שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

כתבת גל"צ הדס שטייף קיבלה חסינות מהפרקליטות על מידע שהוצא מטלפון ישן של נוה

המשטרה הציגה לנוה התכתבויות בוטות, חלקן בעלות אופי מיני, שניהל עם החשודות בפרשה והגיעו מטלפון ישן שלא היה בשימושו. הפרקליטות: "כל פעולות החקירה הרלבנטיות נעשו כדין, באישור הגורמים המוסמכים"; השופט לשעבר אליקים רובינשטיין מסר עדות פתוחה במשטרה

תומר גנון ומשה גורלי 18:0017.01.19

פרשת השחיתות במערכת המשפט: ההתכתבויות הבוטות, חלקן בעלות אופי מיני, בין ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, לחשודות בפרשה שהוטחו בו במסגרת חקירתו במשטרה, הגיעו מטלפון ישן שלא היה בשימושו והגיע לידיה של כתבת גל"צ, הדס שטייף. כך טען נוה בחקירתו אתמול והיום ביחידה הארצית לחקירות הונאה בלוד. החקירה של נוה היום ארכה כ-10 שעות.

 

 

 

 

אפי נוה ראש לשכת עורכי הדין בדיון הארכת מעצר אפי נוה ראש לשכת עורכי הדין בדיון הארכת מעצר צילום: תומר גנון

 

 

הערב פרסם אתר "הארץ", כי המידע מתוך הנייד נמסר למשטרה משטייף בתמורה לכך שהפרקליטות העניקה לה חסינות מהעמדה לדין תמורת מסירתו. על תוכן ההתכתבויות הוציאה המשטרה צו איסור פרסום.

 

מהפרקליטות נמסר: "מבלי לאשר או להכחיש דבר מן הנטען, נציין כי כל פעולות החקירה הרלבנטיות נעשו כדין, באישור הגורמים המוסמכים, ועם בקרה שיפוטית. בשלב זה, עדיין קיים צו איסור פרסום על כל פרט מפרטי החקירה שלא הותר לפרסום ולכן לא נוכל להתייחס מעבר לאמור לעיל".

 

סנגורו של נוה, עו"ד בעז בן צור, לא מסר תגובה לדברים.

 

יצוין כי  בישראל, בניגוד לארה"ב, לא ניתן לפסול מראש ראיה לפי דוקטרינת "פירות העץ המורעל". כלומר כזאת שהושגה תוך ביצוע עבירה. בישראל, הלכת יששכרוב שדנה ב"פירות העץ המורעל" אומנם מונעת קבלת ראיות שהושגו שלא כדין, אך משאירה פתח - האם האינטרס הציבורי חזק. כלומר, מה שאמור להכריע במצב כזה הוא משקל הראיות ועוצמת האינטרס הציבורי.

 

עוצמת האינטרס הציבורי, במקרה זה, היא ברורה ונמצאת ברף הגובה ביותר אולי שניתן: חשד לעבירות שוחד במינוי שופטים. השאלה השנייה היא עוצמת הראיות, וכאן הכל תלוי במה בדיוק יש בטלפון שהועבר למשטרה. אם יוגש לבסוף כתב אישום, הפרקליטות תצטרך לשכנע את בית המשפט שהאינטרס הציבורי וחוזק הראיות, מחייב להתעלם מכך שהן הושגו תוך ביצוע עבירות.

 

החוק מאפשר זאת. כך למשל לפי סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".

 

בתוך כך, שופט בית המשפט העליון לשעבר, אליקים רובינשטיין, שהיה חבר בוועדה לבחירת שופטים, מסר היום עדות פתוחה במשטרה. עדותה נגעה להחלטת הוועדה למנות ב-2006 את עורכת הדין שהיתה בקשר אינטימי עם נוה לשופטת שלום.

 

סנגורו של נוה, עו"ד בעז בן צור, אמר אתמול במהלך דיון הארכת מעצרו: "להבנתו מה שקרה, שלקחו חומר פרטי של נוה ולא הלך עם זה למשטרה, שכן זו עבירה, אלא לאמצעי תקשורת. הכתבת ניסתה להלבין את זה באמצעות פניה למשטרה. אם זה חומר שהושג בעבירה – על פי חוק המחשבים או חוק האזנת סתר – שאלה היה מה דינו של אותו חומר. אם מדובר פה בחומר שהושג בעבירה מה דינן של אותן עבירות. לטענתנו הן בלתי קבילות והן מזהמות ומטמאות את החקירה. הודעתי לצוות החקירה שהשימוש בחומר בלתי חוקי".

 

השופט עלאא מסארווה, שהחליט לשלוח את נוה למעצר בית של 8 ימים, כתב בהחלטתו: "בחנתי את טענות הסנגור בעניין הקשיים המשפטיים הקשורים לראיות שהובילו לפתיחה בחקירה, אך לא מצאתי, לנוכח השלב הראשוני בו מצויה החקירה, כי קיימת לכך נפקות של ממש. הפסיקה בעניין הזה ידועה. כמו כן מאז תחילת החקירה ועד היום, נאספו ראיות ממקורות שונים ולכן אין בטענת הסניגור כדי לקעקע את הבסיס הראייתי עליו נשענת הבקשה – החשד הסביר".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x