שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בלעדי לכלכליסט

לא נבחר לתפקיד נאמן הקואופ אבל מונה לחקור אותו

השופט העדיף נאמן אחר לקואופ אז מדוע מונה רו”ח יזהר קנה על ידי רשם האגודות לחקור את האגודה. גם הכנ"רית המליצה עליו לתיק ענק אחד ונשיא בית המשפט המחוזי ת"א מינה אותו לתיק ענק אחר. כך נהפך נשיא לשכת רו”ח בעבר לאיש שכולם חפצים ביקרו; רו"ח קנה: "רשם האגודות הוא הכתובת לשאלת המינוי"

ענת רואה 08:0118.12.18

בשבוע שעבר בשעת בוקר, התייצב רואה החשבון יזהר קנה במשרדי אגודת קואופ שבמודיעין. קנה הציג את עצמו בתור החוקר שמינה רשם האגודות השיתופיות כדי לבדוק את התנהלות הקואופ. הוא שלף מכיסו רשימת מסמכים ודרש מהעובדים במקום להשיג ולהעביר לידיו את החומרים המבוקשים.

 

חלק מהעובדים נכנסו ללחץ. תוך דקות ספורות הגיע למקום גם רו"ח חן ברדיצ'ב, נאמן הקואופ שמינה בית המשפט המחוזי בירושלים, וביקש בנימוס מקנה לבצע את איסוף מסמכי החקירה במועד אחר. הוא הסביר שהאגודה נאבקת על קיומה, ואין זה הזמן המתאים לעסוק בחיפוש מסמכים.  

 

 

קנה התקפל ועזב את המקום. אבל רשם האגודות השיתופיות עו"ד מירון הכהן, לא אהב את זה. הוא מינה את קנה כחוקר מטעמו שעות אחדות אחרי שהשופט אלכסנדר רון מינה את ברדיצ'ב ואת עו"ד שלמה נס כנאמנים.

 

בהחלטת המינוי הקצרה כתב הרשם כי בהתאם לסמכותו לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, הוא ממנה את קנה כחוקר ומטיל עליו לבדוק את התנהלות האגודה ומצבה הכלכלי.  

רו”ח יזהר קנה. “מינויי כחוקר הקואופ נעשה על ידי רשם האגודות והוא הכתובות לשאלת המינוי” רו”ח יזהר קנה. “מינויי כחוקר הקואופ נעשה על ידי רשם האגודות והוא הכתובות לשאלת המינוי” צילום: אוראל כהן

 

העיתוי למנות חוקר רגע אחרי שבית המשפט מינה נאמנים הוא תמוה מכמה סיבות: ראשית, ברגע שבית המשפט נכנס לתמונה, הרשם אמור לקחת צעד אחורה ולהותיר את ניהול המשבר בידי השופט המחוזי. שנית, לנאמנים יש באופן מובנה סמכות לחקור התנהלות ומצב כלכלי, אז למה צריך בנוסף חוקר מטעם הרשם? ומה תהיה חלוקת הסמכויות ביניהם? שלישית, וזו כנראה הנקודה המרכזית: הרשם הוא הגורם שפיקח בשנים האחרונות על האגודה והוא גם זה שמינה את המנכ"ל שלה, עופר פיינשטיין, לפני כשבע שנים, בתחילה כמנהל מיוחד ובהמשך כמנכ"ל. במשך שנים אלו נחשף הרשם ללא מעט תלונות בקשר למתחולל באגודה אך בפועל גיבה את פיינשטיין ולא מינה חוקר ואפילו לא חשב מלווה.

 

הדברים הללו עולים באופן ברור גם מהליך משפטי שנפתח ב־2014, במסגרתו ביקש דירקטור לשעבר באגודה לקבל מסמכים שונים, והאגודה בתגובה הבהירה שכל מעשיה מפוקחים ומאושרים על ידי רשם האגודות השיתופיות. עולה השאלה, האם הגיוני שהגוף שאחראי למינוי המנכ"ל, ומי שאולי כשל בפיקוח שלו על המתחולל באגודה, יהיה זה שממנה חוקר שיבדוק את הדברים? האם תוכל במצב כזה להתבצע חקירה אובייקטיבית ומלאה? האם אפשר, לדוגמה, לצפות שחוקר שמינה הרשם יכתוב בדו”ח שלו שהפיקוח של הרשם היה חסר?

 

התהיה הרביעית היא מדוע דווקא רו"ח קנה נבחר לתפקיד? קנה, הנשיא הקודם של לשכת רואי החשבון, הוא שותף מנהל בפירמת פאהן־קנה. הוא בעל ניסיון חשבונאי רב, אבל שמו אינו מוכר כמי שערך, לפחות לא בשנים האחרונות, חקירה דומה בתיק חדלות פירעון של חברה או אגודה שהתברר בבית המשפט.

 

את כל התהיות הללו העביר "כלכליסט" להתייחסות רשם האגודות, אך הוא סירב להגיב.

 

כישלון כמקפצה לתיק הבא

 

הבחירה ברו"ח קנה לתפקיד החוקר מסקרנת בהקשר נוסף: הרשם בחר בקנה שעות אחרי שבית המשפט מינה את נס וברדיצ’ב כנאמנים. נס וברדיצ’ב נבחרו מתוך שישה מועמדים שהציגה הכנ"רית (כונסת הנכסים הרשמית) סיגל יעקבי לפני השופט אלכסנדר רון. אחד מאותם שישה היה רו"ח קנה. קנה הוא איש מקצוע טוב ומוערך, אבל בתחום חדלות הפירעון הניסיון שלו מצומצם ולא טוב במיוחד. התיק הגדול היחיד שבו מונה קנה בעבר כנאמן היה של חברת הנדל"ן אורתם־סהר. זה היה מינוי של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, שהצניח את קנה חסר הניסיון לתיק מורכב וגדול.

 

תיק אורתם־סהר טרם הסתיים, אבל מהכישלון של קנה והנאמן הנוסף שמונה אתו, עו"ד שאול ברגרזון, קשה להתעלם. מאז מועד הקפאת ההליכים חלפו כשנתיים, ועד כה אפילו העובדים, הראשונים שנמצאים בתור, טרם ראו את כספם, וחלק נכבד מהתשלום לעובדים יצא בכלל מקופת הביטוח הלאומי.

 

הנושים הרגילים בוודאי שעוד לא ראו את כספם ועל פי הסדר נושים שגיבשו קנה וברגרזון, הם צפויים לתספורת של 85% לפחות. בימים האחרונים התברר כי ייתכן שאפילו החזר זעום זה שהובטח לא יימסר, מאחר שהרוכשת ששילמה עד כה 15 מיליון שקל (מול תביעות חוב בהיקף של מעל 1 מיליארד שקל) לא מצליחה לעמוד בתשלומי ההמשך ומבקשת פריסה מחודשת.

 

 

רשם האגודות השיתופיות מירון הכהן והכנ"רית סיגל יעקבי. “הצלחה לא נמדדת רק על סמך תוצאות התהליך"
רשם האגודות השיתופיות מירון הכהן והכנ"רית סיגל יעקבי. “הצלחה לא נמדדת רק על סמך תוצאות התהליך" צילום: ohad_z , שירלי זינגר

 

ההישג המרכזי של קנה וברגרזון באורתם־סהר היה מתן פתרון לערבויות בנקאיות, מה שאכן נחשב כמהלך חיובי. אך יש לזכור שהנהנים ממנו הם הבנקים, הנושים המובטחים ולקוחותיו של הנאמן ברגרזון. בתיקים אחרים מייצג ברגרזון את בנק לאומי ומזרחי, שני נושים מובטחים של אורתם־סהר שהיקף החובות הנטען כלפיהם היה 183 מיליון שקל.

 

אז איך כישלון הפך למקפצה לתיק הבא? איך מצא עצמו קנה, אחרי תיק אורתם־סהר, ברשימה היוקרתית של מועמדי הכנ"רית לתיק קואופ? רשימה שאמורה להכיל חמישה או שישה אנשי מקצוע הטובים בענף שכשירים לשמש נאמנים של חברה קמעונאית גדולה, ויש להם רקורד מוכח ומוצלח בהבראת חברות.

הקשר בין הכנ”ר לקנה

 

בדיקת “כלכליסט” העלתה שתי נקודות ממשק בין קנה ומשרדו לבין אגף הכונס הרשמי.

 

ראשית, משרדו של קנה עובד כבר שנים רבות עם הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי. ב־2008 למשל, התקיים כנס שהיה מיועד מלכתחילה לעובדי פירמת פאהן־קנה ועובדי האפוטרופוס בלבד. שירותי המשרד נשכרו גם על ידי הכנ"ר הקודם דוד האן וגם כיום בימיה של יעקבי. הכנ”ר כמשרד ממשלתי רשאי לשכור משרד פרטי שייתן לו שירותים בתחום מסוים. אבל אם הדבר מגביר את סיכוייו למצוא עצמו בסופו של דבר ברשימת מועמדים כלשהי - זה מצביע על התנהלות לא תקינה מצד אנשי הכנ"ר.

שנית, לשכת רואי החשבון בראשותו של קנה ערכה כמה כינוסים ומפגשים בנושא חדלות הפירעון שאליהם הוזמנו הכנ"ר הקודם דוד האן ובהמשך הכנ"רית הנוכחית סיגל יעקבי. לעתים גם נערכות פגישות אישיות בין הכנ”ר לבין בכירים בלשכת רואי החשבון.

 

גם נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב איתן אורנשטיין, הוזמן לחלק מהמפגשים הללו. כך למשל כנס חדלות פירעון של לשכת רואי החשבון שהתקיים בתל אביב בפברואר 2017. זה קרה חודשים ספורים אחרי שאורנשטיין הצניח את קנה לתפקיד נאמן של חברת אורתם־סהר.

 

שאלה אל הנשיא אורנשטיין, באמצעות דוברת בתי המשפט, מדוע בחר למנות ב־2016 דווקא את קנה כנאמן חרף אי-ניסיונו בתחום, והאם לאור התוצאות לא היה נכון יותר למנות בעל תפקיד עם רקורד מוכח בשיקום והבראה - לא נענתה. כש"כלכליסט" ביקש התייחסות לכך שאורנשטיין לקח חלק באירועים שארגן קנה כתפקידו כנשיא לשכת רואי החשבון ושהוא זה שיצטרך בבוא העת גם לפסוק את שכר הטרחה של קנה - נמסרה התגובה: "השאלה אינה ראויה לתגובה".

 

איפה היה רשם האגודות?

 

כעת יש שלושה גורמים שמעוניינים לחקור את אגודת הקואופ. אך נשאלת השאלה איפה היו עד היום שומרי הסף. בפני רשם האגודות ואפילו בפני בתי המשפט, הוצגו בזמן אמת תהיות על המתחולל בקואופ, אך ההליכים נסגרו בלא כלום ובלי שנערכה בדיקה מעמיקה.

 

כך, לפני כמעט חמש שנים, בינואר 2014, הוגשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לגילוי מסמכים לפני תביעה נגזרת. על הבקשה היה חתום מרק טל באמצעות עו"ד שלומי תורגמן, שהעלה טענות חמורות נגד המנכ"ל עופר פיינשטיין. בין היתר טען כי האחרון עושה באגודה כבשלו, מתנהל עצמאית מול רשם האגודות ואי-הסדרים לא נבדקים. נטען, למשל, כי פיינשטיין מתנהל עצמאית מול רשם האגודות, שקיבל "מכתב אנונימי שאף אחד לא ראה" בו דווחו אי-סדרים, ו"כדי לשמור על שקט תעשייתי" הדבר נסגר מול הרשם ללא מעורבות הדירקטוריון וללא ידיעתם. לטענת טל, מינויו של פיינשטיין כמנהל מיוחד לא היה רצון האגודה אלא הושגה בהסכמה בין פיינשטיין לרשם הקודם אורי זליגמן, והדבר הוצג כמהלך שהוכתב על ידי הרשם. בבקשה נטען שקואופ ישראל ערכה מסיבת פרידה לכבודו של זליגמן, כשפרש (ובמקומו התמנה הכהן). המסיבה, נטען, שהתקיימה במוזיאון ארצות המקרא היתה בעלות של 60 אלף שקל.

 

בשונה מרשם החברות שעוסק בעיקר בענייני רישום וניהול מרשם פומבי, המחוקק העניק לרשם האגודות השיתופיות סמכויות פיקוח נרחבות ביותר ובכלל זה סמכויות אכיפה והסדרה. לרשם, למשל, יש סמכות לכנס אסיפות כלליות לאגודה, לערוך ביקורת של פנקסיה, למנות מבקר מטעמו, לבצע חקירות, למנות מפרק ויש לו גם סמכות להכריע בסכסוכים בין חברי האגודה.

 

בתשובה שהגיש פיינשטיין בזמנו לבקשת גילוי המסמכים כתב כי האגודה בניהולו מצויה תחת "פיקוח הדוק" של הרשם וכי "רבים מהמהלכים בוצעו לפי דרישות והנחיות הרשם".

 

השופט חאלד כבוב דחה את הבקשה לקבל מסמכים וחייב את המבקש בהוצאות של 50 אלף שקל. הוא קבע שבקשתו של טל נגועה בשיהוי ניכר, תהה מדוע בחר לפנות דווקא עכשיו לבית המשפט וכתב שביסוד בקשתו "עומדים מניעים אישיים וזרים ולא טובת החברה". גם ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחה, והיקף הוצאותיו גדל ל־65 אלף שקל. כיום כשאגודת קואופ מצויה תחת פיקוח בית משפט, אפשר לתהות, האומנם טובת החברה היתה לא לבדוק קודם לכן את הטענות.

 

“לא נוצר ניגוד עניינים”

 

ממשרד הכנ”רית נמסר: “מינויו של רו"ח יזהר קנה כחוקר בתיק הקואופ נעשה על ידי רשם האגודות השיתופיות, ללא כל מעורבות של הכנ"ר. בנוסף לתיק הקואופ, הכנ"ר הציע בחודשים האחרונים את רו"ח קנה כבעל תפקיד בתיק בית ראובן, מוסד סיעודי. העובדה שמשרד פאהן־קנה נבחר בעבר במכרזים למתן שירותים חשבונאיים לאגף אינה פוסלת את הצעתו כבעל תפקיד בהליכי חדלות פרעון וממילא אינה יוצרת ניגוד עניינים המצריך הצגת התקשרויות אלה בפני בית המשפט, שכן הכנ"ר, כגורם אובייקטיבי אינו צד מעוניין בתיק”. בקשר לתיק אורתם־סהר נמסר מהכנ”רית: “הצלחתו של הליך פירוק אינה נמדדת רק על סמך תוצאות ההליך, ואין להתעלם מהנסיבות שהובילו לקריסת החברה”.

 

רו"ח יזהר קנה מסר בתגובה: “פגישתי האחרונה עם הכנ”רית בתפקידי בלשכת רו"ח וכאחד ממייצגיה היתה כשכיהנתי כנשיא הלשכה. מינויי כחוקר נעשה על ידי רשם האגודות והוא הכתובת לשאלת המינוי. בתיק אורתם־סהר שתי תוצאות מצוינות: הראשונה החזרת החברה בזמן בזק לבעלי מקצוע פרטיים להשלמת בניית אלפי יחידות דיור תוך החזרת עובדים רבים לעבודה. השנייה מתן פתרון להיקפי ענק של ערבויות בנקאיות. להערכתי יותר ממחצית הדירות שהועברו לרוכשי החברה להשלמה – הושלמו כבר. כל העובדים הזכאים לקבלת כספים בדין קדימה יקבלו את מלוא המגיע להם. לעניין הנושים הבלתי מובטחים, ההסדר בנוי על כך שחלק מהכספים שהיו צריכים להגיע לבנקים — יגיעו לנושים הרגילים”.

 

עו”ד שאול ברגרזון מסר: “תיק אורתם הוא דוגמה להקפאת הליכים והסדר מוצלחים. האלטרנטיבה היתה פירוק אשר מביא לנזק ניכר לדיירים, לנושים ולעובדים”.

דוברת בתי המשפט לא מסרה תגובה. רשם האגודות השיתופיות סירב להגיב. 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x