• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קריירה

בלעדי לכלכליסט

מצנחי הזהב של בכירי התעשייה האווירית בסכנה

אחרי ארבעה עשורים שבהם נהנו בכירי החברה הממשלתית מפיצויי פרישה מוגדלים, ברשות החברות החליטו לבטל את הפריבילגיה. כמה עלתה הנדיבות למדינה לאורך השנים? בחברה מסרבים לומר

אמיתי גזית 06:5310.01.19

אחת הפריבילגיות הוותיקות שמעניקה המדינה לבכירי התעשייה האווירית עומדת להיעלם. ל”כלכליסט” נודע כי רשות החברות סירבה לאחרונה לאשר מענק פרישה מוגדל לשורה של בכירים בחברה, ובהם המנכ"ל הפורש יוסי וייס. בדיונים עם נציגי התעשייה האווירית (תע”א) תבע מנהל רשות החברות ינקי קוינט להפחית בכ־50% את המענקים שביקש דירקטוריון תע”א לאשר, ובכך לחסוך למדינה כארבעה מיליון שקל. וייס עצמו יפסיד מכך כ־640 אלף שקל.

 

מנהל רשות החברות ינקי קוינט. שני קודמיו ניסו לבטל את ההטבה, ונכשלו מנהל רשות החברות ינקי קוינט. שני קודמיו ניסו לבטל את ההטבה, ונכשלו צילום: בשמת איבי

 

 

ברקע עומדת מחלוקת בין קוינט לבין אנשי תע”א על חישוב תקופת הוותק שלגביהן זכאים הבכירים למענק. במשך כארבעה עשורים נהגה תע”א לצ’פר את בכיריה הפורשים במענק מוגדל על כל השנים שבהן עבדו בחברה. קוינט מוכן לספור רק את השנים שבהן העובד הבכיר אכן שימש בתפקיד בכיר, ‑ וההבדל הזה שווה מאות אלפי שקלים לכל פורש.

 

שכר גבוה ופיצוי כפול

 

וייס פרש מתע”א בספטמבר 2018 אחרי כ־20 שנות עבודה בחברה, עם מינויו למנכ”ל של האלוף במיל’ נמרוד שפר. בשנות כהונתו כמנכ”ל הוא נהנה מאחת המשכורות הגבוהות בחברות הממשלתיות ‑ בין 80 ל־100 אלף שקל בחודש. דירקטוריון החברה ביקש אפוא להעניק לו מענק פרישה של כ־1.3 מיליון שקל, אבל ברשות החברות הסכימו לאשר רק מחצית מהסכום הזה.

 

שינוי הגישה ברשות החברות ישפיע על המענקים של כמה בכירים אחרים שפרשו השנה. אחד מהם הוא ניסים הדס, מנכ”ל החברה־הבת אלתא שפרש מתפקידו ביוני 2018 והוחלף ביואב תורג’מן. הדס עבד בתע”א 35 שנה. דירקטוריון תע”א ביקש להעניק לו אפוא מענק פרישה של לא־פחות מ־1.6 מיליון שקל, אבל ברשות החברות הממשלתיות מבקשים לגלח מהסכום כ־700 אלף שקל.

 

 צילומים: עמית שעל, אלעד גרשגורן, ששון תירם, התעשייה האווירית

 

 

פורשים אחרים שעשויים לספוג קיצוץ הם מנהל החברות־הבנות של תע”א בארה”ב שרלי בן שיטרית, שעבד בחברה 26 שנה ושימש גם כסמנכ”ל שיווק; סמנכ”ל ומנהל חטיבת כלי הטייס הצבאיים שאול שחר, שעבד בה 14 שנה; וסמנכ”לית משאבי אנוש עירית קליפר, שהחלה לעבוד בתע”א רק לפני כחמש שנים.

 

המנהג להעניק למנהלים בכירים פיצוי נדיב במיוחד מקורו בהחלטת ממשלה משנת 1980. ההחלטה התירה לדירקטוריון של חברה ממשלתית לאשר לבכירים הפורשים, בנוסף לפיצויים הרגילים שנצברו לטובתם לפי חוק פיצויי פיטורין, גם מענק נוסף. לפי ההחלטה הנושנה, הבכירים יוכלו לקבל פיצוי בגובה של משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה בחברה, עד גובה פיצוי הפיטורין שצבר העובד בקופת הגמל שלו. במילים אחרות: בכיר בחברה ממשלתית שהדירקטוריון חפץ לתגמל אותו יכול לקבל סכום כפול מגובה הפיצויים שצבר.

 

מצנחים באפלה

 

המחלוקת על האופן שבו יש לפרש את החלטת הממשלה מ־1980 איננה חדשה. גם קודמיו של קוינט ברשות נדרשו לסוגיה, והיא העסיקה עוד חברות ממשלתיות מלבד התעשייה האווירית. כבר ב־2009, למשל, הודיע מנהל רשות החברות דאז אודי ניסן כי חישוב הפיצויים המוגדלים יחול רק על התקופה שבה הפורשים כיהנו כבכירים.

 

עם זאת, נראה שהנחייתו של ניסן לא הופנמה, משום שהחברות הממשלתיות המשיכו לנהוג כבעבר. ביוני 2013 נדרש לסוגיה מנהל הרשות הבא, אורי יוגב, ופרסם חוזר שכותרתו "מדיניות בונוס בחברות ממשלתיות עסקיות". במסמך המופיע עד היום באתר רשות החברות נכתב: "יובהר כי פיצויים כאמור ייתנו אך ורק עבור תקופת העסקת הבכירים בתפקידם כבכירים בחוזים אישיים, ולא עבור כל תקופות עבודה אחרות בחברה, ככל שהיו כאלה".

 

כל ההבהרות האלה לא מנעו מדירקטוריון תע”א לאשר בתחילת השנה החלטה אחרת, הסותרת לכאורה את ההוראה הזו. הדירקטוריון קבע שוועדת התגמול שלו תהיה רשאית לאשר פיצוי בגבוה חודש על כל שנת עבודה ‑ ולא רק על תקופת הכהונה בתפקיד בכיר.

 

כמה עלתה הנדיבות הזאת למדינה בשנים האחרונות? “כלכליסט” פנה לפני שבועיים לממונה על חופש המידע ברשות החברות הממשלתיות בבקשה לקבל נתונים על פיצויי הפרישה שקיבלו בכירים בתעשייה האווירית בשנים האחרונות. אלא שרשות החברות אינה מוסמכת למסור את המידע בלי הסכמת התעשייה האווירית, וזו סרבה להעניק אישור כזה.

 

מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: "מדיניות התגמול של התעשייה האווירית הינה ברורה ומאושרת ע"י רשות החברות הממשלתיות. החברה פועלת ותפעל במסגרת מדיניות זו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x