא רק על הרצון העז של באב"ד וכחלון להסתיר את המידע מהתקשורת בסוף השבוע, אלא גם על חוסר היכולת ואולי חוסר הרצון של החשב הכללי רוני חזקיהו לקחת לידיו את ניתוח ופרסום ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים בצורה אחראית ומסודרת, ואת היעדר היכולת של הדוברות להתמודד עם דרישתו התמוהה של באב"ד. למעשה, הפרסום הרשמי טרם עלה לאתר האוצר, שכן עובדי המשרד לא עבדו מיום חמישי בלילה. זו לא הפעם הראשונה שבה נתוני הגירעון נתונים לגחמותיו הפוליטיות של כחלון. בינואר הפחית האוצר את גירעון 2018 ל־2.9%, וכחלון מיהר להכריז על כך באירוע של עובדי המשרד ובהודעות לעיתונות לפני שהתקיים הדיון המסכם בהנהלת האוצר, בניגוד להנחיית היועמ"ש של המשרד. הנתון הגיע ישירות מחזקיהו ומבאב"ד לכחלון ולציבור. אז היה פחות קריטי להמתין לדיון המסכם.

 

2. הנקודה המטרידה בדיווח על נתוני הגירעון היא בצד ההכנסות. צוין כי ההכנסות ממסים ירדו ב־2% (לעומת עלייה של 5% בפברואר 2018 בהשוואה לפברואר 2017). הסיבה, לפי האוצר, היא החזרי מס גבוהים מאוד. במילים פשוטות, חברות משלמות מקדמות על מסים במשך השנה בהתאם לציפיות שלהן. בסופה, לאחר שהן מבינות כמה מס הן באמת צריכות לשלם, הן מוסיפות מס או מקבלות החזר. לנוכח הפחתות מסי החברות בשנים האחרונות ההחזרים היו יחסית גבוהים.

 

ל"כלכליסט" נודע כי רוב ההחזרים בפברואר, כ־2 מיליארד שקל, מקורם ב־4–5 חברות פיננסיות גדולות. הדבר יכול לשפוך אור על ההאשמות שהוטחו באוצר בחודשים האחרונים, ולפיהן נעשו מהלכים בעייתיים בדצמבר כדי להפחית מלאכותית את הגירעון. דחיית החזרי מס לכמה חברות גדולות במקום להרבה חברות קטנות יכולה להיות דרך נוחה ומלאכותית להגדיל את ההכנסות ממסים ל־2018. את זה בודק כעת מבקר המדינה. עמדת רשות המסים, לאורך כל הדרך, היא שלא נעשו הקדמות של שומות או דחיות החזרים באופן חריג, בשום שלב.

 

3. גם בצד ההוצאות לא רווה האוצר נחת. בינואר, לעומת ינואר שעבר, עמד הזינוק בהוצאות משרדי הממשלה על 25.3%. בפברואר נרשמה עלייה של 3.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלא שאין אלה נתונים מעודדים. לאחר שהחשב הכללי הצהיר כי לא אפשר למשרד לשחק בהוצאות ולדחות הוצאות של 2018 ל־2019, באוצר הסבירו את העלייה הגבוהה בעובדה שבשנים קודמות תשלומים הוקדמו לדצמבר, לאחר שנראה כי יש למשרדים עודף תקציבי. ההקדמה מצמצמת את הוצאות ינואר. הגידול בפברואר טבעי יותר, אבל כשמסתכלים על ההרכב רואים שהוא כולל ירידה של 3.3% בהוצאות מערכת הביטחון שלבטח לא תימשך זמן רב.

 

4. רגע לפני הבחירות תהיה לכחלון עוד הזדמנות להזכיר את הגירעון באור מעט חיובי. באפריל ייכנס עדכון נוסחת המיסוי הירוק, שמעלה את המיסוי על מכוניות. לכן החודש נראה שחרורים רבים יחסית של כלי רכב מהמכס ותשלומי מסים גבוהים שיפחיתו מעט את הגירעון. זו כמובן תהיה הפחתת גירעון מלאכותית, שכן היבוא המוגבר בא על חשבון החודשים הבאים, והוא לא מעיד על הגדלת הפעילות הכלכלית של אותן חברות או על רכישת יותר כלי רכב על ידי הציבור. זו רק הקדמת הכנסות על חשבון החודשים הבאים.

 

5. בשבוע שעבר ראינו את קרב הקרדיטים בין כחלון לנתניהו. ברוב ה"הישגים", כמו העלאת שכר המינימום, ההצלחה לא שייכת לאיש מהם. בכל מקרה שניהם לא לוקחים אחריות על הגירעון הגבוה, אף שהם אחראים לו באמצעות הרחבת ההוצאות בלא מקור תקציבי והפחתות מסים על סמך הכנסות חד־פעמיות. האחריות לגירעון לא מסתכמת רק בהגדלת היחס בין החוב לתוצר "על הדף", דבר שבטווח הארוך עלול לסכן את דירוג האשראי ואת כרית הביטחון בעת משבר כלכלי. מדובר דה־פקטו בהעלאת מסים. כשיגדלו תשלומי הריבית, תקציבי החינוך, הבריאות או התשתיות ייפגעו ונצטרך לממן אותם מכיסנו - אבל את זה לא תמצאו בסרטונים שלהם.

 

מלשכת שר האוצר נמסר: "יש להפסיק את המנהג המגונה לבחון גירעון שנתי לפי מדדים של חודשיים. היקף הכנסות המדינה בחודשים הקרובים יכסה את הפער והגירעון יתכנס כפי שהיה בשנה הקודמת. לא תהיה כניעה ללחצים שפוגעים ביוזמות החברתיות וללחץ להעלאת מסים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x