שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

מערכת הבריאות על סף קריסה: למי יהיה כסף לכסות את הזקנה במסדרון

התנהלות כספית בחסר תמידי, יחד עם קיצוץ נוסף השנה בתקציבי הבריאות על ידי האוצר, יוצרים סכנה מיידית למערכת הבריאות הציבורית ומאבקי כוח פנימיים המשתקים את המערכת כולה. כך ניתן להבריאה

ליאור נעמתי שניידר 09:2328.12.18

בשנים האחרונות מערכת הבריאות עומדת בפתחו של משבר, המאיים להביא לקריסתה. המשבר נובע מהמפגש האי-שוויוני בין יכולתה של מערכת הבריאות לספק שירותי רפואה ברמה גבוהה ובין מגבלות המדינה לממן שירותי רפואה אלו לציבור הרחב. התנהלות בלתי פוסקת זו מתרחשת בד בבד עם התחשבות בתנאי הסביבה המשתנים ללא הרף, דוגמת שינויים דמוגרפיים, שיפורים טכנולוגיים ועלייה בביקוש ובמודעות הציבור לשירותי בריאות, כאשר ישנם יותר ויותר לחצים לצמצום רמת ההוצאה הציבורית המופנית לבריאות.

 

מלבד משבר מובנה כללי, הנכון לרוב המדינות בעולם (כולל ישראל), מתווספות למשבר בארץ כמה בעיות ארגוניות ניהוליות הייחודיות לה. בין השאר, מאופיינת מערכת הבריאות בקשר הגלום בהסכמי תשלומים של הקופות ובתי החולים ובמורכבות תפקידו של משרד הבריאות כרגולטור וכבעלים של חלק מבתי החולים.

 

מורכבות מבנה מערכת הבריאות יוצרת מצב אבסורדי, בו אין אחידות אינטרסים בין הגורמים השונים בתוך המערכת וכך בתוך התנהלות בתקציב זעום, מתקוטטים הגופים השונים ביניהם מי ימשוך חזק יותר את השמיכה, או במילים אחרות למי יהיה כסף לכסות את הזקנה במסדרון.

 

 

 

חולים במסדרון. הגופים מתקוטטים ביניהם חולים במסדרון. הגופים מתקוטטים ביניהם צילום: אלעד גרשגרון

 

משרד הבריאות, ניצב בתווך במציאות של היעדר ביטחון פיננסי בשל גירעון והתנהלות בחסר במצב תמידי. עליו להכריע לאן למשוך את השמיכה הקצרה: לכיוון בתי החולים או לכיוון קופות החולים, כאשר האיזון בין הצדדים הוא מחירי אשפוז וטיפולים ואף כיסוי גירעונות.

 

התנהלות כספית בחסר תמידי, יחד עם מכה נוספת למערכת בדמות קיצוץ נוסף אשר הוחרף השנה בתקציבי הבריאות על ידי האוצר, משמעו קריסה מיידית ואף סכנת שרידות למערכת הבריאות הציבורית. מערכת שגם ככה מתמודדת בתנאי תחרות לא שוויונית עם מערכת הבריאות הפרטית שתפסה תאוצה רבה בעשור האחרון, ומהווה גורם תחרותי חזק מאוד בשוק, המאיים על יציבות המערכת.

 

קיצוץ זה, המתבצע על ידי האוצר, מוביל למאבקי כוחות פנימיים בתוך ארגוני הבריאות ומשרד הבריאות ועל כן אנו עדים בשבועות האחרונים לקרבות קשים המאיימים על שיתוק המערכת הרפואית בין קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים.

 

נדמה כי קיצוץ מתמשך והולך זה הינו חלק ממגמה רווחת בשנים האחרונות של משרד האוצר של מדיניות תקצוב בחסר של מערכת הבריאות. חשוב כי יימצא מבוגר אחראי שיצבע את תוצאות קיצוץ זה בצבעי מחלה. חולשה של מערכת הבריאות הציבורית אל מול התחזקות הפרטית על שלל תופעות הלוואי של מחלה זו, הבאות לידי ביטוי באוכלוסייה ככלל ובאוכלוסייה החלשה בפרט.

 

עלינו לבחון את הבעיה משני צדדיה - מצד אחד מניעת התנהלות בחסר וקיצוץ גורף באופן שמונע התנהלות שוטפת ועתידית, ומנגד - התאמת תוכנית כלל מערכתית במשרד האוצר המתאימה לספיגת קיצוצים הכרחיים, תוך ראיה לטווח ארוך.

 

תוכנית כזאת חייבת לכלול היבט של ניתוק משרד הבריאות מבעלותו על בתי החולים והפיכתו לגוף רגולטורי ללא אינטרסים ניהוליים כלכלים. זאת כמובן בד בבד עם חלוקת משאבים הוגנת במערכת הבריאות אשר תתאים לתוכנית על כלכלית עם צפי ותכנון לשנים הבאות.

 

הגיע הזמן לשיתוף פעולה ותיאום בדמות תקצוב הולם ובניית תוכנית הבראה הכוללת שינויים מבניים וארגונים תוך תיאום בין משרדי הממשלה האוצר והבריאות, זאת בשיתוף הגורמים השונים בתוך המערכת כגון קופות החולים ובתי החולים, באופן שוויוני, תוך התחשבות בצרכים וביכולות של הגופים. לא ייתכן כי מצוקה כלכלית, הנובעת מקיצוצי האוצר תתבטא במאבקים פנימיים, אשר יובילו לקטסטרופות כלכליות בלתי הפיכות, תוך פגיעה בסופו של דבר בחולים.

 

תקצוב בחסר זה הינו נדבך אחד נוסף בדרך להפיכת מערכת הבריאות הציבורית לחלשה ולא רלוונטית אל מול מערכת בריאות פרטית חזקה ומתפקדת, ונדבך נוסף בהגדלת אי השוויון וההוגנות במערכת הבריאות באופן רחב ובאופן מצומצם יותר - כפי שאנו רגילים מחורף לחורף - ישאיר את הזקנה במסדרון... כמובן - ללא שמיכה מתאימה.

 

הכותבת היא מומחית לניהול ושיווק מערכות בריאות, החוג לניהול ארגני שירות, המכללה האקדמית הדסה ירושלים

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x