שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

מחאת העובדים הסוציאליים: ניחוח של מריחה

כשרוח המפקד היא שנושאים חברתיים "לא מעניינים, משעממים", העובדים הסוציאליים צריכים להיות מודאגים מדחיית המו"מ עמם על הסוגיות הכבדות באמת

עמיר קורץ 19:0619.12.18
כמה מכם הרגישו - אבל באמת, לא רק בגלל שנתקעו בפקק בצומת עזריאלי - שהשבוע היתה שביתה כללית של כלל שרותי הרווחה במדינת ישראל? ושבחודש האחרון היו עיצומים והשבתות נקודתיים? אל תרימו כולם ידייים בבת אחת, כנראה שמעטים מקוראי הטור הזה.

 

 

 

אלפי העובדים הסוציאליים שהפגינו השבוע ניסו להעלות על סדר היום הציבורי את הדרישה המוצדקת לשיפור תנאי העסקתם, להפחתת עומס, הוספת תקנים ובעיקר הגברת אמצעי האבטחה במקומות העבודה, שיעניקו סביבת עבודה בטוחה לעובדים שרבים מהם סובלים מדי יום מאלימות מצד חלק מהמטופלים.

 

הפגנת העובדים הסוציאליים בתל אביב הפגנת העובדים הסוציאליים בתל אביב צילום: מוטי קמחי ויינט

 

 

מהדורות החדשות המרכזיות די התעלמו מההשבתה וההפגנה הגדולה שלשום, להוציא 23 שניות בסוף המהדורה המרכזית של חדשות 10. "כשקורה אסון, במהדורה המרכזית שואלים איפה היתה הרווחה? כשיש מחאה של עובדים סוציאליים אני שואלת איפה התקשורת""?, רצה השבוע הבדיחה העצובה בוואטס אפ של העובדים.

 

כשהמורים או הגננות שובתים, זה פותח מהדורות והופך ל"שיחת הברזייה בעבודה", למי שמצליח בכלל להגיע לעבודה, כי לך תמצא פיתרון לילדים. כשעובדי רשות שדות התעופה רק מאיימים לשבות כל מדינת ישראל נעמדת על הרגליים האחוריות כדי להשאיר את שער נתב"ג פתוח ושר האוצר מייד "מתערב באופן אישי". כך גם במקרים של קבוצות כח אחרות עם יד על השאלטר.

 

אלא שבמקרה של העובדים הסוציאליים, מדובר ב"שילוב מנצח" בין עובדים המשתכרים שכר מעליב ביחס להשכלתם והכשרתם - מה עוד שמדובר בעיקר בעובדות, נשים - לבין האוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה שנזקקות לשרותי הרווחה. ואלה, איך לומר בעדינות, לא מעניינים אף אחד. כך זה במדינה בה רוח המפקד היא כדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו לפעילה חברתית בקרית שמונה: "את פשוט לא מעניינת. את משעממת אותנו".

 

מה שבכל זאת הצליחו העובדים הסוציאליים להשיג אתמול בערב בעקבות פגישתם עם שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ אלה "הסכמות על פתיחת משא ומתן כולל". בינתיים הם משהים את העיצומים למרות שכפי שאמר כץ היום  "לא נסגר ולא הובטח כלום".

 

יותר מכך, צריך לשים לב לאותיות הקטנות: הוחלט כי המו"מ עם העובדים יחולק לשניים: בשלושת החודשים הקרובים הוא יעסוק אך ורק בסוגיית המוגנות של העובדים, ורק לאחריו, אי שם בחודש מרץ ידונו איתם על העומסים והשכר, הכסף הגדול באמת. להפרדה הזו יש כבר עתה ניחוח של מריחה.

 

העובדים הסוציאליים, שטבלאות השכר של חלקם לא עודכנו מאז שנות ה-70' וקורסים תחת עומס התיקים בהם הם מטפלים, גם יודעים את זה. לא בכדי יו"ר האיגוד ענבל חרמוני כבר הצהירה כי "מי שימרח אותנו יקבל מאבק נחוש כמו שהראנו שאנחנו יודעים לתת". היא הרי יודעת מה מצפה לה בהמשך הדרך ומה נהוג במחוזותינו. מה גם שבעוד שלושה חודשים אנו עשויים כבר להיות ערב בחירות – וכבר הבנו איפה ניצבים העובדים הסוציאליים ומטופליהם בסדר העדיפויות של מדינת ישראל.

 

גילוי נאות: הכותב נשוי לעובדת סוציאלית

בטל שלח
    לכל התגובות
    x