• תפריט
דעות

לבייב היכה את הבורסה

דווקא כאשר בורסת היהלומים ברמת גן מנסה לשפר את תדמיתה, הגיעה הפרשה של היהלומן מספר אחת - והיא עלולה לסכן את הענף כולו

אדריאן פילוט 08:1907.11.18
בבורסה ליהלומים כבר ידעו זמן מה שמתנהלת חקירה שבמרכזה עומדת חברת LLD של איש העסקים לב לבייב, לאחר שעד המדינה התוודה על עדותו בפני רבים בבורסה. אולם אתמול, לאחר שהחקירה הפכה לגלויה השיחה הפכה לשיחת היום.

 

 

 

אווירת המועקה במתחם ברמת גן מורגשת גם בקרב מי שמתפללים שהחשודים בפרשה ממשפחת לבייב ומהחברה שבבעלותם יוכיחו את חפותו, וגם בקרב אויביו ויריביו בתחום, שאינם מפגינים שמחה לאיד.

 

נשיא הבורסה ליהלומים יורם דבש נשיא הבורסה ליהלומים יורם דבש צילום: גיל לביא

 

הלכידות הבלתי צפויה באה על רקע הגורל המשותף של אנשי תעשיית היהלומים הישראלית, שאחרי שנים ארוכות של שגשוג ברמה עולמית, עוברת תקופה קשה.

 

ניסיון לשקיפות

 

לפני שנה, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, סיפר נשיא בורסת היהלומים יורם דבש כי בין 2013 ל־2017 צנח יצוא היהלומים מישראל ב־40%. לפי נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הדעיכה הזאת נמשכת גם השנה, אם כי בקצב אטי יותר. בין ינואר לאוקטובר 2018 השנה, נרשמה ירידה של כ־3% ביצוא בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2017. דבש הגדיר את המצב באופן חד כשאמר שללא שינוי דרמטי אפשר "להתחיל להגיד קדיש על הענף".

 

לא בטוח שלפרשת לבייב יהיו השלכות מעשיות על הענף והבורסה בישראל בתחום העסקי, הפלילי או המיסויי. אולם בבורסה חוששים שהפרשה החמורה תפגע בתדמית הענף, שמלכתחילה אינה נוצצת ונקייה.

 

במשך עשרות שנים הבורסה מתנהלת באופן דיסקרטי, כאשר עסקאות בסכומי עתק נחתמות בלחיצת יד ונרשמות על פתקים שנשמרים באופן לא רשמי בארכיונים פנימיים. הפיקוח מצד המדינה מינימלי, ומחלוקות בין סוחרים מתבררות לא פעם בערכאות פנימיות מבלי שהן מגיעות לבתי המשפט או לציבור הרחב.

 

בורסת היהלומים ברמת גן. ענף של 3,000 איש בורסת היהלומים ברמת גן. ענף של 3,000 איש צילום: אוראל כהן

 

גם בבורסה מודים שההסדרים הללו יצרו תדמית לא נקייה לענף, והם מאסו בה. הדבר הוביל את ראשי הבורסה לפתיחות רבה יותר, אימוץ קוד אתי ושינויים רגולטוריים, והם הסכימו לשינוי שיטת המיסוי שביטלה הטבות מס מוסתרות.

 

לבייב אמנם לא מסתובב באזור הבורסה כבר כשלוש שנים ונחשב ליהלומן רוסי ובינלאומי, אך כמי שהיה גדול היהלומנים הישראלים ומזוהה עם הבורסה, הפרשה מעיבה על הניסיו לשיפור התדמית, שלא כבש את דעת הקהל הרחב.

 

גילוי מרצון

 

ב־2014 יצאה רשות המסים למהלך גילוי מרצון להסדרה אנונימית של תשלומי מס שלא שולמו כדין. יהלומנים הגישו לא פחות מ־500 בקשות.

 

אולם אתמול, במקום לצאת ולהילחם על התדמית שנפגעה, חזרו היהלומנים להסתגר, כפי שהתרגלו במשך שנים.

 

בענף לא מסתירים את החשש שהמשטרה עשויה לחשוף פרשות נוספות בענף, כפי שגם פרשת לבייב רחוקה מלהיות הראשונה. ב־2012 נחשפה פרשת הבנק הסודי שסייע להבלין מאות מיליוני שקלים בעסקאות יהלומים פיקטיביות. בפרשה הורשעו מספר פעילים בבורסה. ב־2016 נחשפה פרשת חנן אברמוביץ', בחשד שהונה פעילים אחרים בעשרות מיליוני שקלים. הסכומים תמיד גבוהים, והניגון אותו הניגון.

 

לכך צריך להוסיף את המשבר של התעשייה הישראלית בשוק העולמי. לאחר המשבר ב־2008 הבנקים בארץ הקשו את תנאי האשראי, בעוד הודו דווקא חייבה את הבנק המרכזי להכפיל את האשראי לענף היהלומים, שהפך לחזק מאוד ברמה עולמית. בעוד נטל המס בישראל עלה, בדובאי ניתן פטור גורף ממסים ל־50 שנה.

 

הענף שמעסיק רק כ־3,000 איש חושש שהמדינה תהיה אדישה אפילו להיעלמותו. פרשיית לבייב היא המכה הנוספת, שמגיעה בזמן ובמקום הכי פחות מתאימים מבחינתו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x