$
דעות

מלכוד המלט של שר הכלכלה

אלי כהן השית היטל היצף על מלט מיובא בשיעור זעום, שיעלה כשנתח השוק של היבואניות יגיע ל־50%. בישיבת ועדת הכספים התברר שהחלטתו תיצור חלוקה מלאכותית של השוק בין היבואניות למונופול נשר, ועל הדרך תחסל את הר־טוב

אמיתי גזית 20:0719.01.19

בסוף השבוע האחרון נחשפו בוועדת הכספים ההשלכות המזיקות של החלטה הססנית שקיבל שר הכלכלה אלי כהן בחודש שעבר ‑ להשית היטל של 0.25% על מלט מיובא מיוון ומטורקיה, שיעלה ליותר מ־7% כשנתח השוק של היבוא יעלה על 50%.

 

ההיטל נועד לאלץ את היבואנים לייקר את המלט ולסייע ליצרניות המלט המקומיות. כהן, שרצה גם תחרות חופשית בענף המלט וגם להחזיק בחיים את המפעל הלא רווחי של הר־טוב, יקבל בעקבות החלטתו שוק מלט המתנהל כקרטל, ומפעל מלט בקריסה.

 

ועדת הכספים התכנסה ביום רביעי האחרון כדי לאשר את הצו שהוציא כהן בחודש שעבר להשתת ההיטל. אלא שעו"ד דרור שטרום, בעבר הממונה על הגבלים עסקיים וכיום מייצג את יבואניות המלט, אמר כי "היבואנים לא יגיעו אף פעם ל־50% נתח שוק. יש לאוניות קיבולת, ולא נגדיל אותה כשזה עלול להעלות את ההיטל". כך, המוטיבציה של היבואנים להגדלת נתח השוק שלהם פוחתת, משום שהם מסתכנים בתשלום מס שישחוק את רווחיהם. כלומר, החלטת כהן קברה את התחרות, וגרמה לחלוקה מלאכותית של השוק בין יצרנים מקומיים (מונופול נשר) ליבואנים.

 

שר הכלכלה אלי כהן שר הכלכלה אלי כהן צילום: יאיר שגיא

 

בדיון התברר גם כי ההיטל יזיק למלט הר־טוב ‑ המתחרה המקומי היחיד במונופול המלט נשר. רונן יונה, מנכ"ל הר־טוב, אמר לוועדה כי רק היטל של 7% על יבוא מלט יאפשר לו להתחרות.

 

בחודש שעבר כהן היה צריך לבחור באחת משתי אופציות ‑ החלת היטל על יבוא מלט כדי לייקרו ולסייע למפעלים המקומיים (נשר והר־טוב) במלחמת המחירים נגד היבואנים. האפשרות האחרת היתה להימנע מהיטל ולאפשר תחרות חופשית, אך להסתכן בכך שמפעל המלט הקטן הר־טוב ייסגר. כהן שמאמין בשוק חופשי ביקש להחליש את מונופול המלט נשר ומתנגד להיטל, אך חשש מתדמית שלילית שתדבק בו בעקבות פיטורי 120 העובדים של הר־טוב.

 

כהן הבטיח כי יסייע להר־טוב באמצעות מענקים, אך בוועדה נחשף כי להבטחה הזאת אין אחיזה במציאות. כהן יכול להזרים כסף למפעל רק בערוצים שאושרו בחקיקה או בהחלטות ממשלה ‑ מענק במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, או במסגרת הקרן לסיוע למפעלים במצוקה. אלא שהר־טוב אינו עומד בקריטריונים ‑ החוק לעידוד השקעות הון מחלק מענקים למפעלים השוכנים באזור עדיפות לאומית א' ומייצא לפחות 25% מהתוצרת שלו. הר־טוב שוכן בבית שמש, ולא מייצא בשיעורים כאלה.

 

בסוף הדיון דרשה ועדת הכספים מכהן להעלות את שיעור ההיטל ל־7%, כדי לאפשר להר־טוב להתחרות ביבוא. את ההחלטה הוביל היו"ר ח"כ משה גפני. היא נולדה בעקבות לחץ של התעשיינים, והכניסה את כהן למלכוד: אם הוועדה לא תאשר את החלטתו, הצו שלו יבוטל, היבואנים ימשיכו במלחמת המחירים, מפעל הר־טוב ייסגר ו־120 העובדים שילכו הביתה יאשימו את כהן. החלופה האחרת היא להעלות את ההיטל ל־7%, אלא שאז הוא יפגע בתחרות, יסייע למונופול המלט נשר וייתפס כחסר עמוד שדרה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x