שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

להיגמל מסם הכסף הזול

הריבית הנמוכה הובילה לבועה במחירי הדיור ולעליות בשוקי המניות והאג"ח. לעליית ריבית יהיו שלל השפעות על המשק - ובהן הגמילה הכואבת של הציבור ושל החברות ממינוף זול, מחגיגת הצריכה ומהאשליה "שמצבנו טוב"

אתי אפללו 07:5528.11.18

לאחר 7.5 שנים שבהן הריבית לא עלתה ו־3.5 שנים שבהן הריבית עמדה על 0.1% - בנק ישראל ביצע מהלך קטן אך משמעותי והעלה את הריבית לרמה של 0.25%.

אמנם ההערכה היא שקצב העלאת הריבית בעתיד יהיה איטי, אך הכיוון ברור - הגיעה העת להתחיל להיגמל מהסם שאליו מדינת ישראל היתה מכורה בעשור האחרון - והוא הכסף הזול. כסף זול השפעותיו הרסניות. חלקן באו לידי ביטוי בעוצמה רבה במהלך העשור, חלקן עוד יבואו - תסמיני גמילה.

 

 

 

כדי להבין את שלל ההשפעות, כדאי להתחיל מהרציונל הבסיסי שבגללו נוקטים נגידי הבנקים המרכזיים מדיניות ריבית נמוכה. המשק עומד בפני אתגר, והורדת הריבית נועדה להסיט כסף שיניע את גלגלי התעשייה. כאשר הריבית על הכסף נמוכה, ישנה עדיפות לצריכה על פני חיסכון. כך, במקום לחסוך את הכסף מוציאים אותו על צריכה, שמשמעותה ייצור, מקומות עבודה וצמיחה. כסף זול משמעותו גם מימון זול למפעלים, שמאפשר להם לעבור תקופות קשות.

 

אבל לכסף זול יש מחיר כבד: עשור שלם לא היה תמריץ לחסוך. ויותר מכך - כסף זול משמעותו הלוואות זולות ותמריץ להתמנף.

 

 

 

כסף זול גם מעלה מחירי דיור, ומנפח בועות בשוקי המניות והאג"ח, כי כל הכסף שמחפש השקעות לא מוצא אלטרנטיבות באפיקים סולידיים שהפכו ללא רלבנטיים. ואכן, חווינו בישראל זינוק במחירי הדירות ביחד עם משכנתאות זולות שמימנו את כל החגיגה הזו. במקביל חווינו הסטה של כספי החסכונות הפנסיוניים לאפיקים יותר ויותר מסוכנים על מנת לגרד כל שביב של תשואה. תזכורת לסכנה בכך היתה בחודש אוקטובר, בו ירידות בשווקים מחקו כמעט את כל התשואה מתחילת השנה.

 

ועכשיו אחרי עשור, כשהציבור הישראלי קנה דירות במחירים מופקעים, מימן אותן במשכנתאות עתק, לקח הלוואות צרכניות שישמשו להון עצמי, ונמצא עם פנסיה ברמת סיכון גבוהה - בא בנק ישראל, בלחץ ברור וחד מה־OECD, ואומר די. לתהליך עליית ריבית יהיו שלל השפעות על המשק - חלקן חיוביות, ואת חלקן יש לנהל בזהירות רבה.

 

1. הקצב:

הכדור אצל הנגיד הנכנס

 

להעלאת הריבית אתמול אפקט פסיכולוגי גדול יותר מאשר אפקט בפועל, כיוון שגם ריבית של 0.25% היא נמוכה מאוד. עלייה לתוואי ריבית של 4%־5% איננה נראית באופק עדיין, והעיניים נשואות אל הנגיד הבא אמיר ירון, שיכתיב את קצב העלייה שתזמן למשק אתגרים רבים. בשוק צפו אתמול עוד שתי העלאות ריבית ב־2019 לכל היותר.

 

אולם האפקט הפסיכולוגי של העלאת הריבית חשוב: ההבנה שתוואי הריבית החל לעלות, גם אם לאט, תאפשר לקובעי המדיניות, לאנשים הפרטיים ולחברות במשק להתחיל לעשות שינוי כיוון במסלול ההתנהלות הכלכלי שלהם.

 

2. הצמיחה:

האם מצבנו כל כך טוב?

 

"מצבנו מעולם לא היה טוב יותר" - זהו משפט שקובעי המדיניות במשק אהבו מאוד לחזור עליו בשנים האחרונות. תראו את קצב הצמיחה, תראו את הגירעון, הכל מעולה. אולם אחת ההשפעות של ריבית עולה היא פגיעה בצמיחה, בייחוד בסגמנט הצריכה הפרטית. סגמנט שבלט מאוד בשנים האחרונות כמוביל את הצמיחה. הצריכה, שחלק ממנה נעשה בחוב זול (כלומר לקיחת אשראי על מנת לצרוך), תרד לטובת העדפת חיסכון, ותרד גם כי החוב יתייקר.

 

ירידה בצריכה יכולה להוביל גם לפגיעה ברווחי חברות, לצעדי התייעלות ולפיטורין, תרחיש שמטריד מאוד את קובעי המדיניות. כלכלני ה־OECD ציינו לאחרונה כי ישראל תתקשה בשנים הבאות לשמור על קצב הצמיחה שלה - שהיה גבוה ביחס למדינות המפותחות בשנים האחרונות - ולשמור על יעדי הגירעון. בהקשר זה כדאי לציין בעצב הזדמנות שפוספסה: כאשר ישנן תקופות טובות במשק - כפי שטענו קברניטינו - זה הזמן האידיאלי לתקצב ולבצע רפורמות מבניות עמוקות. במערכת הבריאות ובשוק העבודה משוועים לרפורמות כאלו, שעולות הרבה כסף.

 

3. הציבור:

הר ההלוואות מתייקר

 

ככלל, לזוגות הצעירים עליית הריבית היא בשורה טובה. ישתלם שוב לחסוך, תשואה באפיקים הסולידיים תהיה אטרקטיבית יותר. כך גם בסיכון יותר נמוך מהיום יהיה ניתן לקבל תשואה נאה על חסכונות ובראשן הפנסיה. אבל, בדרך לשם יצטרך הציבור להיגמל מההלוואות שלקח בנדיבות בשנים האחרונות.

 

חוב משקי הבית עומד על 530 מיליארד שקל (כולל הלוואות לדיור) והריבית על ההלוואות הללו תתייקר. לאט לאט תבוא לידי ביטוי בעוצמה המשמעות של לקיחת משכנתא של מעל מיליון שקל ל־30 שנה.

 

פרופ' אמיר ירון, הנגיד הנכנס פרופ' אמיר ירון, הנגיד הנכנס צילום: יח"צ

 

בשלב הראשון יתייקר מסלול המשכנתאות הצמוד לפריים, יתייקר המינוס, וההלוואות הצרכניות שצמודות לפריים. אולם אם עליית הריבית תמשיך, לא מן הנמנע שיתייקרו גם מסלולי המשכנתא האחרים. על רקע זה, פיילוטים מתוכננים להלוואות בהיקפים ענקיים כמו משכנתא של 90% נראים מנותקים מהמציאות.

 

4. התחליפים:

מה יהיה בנדל"ן ובשוק ההון

 

הציפייה היא להתקררות בשווקי הנדל"ן והמניות, שכן כסף שמחפש השקעה ימצא שוב אלטרנטיבה באפיקים יותר סולידיים. אולם העלייה המזערית של אתמול, שכבר גולמה בחלקה לפחות בציפיות השוק, קטנה מכדי להשפיע לבדה על שווקים אלו. אתמול ראינו את מדד ת"א 125 נסחר במגמה חיובית.

 

5. המערכת הפיננסית:

הסיכונים אצל החוסכים

 

אתמול התבשרנו על הקמת ועדה ליציבות פיננסית. ועדה זו חשובה מאין כמוה בימים אלו. עליית ריבית עשויה להוביל לעלייה בשמיטת חובות שהופכים להיות יקרים יותר. למשל: פיגורים במשכנתאות ופיגורים בהחזרים באשראי צרכני.

 

צריך לשים לב שאף שהבנקים הם אלו שהעניקו את ההלוואות - לאט לאט הסיכון גולגל לפתחם של החוסכים לפנסיה. בשלל אמצעים ובעידוד בולט ומופגן של בנק ישראל שביקש לפזר את הסיכונים מהמערכת עליה הוא מופקד, בין היתר באמצעות איגוח ומכירת תיקי משכנתאות לגופי הפנסיה.

 

6. החברות העסקיות:

דולר, אינפלציה והיוון

 

אחת ההשפעות הגדולות של העלאת הריבית היא על החברות במשק. בעוד ריבית נמוכה נועדה לאפשר להן להשיג מימון בזול, עליית ריבית תגלה שלחלקן אף אין זכות קיום בלעדיו. בנוסף, לעליית ריבית יש שלל השפעות נלוות: ישנה ציפייה לריסון האינפלציה (הנמוכה ממילא) בגלל הירידה בצריכה, ישנה ציפייה להשפעה על שער החליפין (ציפייה להיחלשות הדולר), וישנה השפעה על שערי היוון הנכסים בדו"חות הכספיים - דבר שרלבנטי בעיקר לענף הנדל"ן בו הריבית הנמוכה הזניקה את שווי הנכסים (ונגדם נלקח חוב).

 

מבחינת מימון החברות: מרבית החברות, בעיקר בענף הנדל"ן, הצטיידו בשנים האחרונות בחוב זול ובשנים הקרובות הוצאות המימון שלהן יישארו נמוכות.

 

מבחינת הבנקים, עליית ריבית מאפשרת להם להתחיל להעלות את המרווח על הכסף - שזהו הפער בין הריבית שהם גובים על אשראי והריבית שהם משלמים על פיקדונות - הרווח שלהם.

 

גם לחברות הביטוח מדובר בחדשות טובות. הריבית הנמוכה העלתה את השווי של ההתחייבויות שלהן למבוטחים (שוב, בגלל שערי ההיוון), דרשה מהן לרתק הון ופגעה ביכולת שלהן לחלק דיבידנדים.

 

אולם כמו שאמרו אתמול בשוק, עוד רחוקה הדרך ודרושות עוד מספר העלאות, על מנת שההשפעה של העלאת הריבית תורגש בפעילות החברות. בשוק גם ציינו שחשוב לזכור כי העלאה של ריביות נובעת משיפור בכלכלה הריאלית. בסופו של דבר שיפור כזה בכלכלה הוא בשורה טובה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x