$
דעות

הרפורמה במשק החלב - הרבה מהומה על לא מאומה

כחלון שוב הצליח להרים "רפורמה" - הפעם סביב משק החלב - אך השורה התחתונה עגומה: הותרת שוק החלב הישראלי לא יעיל, עם אותו מבנה מפגר לעומת עמיתו במערב ומבלי שהצרכן ייהנה מהפירות

אדריאן פילוט 11:1230.10.18

1. הוא עשה את זה שוב: שר האוצר, משה כחלון, הצליח להרים גם הפעם –סביב משק החלב- מופע לתפארת, פסטיבל של ממש, עם תאורה מדהימה, שחקנים מעולים, "פרומו" בעיתונות וכמובן לא מעט סופרלטיבים, הכרזות והבטחות: גם במקרה הזה המונחים "רפורמה היסטורית", "חיסכון של מאות מיליוני שקלים למשק ומאות שקלים בשנה למשפחה" לא חסרו – בקיצור, הופעה "כחלונית" קלאסית. אלא שגם הפעם, כמו במקרים הקודמים, מאחורי הסיסמאות וזיקוקי דינור, תירשם החמצה לבצע רפורמה אמיתית (גם אם לא היסטורית) במשק החלב שהוא מהמפגרים ביותר במערב. ויש גם שורה תחתונה עוד יותר עגומה: מחירי החלב ומוצריו לא יירדו בהכרח, לבטח לא במאות מיליוני שקלים, או כמו שהיטיב להגדיר גורם בכיר בשוק החלב אתמול: "מחירי החלב יירדו כמו שמחירי הדירות ירדו". 

 

 

2. למי שכבר הספיק לשכוח, רק לפני 5 חודשים ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו, מיועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון, לבחון את משק החלב ולהציע רפורמה. בסוף יוני הגיע שמחון עם מסמך קצר, עם מסר ברור וחד משמעי: יש לפתוח את שוק החלב לגמרי זאת על ידי ליברליזציה מלאה של משק החלב וביטול התמיכות עקיפות, בדמות מכסות ייצור ומכסים. שמחון הקדים את זמנו ותקף את הרפורמות הקודמות שהוביל האוצר וקבע כי כל מודל ששומר ומקבע את העיוותים הנובעים ממנגנון המכסות והמכסים –לא שווה ולא יוביל לשינוי ולירידת מחירים אמיתית. רק נסיגה טוטאלית של הממשלה במשק החלב באמצעות ביטול הקשר שבין התמיכה לכמות הייצור צפוי לצמצם את גודל העיוות בענף ואת הפגיעה המתמשכת ברווחת הצרכן, הוא סיכם. אז מה קיבלנו? מחיר המטרה נשאר, מכסות נשארות, ומכסים יישארו (אם כי יצומצמו).

 

3. האם היה צורך בכך? האם מצבו של משק החלב הישראלי הוא כזה שמצריך שינוי כה דרמטי ומשמעותי? הנה טעימה קטנה של דו''ח ה-OECD שקבע שמשק החלב הישראלי הוא הכי לא יעיל במערב. "מבנה התמיכות לחקלאים בישראל הוא המעוות ביותר במערב והוא ממסה בפועל את הצרכנים", כתבו כלכלני הארגון שבודדו את "הגורם המעוות בתוך התמיכה". וכאן, ישראל, יחד עם טורקיה ודרום קוריאה, מגיעים לשיא: 91% מסה''כ התמיכה הממשלתית בחקלאות גורמת לעיוותי שוק שפוגעים בצרכן ומהווים סוג של מס בלתי שקוף עבורו. ומה זה אותו גורם מעוות? "תמיכה במחיר", קרי, הערך הכספי השנתי של העברות כספיות מצרכנים ומשלמי המסים לחקלאים היוצרים פער בין מחירי השוק המקומי לבין מחירו בשוק הסחורות הבינלאומי. הדוח מתייחס גם לשוק החלב הישראלי שם נכתב כי "יצרני החלב" (הרפתנים) נהנים מהרמה הגבוהה ביותר של תמיכה במחירים המהווים כמחצית מסך התמיכה הממשלתית לחקלאות בשנים 2015-17, זינוק של כ-20% לעומת השנים 1995-1997. בהקשר הזה הפערים מטרידים: אם ב-OECD משקל התמיכה הממשלתית בהכנסות הרפתנים עומד על 16% בממוצע, בישראל השיעור הזה הוא יותר מכפול ועומד על יותר מ-38%. מה התוצאה? שמחון הסביר כי קיים פער מחירים משמעותי בין ישראל לאירופה והוא עומד על למעלה מ-25%, פער שאינו מוסבר על ידי פערי מע"מ או עלויות חומרי גלם אלא שמיוחס ברובו לפערי יעילות ותחרות.  

שר האוצר, משה כחלון. רפורמה שלא תרגישו שר האוצר, משה כחלון. רפורמה שלא תרגישו צילומים: אלכס קולומויסקי, מיקי נעם אלון

 

4. אז איך בדיוק המחירים יירדו אם אין שינוי מבני? "הוחלט על הוזלה מדורגת של מחיר המטרה (המחיר שהממשלה מחייבת את המחלבות לשלם לרפתנים -א.פ) של 23 אגורות כך שבסוף התהליך ירד מחיר החלב מכ-1.92 שקל ל-1.69 שקל, המהווה ירידה של 12%. ובתמורה יקבלו הרפתנים תמיכה ישירה המכסה על רוב ירידת המחיר", נכתב בהודעה לעיתונות ששיגר האוצר. אז הנה תרגום פשוט: אזרחי מדינת ישראל יעבירו לרפתנים – באמצעות משרד האוצר - 450 מיליון שקלים, ובתמורה, הרפתנים יורידו את המחירים. כלומר, אנחנו נשלם על החלב אותו דבר, אלא שבמקום להבין את זה ולייחס את זה לעליית במחירי מוצרי החלב, אנחנו נשלם את ההפרש דרך מערכת המסים, בלי להרגיש. בתקופה שלפני בחירות, זה דבר מאוד חשוב ומשמעותי עבור כחלון - העיקר שהמחירים בחנות לא יעלו.

 

5. האם אחרי שאזרחי מדינת ישראל ישלמו מכיסם 450 מיליון שקלים לרפתנים, מחירי החלב ומוצריו, יירדו ויחסכו מאות מיליונים כפי שכחלון מבטיח? לגמרי לא בטוח ויש יסוד סביר להניח שלא. כפי שהבחנתם אזרחי ישראל לא רוכשים את החלב ומוצריו מהרפתנים וגם לא מהמחלבות, אלא מרשתות השיווק. שני הגורמים האחרונים, נותרו מחוץ לחגיגה ולא בכדי. את המחלבות אי אפשר היה להזמין למסיבה כי "תנובה" נמצאת בעיצומו של מאבק משפטי מול כחלון בבג"צ על סירובו להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח, למרות העלייה בחומר הגלם (חלב). אגב, תנובה נחושה להמשיך עם התביעה בבג''צ, כך שאם היא תנצח, מחירי המוצרים שבפיקוח, שהם הרוב, רק יעלו. האם רשתות השיווק יפחיתו מחירים בהנחה שהרפתנים והמחלבות יפחיתו מחירים? ברור שלא. כפי שהם לא עשו זאת עם העופות. במשק החלב יש הרבה שחקנים וכחלון, שועל פוליטי ותיק, הלך על המקטע החלש  ביותר, אך השאיר הרבה חורים בדרך, שעוד נגלה בעתיד.

 

6. כחלון יצא מהקרב הזה עם ידו על העליונה. הוא הציג עצמו כמי שהגיע להסכם וכמושיע, כמי שהצליח לעצור את ההתייקרות הצפויה במוצרי החלב, לפחות עד הבחירות. לא פחות חשוב, המאבק הזה הביא לו, על הדרך, "חבר" חדש למפלגה - מאיר צור, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ''ל תנועת המושבים, שהצטרף באוגוסט ל"כולנו". חתימת ההסכם הזה חייבת להביא לו קולות מהמחוזות של מושבים וקיבוצים, הכל כך זרים לכחלון.

 

אך ניצחון בקרב לא מבטיח ניצחון במערכה כולה. ראשית כל, הבג''צ של תנובה עומד, חי וקיים והוא בדרך להישאר. אם כחלון יפסיד, ויש תרחיש שכזה - מחירי מוצרי החלב יעלו וזה יהווה מכה פוליטית קשה עבור מי שהגיע לכס האוצר על "טיקט" ה"חברתי". כחלון ייאלץ גם להגיע בפני שופטי העליון בנושא אחר: השוואת המס המוטל על הטבק לגלגול לזה הקיים על סיגריות רגילות. גם במקרה הזה כחלון מסרב לקבל את עמדת הפקידות וגם כאן הוא עלול להפסיד. העלאת מוצרי חלב יחד עם העלאה במס על טבק לגלגול –זו כבר בעיה אלקטוראלית של ממש. ולא פחות מטריד עבור כחלון -  סלקום הכריזה אתמול על העלאת מחירי הסלולר כדי לשפר את שורת הרווח,  דבר שלא קרה מאז "רפורמת כחלון". סלקום מנסה לגרור את כל הענף אחריה כפי שתנובה ניסתה לעשות עם התייקרות מוצרים הלא מפוקחים. אם זה יצליח, זו כותרת שלא תניב נחת לשר האוצר ה"רפורמטור".  

 

7. האם אין שום צעד חיובי שבכל זאת ניתן להציל מההסכם שנחתם אתמול? קביעת "מחירי המטרה" של החלב התנהל עד כה כ"קופסה שחורה". מי שמכיר את משק החלב יודע שזו היתה "קומבינה" וכעת מי שייקבע את מחיר המטרה יהיו פקידים ממשלתיים ולא החלקאים עצמם. זה תיקון הבל היסטורי שלא ברור איך הוא הצליח לשרוד עד 2018. כמובן, שגם הפחתת המכסים היא מהלך מבורך, אך היה מקום, כפי שהוצע על ידי כלכלני ה-OECD, לבטלם (גם אם בהדרגה). נכון לעת הזו, נקבע כי הם יופחתו על פני כמה וכמה שנים טובות, אך לא יבוטלו כליל ומעבר לכך יישארו מכסים בהיקפים מכובדים. יתרה מזו, לגבי חמאה ואבקת חלב – מדובר על הוראת שעה של הפחתה מכסים ולא הורדה פרמננטית. גם כוונת האוצר "לייתר" את הרפתות הקטנות והלא יעילות היא ברוכה, אך ליברליזציה מוחלטת של משק החלב היתה מגיעה לאותה תוצאה והיא היתה אפקטיבית וזולה בהרבה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x