נשים השתכרו בממוצע כ-30% פחות מגברים ב-2018

מהנתונים עולה כי אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגילאי 15 ומעלה הגיע בשנת 2018 ל-60% (אחוז ההשתתפות בכוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים מתוך האוכלוסייה. זהו נתון שמאפשר לדעת כמה אנשים עובדים או רוצים לעבוד). שיעור הנשים נמוך לעומת שיעור הגברים, שבקרבם 68.2% השתתפו בכוח העבודה ב-2018.

לעומת זאת, שיעור הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה הגיע ב-2018 לשיעור דומה בקרב הגברים הבלתי מועסקים ועמד על 4%.

מכלל הנשים המועסקות, 68.2% עבדו עבודה מלאה בדרך כלל, הכוללת 35 שעות ויותר בשבוע, ו-31.8% עבדו בעבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). אך בקרב הגברים, שיעור המועסקים בעבודה מלאה בדרך כלל היה גבוה בהרבה מזה של הנשים, ועמד על 87%, ואילו רק 13.2% מהמועסקים הגברים עבדו עבודה חלקית בדרך כלל.

לפי הלמ"ס ב-2018 גברים השתכרו ב-2018 בממוצע בחודש 31% יותר מנשים צילום: שאטרסטוק

מתוך הנשים שעבדו עבודה חלקית, 6% עבדו עבודה חלקית שלא מרצון - למעשה הן רצו לעבוד עוד וחיפשו באופן פעיל עבודה עם יותר שעות בארבעת השבועות האחרונים שקדמו לסקר. בדומה לשיעור הגברים שעבדו שלא מרצון בעבודה חלקית - 6.5% מתוך כלל הגברים שעבדו בעבודה חלקית.

מכלל האמהות שעבדו בשנת 2018, 30% עבדו בעבודה חלקית בדרך כלל. אמהות שילדן הצעיר ביותר הוא בגילאי 0-4 נוטות יותר לעבוד במשרה חלקית, שכן 31.5% מהן עבדו במשרה חלקית בשנת 2018, לעומת 27% מהאמהות שילדן הצעיר הוא בגילאי 15-17, שעבדו במשרה חלקית.

שיעור האמהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-77.4%. אבל בהיעדר דמות גברית מפרנסת בבית, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של אמהות חד-הוריות היה גבוה יותר ועמד על 83.6%.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של אמהות נשואות יורד מהילד הרביעי, כך לפי הנתונים. אם שיעור ההשתתפות בקרב אמהות עם ילד אחד הוא 79% ובקרב אמהות לשני ילדים 79.9%, בקרב אמהות לארבעה ילדים ויותר הנתון יורד ל-68.3%.

אחוז הבלתי מועסקות היה גבוה יותר גם הוא בקרב אמהות חד-הוריות ועמד על 5.9% לעומת 3.3% בקרב אמהות נשואות.

91% מהנשים המועסקות היו שכירות לעומת 85% בקרב הגברים, שיעור נמוך יותר ככל הנראה לטובת התעסוקה כעצמאים.

מספר השכירות שמקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם, כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה, הגיע ב-2018 ל-11,900, ואילו מספר הגברים שמקבלים את שכרם מחברות כוח אדם היה נמוך יותר ועמד על 9,300. חלקן של הנשים מכלל השכירים המקבלים את שכרם באמצעות חברות כוח אדם עמד על כ-56%, ואילו חלקן של השכירות מכלל השכירים הוא 49.5%.

חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד (משלח יד הוא התפקיד שאדם מבצע במקום עבודתו, ללא קשר למקצוע שלמד) אקדמי, הגיע ל-56%, כלומר יותר מגברים. אבל חלקן של המנהלות מכלל המנהלים עדיין רחוק מלהיות שוויוני, ועמד בשנה זו על 33.8%.

גם בהיי-טק שיעור הנשים מכלל המועסקים רחוק משוויוני ועמד ב-2018 על 34% - אם בתחום ההיי-טק עבדו 212 אלף גברים, הרי שמספר הנשים עמד על 109,400.

יותר משליש מהנשים מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים, כולל מטפלות סיעודיות במשקי בית, אחיות מוסמכות, סייעות למורים, עובדות סוציאליות ויועצות בתחומי חברה ורווחה, מנהלות חשבונות, עובדות מזכירות, מנהלות משרדים, פקידות משרד כלליות, קופאיות ומוכרות כרטיסים, מורות בבתי ספר יסודיים, מטפלות לילדים, מורות לחינוך מיוחד ומחנכות לגיל הרך. ברוב משלחי היד האלה, הנשים מהוות 80% מהמועסקים.

מהסקר החברתי 2017 של הלמ"ס עולה כי 90% מהנשים המועסקות מרוצות מעבודתן, אך כשזה מגיע לשכרן, רק 56% מרוצות מהכנסתן.

כזכור, לפי סקר הוצאות משקי הבית - הכנסות ברוטו של שכירים, שפרסמה הלמ"ס בדצמבר האחרון, בשנת 2017 הנשים היוו 49% מהשכירים, בעוד הגברים היוו 51%. הכנסתה החודשית הממוצעת של אישה שכירה היתה 8,188 שקל ואילו של גבר שכיר 11,928 שקל, כלומר, הפער בהכנסה בחודשית הממוצעת בין המינים עמד על 31%, אך בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-24.7%.

הסבר חלקי לפער בשכר הוא ההבדל במספר שעות העבודה. אם גבר עובד 44.9 שעות עבודה בממוצע בשבוע, אישה עובדת 37 שעות בממוצע – מה שמוביל לירידת הפער בין המינים ל-16% בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה.

ממוצע שנות הלימוד של אישה שכירה וגבר שכיר הוא דומה ועומד על כ-14 שנות לימוד.

כמו כן, כפי שפורסם בסקר הכנסות השכירים, לגברים יש סיכוי גדול יותר מנשים להיות בעשירונים העליונים, משום ששיעור הנשים עולה ככל שיורדים בעשירוני הכנסת השכירים, כלומר פחות נשים מגברים מרוויחות שכר שמציב אותן בעשירונים הגבוהים.

רובו של העשירון העליון מורכב מגברים (74%) ורק מיעוט (26%) מנשים. לעומת זאת, רוב העשירון התחתון מורכב מנשים - 52% - לעומת 48% גברים. בחמשת עשירוני הכנסות השכירים הנמוכים, שיעור הנשים מכלל העשירון עמד על יותר מ-50% ואילו מהעשירון השישי עד העשירי מתהפך היחס ושיעור הגברים הוא גדול מ-50% בכל עשירון.

מנתוני 2017 עולה כי רוב העצמאים היו גברים - 66% מסך העצמאים. למרות שנשים עצמאיות עובדות כשש שעות שבועיות פחות מנשים שכירות - 31 שעות שבועיות לעומת 37 שעות שבועיות, ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית דומה לזו של אישה שכירה - 8,223 שקל לעומת 8,188 שקל בהתאמה. לעומת זאת, נראה שבקרב גברים משלתם יותר לעבוד כעצמאים. גברים עצמאים עובדים כשעה יותר מגברים שכירים והכנסתם החודשית הממוצעת גבוהה ב-17% מזו של גברים שכירים – 14,401 שקל לעומת 11,928 שקל בהתאמה.

ההבדל הזה בכדאיות התעסוקה כשכירים בא לידי ביטוי גם בפער ההכנסה החודשים של גברים עצמאים לעומת נשים עצמאיות, שעומד על 43% - פער שגדול ב-11.5 נקודות אחוז מזה של השכירים. אם מחשבים את הפער לפי הכנסה חציונית, הוא אף גדל מעט ומגיע ל-44.8%.