שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בעלי רשת האופנה יפו תל אביב יוצא ללא פגע. והנושים? נשארו ערומים

הסדר הנושים מספק לבעלים אריה חדד מעין כיסא מפלט מחובות של 29 מיליון שקל שצברה הרשת ומערבויות אישיות של 10 מיליון שקל. בזמן שהוא ייהנה מפטור מתביעות ויישאר עם חצי הרשת בידיו, הנושים יסתפקו בהחזר של 20% מהחוב

ענת רואה 10:2909.12.18

אם הכל ילך כמתוכנן, לקראת סוף החודש יוכל איש העסקים אריה חדד לנשום לרווחה. חדד הוא הבעלים והמייסד של רשת האופנה יפו תל אביב, שנקלעה בפברואר 2018 להקפאת הליכים עקב חובות של 30 מיליון שקל. זה קרה יום אחד בלבד לפני שרשת אופנה אחרת, הוניגמן, נקלעה לחדלות פירעון. האחים הוניגמן מצויים היום עמוק בהליכי פשיטת רגל, בתי המגורים שלהם הועמדו למכירה וכל רכושם נלקח בגלל ערבויות שנתנו לחברה. אבל לחדד המזל האיר פנים הרבה יותר, וכפי שמסתמן, בקרוב הוא יוכל לפתוח דף חדש: בלי חובות, בלי נושים ואפילו עם חצי מיפו תל אביב שתישאר בידיו. המחצית השנייה תימכר לשמעון גיגי, חבר של חדד, שהיה המשקיע היחיד שהגיש הצעה.

 

כמו האחים הוניגמן, גם חדד נתן ערבויות לחברה, בהיקף 10 מיליון שקל. הסיבה לפער בין גורלם של האחים הוניגמן לגורלו של חדד הוא הסדר הנושים. בתיק הוניגמן לא היה סיכוי להעביר הסדר נושים, החברה הלכה לפירוק והבעלים לפשיטת רגל. בתיק יפו תל אביב הוצע הסדר שגיבש הנאמן, עו"ד גיל הירשמן, ואושר על ידי רוב הנושים. מה שההסדר מציע זה בעיקר תספורת קצוצה: הנושים הרגילים צפויים לתספורת של 90%, והנושים בעלי ערבויות אישיות צפויים לתספורת של 80%.

סניף של יפו תל אביב. אופנה של תספורת סניף של יפו תל אביב. אופנה של תספורת צילום: יריב כץ

 

 

שני נושים מתנגדים הם בנק דיסקונט ומזרחי טפחות, אך הנאמן כבר רמז שאם לא יצליח לשכנע אותם להסכים, הוא יבקש מהשופט לכפות עליהם את ההסדר. אם זה יקרה, חדד חייב תודה לכמה גורמי מפתח, שבלעדיהם זה לא היה קורה. הראשון הוא עורך הדין שמייצג אותו חובב ביטון, פרקליט מוכר בעסקי חדלות פירעון, שידוע ביכולותיו לסייע לבעלי חברות לצאת במינימום נזק. הגורם השני הוא עו"ד גיל הירשמן, הנאמן בהקפאת הליכים שמפעיל את הרשת מפברואר. הירשמן מונה לתפקידו, לפי בקשת הבעלים חדד.

 

מי קוצר את הפירות?

 

הירשמן עשה עבודה טובה: הוא הצליח להפעיל את הרשת ולהעביר אותה לפסים רווחיים. אבל דווקא עבודתו הטובה בשלב הראשון של ההבראה מעוררת את השאלה מי קוצר לבסוף את פירותיה. לכאורה את הפירות צריכים לקצור הנושים, אולם בתיק יפו תל אביב המרוויח העיקרי הוא בעל השליטה.

 

 

קודם כל, חדד הצליח להיחלץ מחקירות מקיפות בדבר נסיבות קריסת הרשת, אחריותו לחובות של 29 מיליון שקל והיקף נכסיו האישיים - בזכות צו הקפאת הליכים אישי. בנק דיסקונט דרש להסיר את ההגנה האישית ולנקוט הליכי פשיטת רגל נגד חדד, אבל הנאמן הירשמן התנגד והשופט עאטף עיילבוני דחה את הדרישה.

 

ב־7 בספטמבר הודיע הירשמן לשופט עיילבוני שהוא הצליח לגבש הצעת הסדר נושים שמבוססת על מכירת מחצית ממניות החברה למשקיע בשם שמעון גיגי. הירשמן כתב שהוא מצרף כנספחים את הצעת הסדר הנושים ואת הסכם המכר לרוכש. באורח תמוה שני המסמכים הללו לא צורפו לחומר שהגיש הירשמן. לאחר פניית "כלכליסט" להירשמן הוא הגיש ביום חמישי לבית המשפט דו"ח בן 123 עמודים, ובו המסמכים החסרים. הירשמן כתב כי "מסיבה בלתי ידועה" הדו"ח שהוגש ב־7 בספטמבר לא כלל את הנספחים.

 

 

מימין: עו"ד חובב ביטון, הנאמן גיל הירשמן ובעלי יפו תל אביב אריה חדד. בעל השליטה יחולץ מהברוך? מימין: עו"ד חובב ביטון, הנאמן גיל הירשמן ובעלי יפו תל אביב אריה חדד. בעל השליטה יחולץ מהברוך? צילומים: אוראל כהן, ערן יופי כהן, צביקה טישלר

 

 

אפשר להבין מדוע היה לו קל לשכוח להגישם לבית המשפט. מהמסמכים הללו עולה כי לא רק שהתספורת לנושים הרגילים עצומה בהיקפה, אלא שגם המעט שהובטח להם תלוי בעיקר במצבם הכלכלי הטוב של הבעלים הנוכחי חדד, הרוכש החדש גיגי ורשת יפו תל אביב עצמה, וללא בטוחות כלשהן. מקורות ההסדר מוערכים ב־6 מיליון שקל: מיליון שקל בלבד ישולמו על ידי גיגי בתוך חודש; חצי מיליון שקל נוספים ישלם גיגי ב־12 תשלומים, שייחשבו כהלוואת בעלים; עוד מיליון שקל ישולמו מקופת החברה; 2.5 מיליון שקל ישלם חדד בעסקת תשלומים ממרץ 2021 למשך כשלוש שנים, ובכך הוא רוכש בחזרה 50% מהחברה, אך הפעם כשהיא נקייה מחובות; מיליון שקל נוספים ישלם חדד עד סוף 2019 תמורת הפטר מלא מחובותיו לנושים, אף שהוא חתום על ערבויות בהיקף 10 מיליון שקל;

 

למה שהנושים יסכימו לפיכך להסדר כל כך בעייתי? לדברי עו"ד ביטון, ההסדר הוא החלופה הטובה ביותר לנושים מאחר שכך החברה ממשיכה לפעול וחלק מהספקים יכולים להמשיך לעבוד עמה.

 

"ההסדר מיטבי"

 

בשלב זה שני המתנגדים העיקריים להסדר הם בנק דיסקונט, באמצעות עו"ד מקס חסין, ובנק מזרחי טפחות, באמצעות עו"ד עדינה וייל. דיסקונט תקף במסמך שהגיש את עו"ד הירשמן וטען: "התחושה מתחילת ההליך היתה שהנאמן איננו די אקטיביסטי בהתייחסותו לבעל השליטה". עוד טען כי התמורה שמציע חדד לנושים כתרומת בעלים היא "עלובה".

 

בנק מזרחי טפחות מסר ל"כלכליסט" כי הוא הביע התנגדות להסדר, וביקש לקבל את מלוא הפרטים בקשר להסדר, "לרבות הסכם המכר עם המשקיע שאכן לא הוצג בפנינו, וכן לשפר את ההסדר במובן זה שיוגדל הסכום המוצע לנושים, ושמלוא המניות יימכרו לאחרים, ולא ש־50% ייוותרו ברשות בעל המניות אריה חדד. דרשנו שמר חדד יציג תמונה מלאה של מלוא נכסיו ושוויים בטרם יינתן לו הפטר אישי".

 

תגובת הנאמן הירשמן: "ההסדר הוא המיטבי שניתן להשיג בנסיבות העניין, ובפרט מצב שוק האופנה. ההסדר מצוין לעובדי החברה ולספקיה. לו בעלי החברה היה פונה למסלול פשיטת רגל, הוא היה מקבל הפטר בתוך כשנה וחצי ולא בתוך כחמש שנים בכפוף לעמידה בהסדר".

 

תגובת עו"ד ביטון, שמייצג את הבעלים: "הצעת הסדר הנושים בתיק יפו תל אביב הנה בבחינת הישג אדיר

 

נוכח התמורות שעבר שוק האופנה בשנים האחרונות. אישורה של הצעת ההסדר במתכונתה הנוכחית יבטיח את המשך הפעלתה של הרשת במתכונתה החדשה, ייטיב עם ספקי החברה ובעיקר ישריין תעסוקה ל־180 עובדי הרשת. הצעת ההסדר מאזנת נכונה בין מקסום הדיבידנד לנושים בנסיבות הספציפיות של התיק דנן ומתן הזדמנות לשיקום והבראת החברה".

 

מהכנ"רית נמסר: "מסמכי ההסדר הועמדו לרשות הנושים שהיו מעוניינים בכך. אין מדובר, נכון להיום, בהסדר חריג. הכנ"רית מגבשת עמדתה לגוף ההסדר ותגיש אותה לבית המשפט במועד הדיון או לקראתו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x