שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בחירות 2019
באנר ערוץ בחירות 2019

ניתוח כלכליסט

השר ניסנקורן יאכל את הדייסה שבישל יו"ר ההסתדרות

יו"ר ההסתדרות לא הצליח להשתלט על הוועדים הגדולים, וזו אחת הסיבות לנטישתו את ההסתדרות. ועדיין, כמאמין בצדקת דרכם, הוא יצטרך לעבור מהפך כשר שיידרש להוריד את יוקר המחיה ולבצע רפורמות מבניות – הפעם בלי שר אוצר מלטף, ועם מעט תקציבים

אדריאן פילוט 21:3117.02.19

המעבר של יו''ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לפוליטיקה הארצית, עם הצטרפותו למפלגת חוסן לישראל בראשות בני גנץ, לא הפתיע את מי שעוקב אחרי הקריירה שלו בשנים האחרונות. כמעט מיומו הראשון בראשות ההסתדרות לפני כחמש שנים אפשר היה להתרשם שהיעד האמיתי שלו הוא מושב סביב שולחן הממשלה.

 

סיפור אחד יכול להמחיש איך ניסנקורן תפס את עצמו כחלק מהנוף הפוליטי הארצי, וניסה להתרחק מעולם העסקנות של הוועדים. ב־31 בינואר 2018 הוא כינס את העיתונאים הכלכליים בלשכתו ל"שיחה סגורה", שבה טען כי "הירידה במדד ג'יני (למדידת אי־שוויון בהכנסות) צריכה להיזקף לזכותה של ההסתדרות. במהלך כהונת נתניהו כשר אוצר, הג'יני היה 0.39. היום הוא ירד — בזכות ההסתדרות". הקביעה גרמה לתרעומת בקרב העיתונאים ששללו מכל וכל את טענתו. ניסנקורן התעקש על עמדתו. לשיטתו, הוא הביא את ההסתדרות לזירה הארצית, ובזכותו המדיניות הממשלתית הפכה חברתית.

 

 

 

לא הצליח להשתלט עליהם

 

קשה שלא להודות ברשימה בלתי מבוטלת של הישגים שרשם ניסנקורן בהסתדרות, בעיקר כאלו שהשפעתם אינה מצומצמת למעגל הסגור של מוטבי ההסתדרות הכללית. הבולטים שביניהם הם העלאת שכר המינימום בכלל המשק לרמה של 5,300 שקל; המאבק העיקש להעלאת קצבאות הנכים ותוספת התקציב שהגיעה לכמעט 4.2 מיליארד שקל; מעבר של כ־15 אלף עובדי קבלן בשירות המדינה (8% משיעור עובדי הקבלן במגזר הציבורי) למעמד של עובדים רגילים; הנחלת ביטוח סיעודי ממלכתי לכלל אזרחי ישראל בעלות כוללת של מיליארד שקל (הוא דאג לתוספות מיוחדות עבור עובדי ההסתדרות); הרפורמה בחברת החשמל שבה הוא טוען ששיחק תפקיד מרכזי; ההסכם הקיבוצי המיוחד לעובדי השמירה והאבטחה; והמאבק למניעת תאונות עבודה בבנייה שכמעט הגיע עד להשבתת המשק (שביתת סרק שהוזמנה על ידיו ועל ידי כחלון כדי להגיע להסכמות ברגע האחרון מול מצלמות המהדורות המרכזיות). בד בבד הוא חתם על הסכם קיבוצי נדיב ביותר הכולל תוספות חסרות תקדים (יותר מקודמו עופר עיני) עבור עובדי המגזר הציבורי.

 

בני גנץ ואבי ניסנקורן בני גנץ ואבי ניסנקורן צילום: הדרי

 

אלא שאת הצלחותיו השיג ניסנקורן לאו דווקא בגלל עוצמתו בתוך הארגון שעמד בראשו. ההפך הוא הנכון: אחד ההסברים לעזיבתו אחרי פחות משנתיים מבחירתו המחודשת (שלוותה במאבק קשה שניהל מול שלי יחימוביץ'), הוא כי הוא לא הצליח עד היום להשתלט על הוועדים החזקים שעדיין שולטים באחד הארגונים העוצמתיים במדינה, שהוא בד בבד גם אחד המסואבים והלא שקופים שפועלים בה. גם זה לא לחלוטין מפתיע: ניסנקורן לא הגיע לראש הפירמידה אחרי שכיהן כיו''ר ועד חזק. הוא אינו מנהיג עובדים כמו עמיר פרץ, אלא דווקא משפטן שצמח במנגנון ההסתדרותי. לתפקיד היו"ר הוא הונחת תחילה על ידי היו"ר לשעבר עופר עיני. ישנם מי שגורסים שאנשי עיני הם אלו ששולטים בהסתדרות גם כיום.

 

נקודה לא פחות חשובה: את הצלחותיו השיג ניסנקורן הודות לשותפות האיתנה עם ידידו (לפחות עד לימים האחרונים) שר האוצר משה כחלון. עד לפני כמה ימים היה ברור שאם יו''ר ההסתדרות יחצה את הקווים, הוא יחבור לשותף הטבעי שלו – מי שהעניק לו במה וקרדיט פוליטי עד אין קץ, סידר לו מסיבות עיתונאים, תנאים מפנקים ואף מקום של כבוד בדיונים פנימיים בתוך האוצר (כמו במקרה של הנכים, צעד שזכה לביקורת מצד היועץ המשפטי של האוצר). האיחוד בין כחלון לניסנקורן נדמה היה רק כעניין של זמן. לא האם יקרה, אלא מתי. גורמים המכירים מקרוב את היחסים בין כחלון לניסנקורן מגדירים את המהלך של האחרון כ"בגידת המאה". "אפילו בעולם הפוליטי הציני, הבגידה הזו היא בלתי נתפסת", טען אחד מהם.

 

השאלה המרכזית כעת היא מה יעשה ניסנקורן כאשר יהפוך לשר כלכלי בכיר כפי שהובטח לו. הרי גנץ בחר בו כדי להפוך אותו לדמות הכלכלית המרכזית של חוסן לישראל. עם כל הכבוד למיקי חיימוביץ', מירב כהן ואורית פרקש־הכהן, אם גנץ יקבל את משרד הכלכלה או אפילו את משרד האוצר – הוא ילך לניסנקורן. כבר אתמול החלו להסביר מומחים מטעם כי זו לא הפעם הראשונה שיו''ר הסתדרות הופך לשר בממשלה וגם רושם הצלחות – דוגמת חיים רמון ועמיר פרץ. אכן השניים חתומים על שתי הצלחות כבירות: רמון על חוק ביטוח בריאות ממלכתי שחולל מהפכה בתחום; ופרץ על כיפת ברזל שחוללה מהפכה במערך ההגנה האזרחי בישראל. אלא שלא רמון ולא פרץ כיהנו כשרי כלכלה או אוצר – ולא בכדי: אהוד אולמרט היה מוכן לתת לפרץ את משרד הביטחון רק כדי שהוא לא ייגע באוצר, המשרד שהוא באמת רצה. אך חשוב מכך, רמון ופרץ הגיעו לראשות ההסתדרות רק אחרי שכיהנו כחברי כנסת, יושבי ראש ועדות ואף שרים. כלומר, לשניים היה באמתחתם ניסיון ממשלתי רחב ובמידה לא מבוטלת גם מוצלח.

 

איך בדיוק יתמודד ניסנקורן אם הוא יצטרך למשל לקצץ תקציב בגלל מגבלת גירעון, או פעולה קלה מזו, לתעדף בין משרד כזה למשרד אחר? שלא לדבר על איך יגיב כאשר הוועדים החזקים ירצו להשבית את המשק בגלל תוספות שכר שלא מגיעות להם. איך הוא יתמודד בעוד כמה חודשים עם ועדי המורים והרופאים כאשר אלה ידרשו את התוספות שמגיעות להם – שכן הסכמי שכר נפתחים, כשהפערים בין השכר במגזר הציבורי לפרטי רק הולכים ומעמיקים לטובת המגזר הציבורי.

 

"הוא מאמין בצדקת דרכם"

 

ומה לגבי רפורמות מבניות שהמשק הישראלי כל כך צמא להן? איך בדיוק יפחית ניסנקורן את יוקר המחיה בישראל ללא עימות עם אותם ועדים? גורם שמכיר מקרוב את ניסנקורן אמר כי "הוא אידיאולוג אמיתי ולכן לא יתעמת עם ועדי עובדים כי הוא מאמין בצדקת דרכם".

 

ניסנקורן פסל על הסף את האפשרות לרפורמה בחברת החשמל כל עוד רה"מ בנימין נתניהו לא ויתר באופן מוחלט על ההליך מול בג''ץ שביקש לבטל את זכות השביתה של ועדים, בעילה של רפורמה מבנית. הוא הבהיר כי ללא משיכת העתירה – לא תהיה רפורמה בחברת החשמל. נתניהו התייחס לכך אתמול בצורה בוטה: "ניסנקורן עומד בראש הוועדים החזקים בחברת החשמל, בנמלים, ברכבות ובחברות המזון – שמונעים תחרות והורדת מחירים במשק". ואילו נפתלי בנט צייץ כי "אתם יכולים לנחש מה זה יעשה לתלוש החשמל, לפנסיות של המחוברים, לשביתות בנמלים".

 

התנאים המאקרו־כלכליים שעמם יצטרך ניסנקורן להתמודד אינם מאירי פנים: ההאטה בצמיחה מובהקת ומתחזקת; מנועי הצמיחה העיקריים של המשק הולכים וכבים; הגירעון השוטף הולך ומזנק; הפערים בין הכנסות המדינה להוצאות המדינה בטווח הארוך מעמיקים (לטובת ההוצאה כמובן); ויחס חוב־תוצר שב לעלות אחרי עשור של ירידה רצופה ועקבית. כל המשאבים שהיו למשק ב־2015 שאפשרו לכל פולטיקאי להיות "חברתי" – זה מה שגנץ חיפש בכחלון ובאורלי לוי שהפנו לו גב – כבר בוזבזו על ידי הממשלה האחרונה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x