שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

מנדלבליט נגד היועץ המשפטי לממשלה

הקריאה של נתניהו ליועמ"ש מנדלבליט שלא לפרסם כתב אישום נגדו ללא שימוע, דומה לעתירה לבג"ץ שהגיש מנדלבליט ב־2015 נגד היועמ"ש וינשטיין — שלא לפרסם החלטה לפני שימוע בעניינו שלו. האם רה"מ יפעל באותה דרך?

משה גורלי 08:4708.01.19

את העתירה היחידה עד כה נגד פרסום החלטת יועץ משפטי לממשלה לפני שימוע הגיש בתחילת 2015 אחד, אביחי מנדלבליט, אז מזכיר הממשלה והיום היועץ המשפטי לממשלה. הקריאה הנוכחית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ליועץ — אל תפרסם את כתב האישום ללא שימוע, דומה לעתירה לבג"ץ שהגיש בשעתה מנדלבליט נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין — אל תפרסם את החלטתך על סגירת התיק נגדי בלי שתשמע אותי.

 

מנדלבליט היה אז, בתחילת 2015, במצב דומה לנתניהו. המשטרה המליצה להעמידו לדין בעבירות של שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים בפרשת מסמך הרפז, בתקופת כהונתו כפצ"ר. מצבו השתפר כשהיועץ יהודה וינשטיין החליט לסגור את התיק, אבל הקרב היה עילת הסגירה. מנדלבליט ידע שהעילה של חוסר ראיות עלולה לקבור את שאיפתו להתקדם למשרה בכירה במערכת המשפט, יועץ משפטי למשל. לכן עתר לבג"ץ כדי שיאפשר לו לשכנע את וינשטיין לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה, שתנקה אותו ותסיר לגמרי את כתם החקירה כדי שיוכל להתמודד ליועץ משפטי.

 

בג"ץ דחה את העתירה של מנדלבליט מטעמים שהיא "מוקדמת ומקדמית" (אחר כך נסגר התיק בעילת חוסר אשמה). השאלה במקרה הנוכחי אינה זהה אך דומה: האם להתערב בהחלטת היועץ עוד לפני שניתנה, מהטעם שייגרם נזק גדול למועמד נתניהו אם היא תפורסם לפני השימוע. גם מנדלבליט בזמנו וגם נתניהו היום טוענים — פרסום ההחלטה ללא שימוע יגרום נזק בלתי הפיך. לכן, אין לפרסם כתב אישום (נתניהו) או את נימוקי סגירת התיק (מנדלבליט) — לפני שימוע.

 

 

מימין: יהודה ויינשטיין ואביחי מנדלבליט (ארכיון) מימין: יהודה ויינשטיין ואביחי מנדלבליט (ארכיון) צילום: עמית שאבי

 

אם ראש הממשלה יחליט לחקות את היועץ שלו ולעתור לבג"ץ, ייגזרו נימוקיו בין היתר מהנחיית היועץ מדצמבר 2005 שקבע כלל וחריג לכלל. הכלל: "הטיפול בתיקים של נבחרי ציבור או מועמדים המצויים בעיצומה של חקירה שוטפת יימשך כסדרו וללא כל השהיה". החריג נועד ל"מניעת שימוש במערכת ככלי ניגוח בידי יריבים פוליטיים שיגישו תלונות מניפולטיביות". והשאלה היא האם החלטה על הגשת כתב אישום (לפני בחירות ולפני שימוע) היא סוג של גיים־צ'יינג'ר פסול שבכוחו להטות בחירות, או אינטרס ציבורי ראשון במעלה של יידוע הציבור בעמדת היועץ בתיקים שפרטיהם מוכרים ושמתנהלים זמן רב.

 

הפצת סרטון היד הכרותה של ראש הממשלה הוא עליית שלב בלחצים על היועץ. לאחר האיום האגרסיבי של השליח, ח"כ דודי אמסלם, על המיליונים שייצאו לרחובות, עברנו לאיום המתקרבן של השולח, נתניהו.

 

הלחצים והאיומים, שיתעצמו אם יחליט רה"מ להגיש בג"ץ נגד היועץ, פועלים גם לרעת נתניהו, כי יש בהם ללמד על התנהגות של אדם אשם. אם נתניהו עוד מחזיק בעמדה של "לא יהיה כלום כי לא היה כלום", אז האינטרס שלו הוא דווקא פרסום ההחלטה לפני בחירות. אלא שהוא אולי מאמין בחפותו, אבל גם מאמין שהיועץ לא שותף להשקפה זו ולכן יגיש נגדו כתב אישום,. לכן השאלה היא, כמה רחוק יילך למנוע את פרסום ההחלטה לפני הבחירות? האם הוא יסתפק בסרטון,או שהוא ינקוט בצעדים דרסטיים יותר כמו פנייה לבג"ץ?

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x