מינוי משה ברקת: תוצאה טובה, הליך מביש

מקרה משה ברקת ממחיש שלפעמים ניתן להגיע לתוצאה טובה, במקרה, או כמעט בנס, למרות שהדרך עקומה, ועדיין, כך זה לא צריך להתנהל.

התהליך לבחירת הממונה על שוק ההון עליו ניצח מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד היה לקוי ורווי תקלות. ראשית, הוא החל והסתיים באיחור גדול, וגרם ליחידה חיונית במשרד האוצר להישאר ללא מנהל. גם כעת אין תשובה לשאלה: מדוע קשה כל כך לאייש תפקידים בכירים במועד, כשתאריך סיום הכהונה ידוע ארבע וחמש שנים מראש? עולה חשד שהעיכובים הכרוניים של כחלון במינוי בכירים הם חלק מהלזול הגורף של ממשלת נתניהו כולה בפקידות הציבורית.

משה ברקת, הממונה החדש על שוק ההון צילום: אוראל כהן

יתר על כן, האיחור בבחירת ממונה על שוק ההון לווה בהתעקשות לא־ברורה להימנע ממינוי ממלא מקום. בכך הופקר הגוף החשוב, המקבל מדי יום הכרעות משמעותיות, ללא מנהל יותר מחודש ימים ‑ בניגוד מפורש לעמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר. אי אפשר בשום פנים ואופן לקבל את התירוץ שלפיו ההליך

הוארך כי היועץ המשפטי לממשלה ביקש מכחלון, לפנים משורת הדין, לאייש את התפקיד באמצעות ועדת איתור: על פי כל ההערכות, אלמלא התעקשותו של מנדלבליט היה באב”ד בוחר לתפקיד בעורכת הדין המקושרת מיה ליקוורניק, שכלל לא עמדה בתנאי הסף, מה גם שהשאיפה למנותה הניאה, קרוב לוודאי מועמדים ראויים אחרים מהתמודדות.

במקרה הזה, התוצאה לא מוחקת את הטעם הרע שהותירה הדרך, ואותה מתבקש לסלול מחדש. להבא.