שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

סנגורי נתניהו נפגשו עם מנדלבליט: הציגו מכתב מהשופט בדימוס טירקל התומך בעמדתם

לטענת הסניגורים החלטת היועץ ללא שימוע היא החלטת ביניים שעלולה להטעות את הבוחרים, מכיוון שהיא עשוייה להשתנות אחרי השימוע. בנוסף, יש מחלוקת בין הצדדים לפרשנות הנחיות פרקליט המדינה על הטיפול בחקירות בזמן בחירות

משה גורלי 16:0421.01.19

פגישת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה עם סניגורי ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתיימה לפני שעה קלה. הסניגורים, נבות תל-צור, טל שפירא, אריאל כפרי, ועמית חדד הציגו את נימוקיהם מדוע יש לדחות את החלטת היועץ על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע לאחרי הבחירות. היועץ יגבש את החלטתו בימים הקרובים.

 

 

 

לשיטת הסנגורים החלטת היועץ ללא שימוע היא החלטת ביניים שעלולה להטעות את הבוחרים, מכיוון שהיא עשוייה להשתנות אחרי השימוע, כמו מידע חלקי בשוק ההון שיש בו להטעות.

 

הסנגורים טוענים נגד מגמת ההאצה בטיפול בתיקים. לטענתם ההמלצות בתיק 4000 פורסמו לפני פחות מחודש. בתיק נגבו 190 הודעות מ-13 חשודים ו-60 עדים נוספים. בנוסף תיק 4000 נקשר לתיק בזק-yes שנחקר ברשות ני"ע שכולל עוד אלפי עמודים ומאות אלפי מסמכים.

 

הסנגורים מסרו היום לאחר הפגישה כי "צוות הפרקליטים של ראש הממשלה הגיע היום לפגישה עם היועץ המשפטי לממשלה בליווי שני שופטים בכירים בדימוס, השופט עודד מודריק והשופט ספי אלון. אני לא אכנס לתוכן הפגישה. אני רק יכול לומר שאנחנו פועלים להבטיח לראש הממשלה, העומד בפני בחירות, משחק הוגן. בנוסף הוגש ליועץ המשפטי מכתב בחתימת שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל שתומך אף הוא בעמדתנו".

 

בנימין נתניהו ב"הצהרה הדרמטית" בנימין נתניהו ב"הצהרה הדרמטית" צילום מסך ynet

 

דו"ח סיכום הפרקליטות – בכל תיקי האלפים – הסתכמו ל-800 עמודים, וסך החומרים על שולחן היועמש 1800 עמודים. לטענתם, הזמן הממוצע לטיפול בפרקליטות ו/או אצל היועץ המשפטי לממשלה בתיקים מסוג זה, מקבלת המלצות המשטרה ועד קבלת החלטה על סגירת התיק ו/או על זימון לשימוע, הוא 12-8 חודשים.

 

תשובת היועץ לעניין זה היא שהטיפול נמשך כסדרו – מהיר אך בלי לוותר על מקצועיות ויסודיות.

 

המחלוקת בין הצדדים היא לפרשנות הנחיות פרקליט המדינה על

הטיפול בחקירות בזמן בחירות. ההנחייה היא שחקירות שהחלו יימשך הטיפול בהן בזהירות הנדרשת. כלומר, יש להתחשב גם בהשפעות הטיפול על הבוחרים. והשאלה היא גם ערכית – האם הציבור זכאי לשמוע את עמדת היועץ או רק את עמדתו לאחר השימוע. נניח, טוענים הפרקליטים שהציבור מתרחק מהמועמד נתניהו בגלל שהיועץ המליץ על כתב אישום ואחרי הבחירות יתברר שהיועץ השתכנע בעקבות השימוע. כפי שהיה למשל בפרשות קצב, ליברמן והמינויים הפוליטיים של אולמרט.

 

טענה נוספת שהעלו הסניגורים היא המחדל המשטרתי באי העברת מכתב היידוע הראשון. החוק וההנחיות קובעות שעל המשטרה, בעת העברת החומרים לפרקליטות, ליידע את החשודים כדי לאפשר להם להגיב כבר בשלב זה. לאחר גיבוש עמדת היועץ יוצא מכתב היידוע השני – ההחלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע. והנה, חלק מהסניגורים קיבלו את מכתב היידוע הראשון רק השבוע, חודשים אחרי שהחומר עבר לפרקליטות בתיקי 1000 ואלפיים ולפני כחודש ב-4000.

 

בפרקליטות סבורים שמדובר בפגם טכני וכי כל הסניגורים יודעים היטב שהחומרים עברו לפרקליטות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x