• תפריט
דעות

פרשנות

שופטי בג"ץ תעודות הסל יכריעו: איזון בין אינטרס החוסכים לטובת הבורסה המקומית

הבג"ץ שהגיש איגוד תעודות הסל חושף את אחד הקרבות הקשים בין שני רגולטורים בשוק ההון - רשות ניירות ערך בראשות ענת גואטה, ורשות שוק ההון - שכרגע מתנהלת ללא ראש

רחלי בינדמן 20:3027.09.18
מאחורי הבג"ץ שהגיש היום (ה') איגוד תעודות הסל עומד אחד הקרבות הקשים בין שני רגולטורים בשוק ההון - הקרב הראשון של ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך ברשות שוק ההון - שכרגע מתנהלת לה ללא ראש.

 

 

הסיפור שמתיימר להיות מסובך הוא בעצם די פשוט: תעודות הסל ספגו עד היום את עלות דמי נאמן התעודה. התעודות הופכות במסגרת רפורמה גדולה לקרנות סל ויחסו תחת מערכת כללים שחלה על קרנות הנאמנות. כללים אלו אוסרים על מנהל הקרן לממן את דמי הנאמן מחשש לניגוד עניינים. על כן, מי שאמור לממן את דמי הנאמן הם הלקוחות ובמקרה המדובר גופי הפנסיה שקונים לתיקי החוסכים את קרנות הסל המקומיות.

 

אולם, גופי הפנסיה לא מעוניינים לשלם את דמי הנאמן שמסתכמים ב-5 מיליון שקל בשנה - סכום זניח לגוף בודד. מדוע? כי יש להם אלטרנטיבות. הם יכולים לקנות חוזים על המדדים בישראל או את מניות המדד ולא חייבים דווקא להחזיק בתעודות או בקרנות סל עצמן - אז למה שישלמו?

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: ענבל מרמרי

 

 

מנגד, מנהלי תעודות הסל בלחץ - חברות הביטוח הגדולות, בעיקר אלו שלא מחזיקות בבעלות בחברת תעודות סל מקומית (כמו הראל או הפניקס) עלולות למכור את קרנות הסל אם יידרשו לשלם את דמי הנאמן. כתוצאה מכך, מקרנות הסל ייפדו מיליארדי שקלים, דבר שגם עלול לפגוע בסחירות בבורסה.

 

אז גם ברשות ניירות ערך נבהלו. לכן הם פנו לרשות שוק ההון עוד כשדורית סלינגר עמדה בראשה ושאלו האם זה בסדר לחרוג מהכלל האוסר על גלגול עלויות נוספות על ציבור החוסכים אלא אם מדובר בהשקעות בחו"ל (לצד כמה חריגים נוספים) ולאפשר לגלגל על החוסכים את העלות הזניחה על פניה של דמי הנאמן. אבל סלינגר לא הסכימה. היא כן נאותה להגיד שהחלטה רחבה בסוגיה ובשאלה אם בכלל ניתן לגלגל על החוסכים הוצאות שקשורות לקרנות סל מקומיות תתקבל כבר על ידי הבא אחריה.

 

 

דורית סלינגר. עוד אין לה מחליף דורית סלינגר. עוד אין לה מחליף צילום: אביגיל עוזי

 

 

אלא מה? לסלינגר עדיין אין מחליף וב-3 באוקטובר רפורמת תעודות הסל נכנסת לתוקף והלחץ גדול. אז גואטה ניסתה לקבל אישור מהיר מרשות שוק ההון לאפשר את הגלגול הזה בטענה לכאורה כאילו מדובר בשמירה על סטטוס קוו עד שיגיע הממונה החדש. אבל זה ממש לא סטטוס קוו. הרשות מתנגדת לגלגול העלות הזו וממילא הסמכות לאפשר אותה היא אך ורק בידי הממונה - ולכן ידי הסגנים של הרשות כבולות.

 

לאחרונה הוציא יואב גפני, הסגן של סלינגר, מכתב ברוח זו לבתי ההשקעות. הם מצידם ראו במכתב כקביעת כללים חדשים בחוסר סמכות ופנו לבג"ץ לקבל הכרעה.

 

בסוף בסוף, כשהשופטים יידרשו לקבל הכרעה, הם יידרשו לאזן בין שני אינטרסים: אינטרס החוסכים לפנסיה שאין להם קול משלהם ושצריכים כעת לממן דמי נאמן של 5 מיליון שקל בשנה (סכום זניח במונחי תשואה ועדיין) למול האינטרס הציבורי בכך שגופי הפנסיה ימשיכו להחזיק בתעודות הסל המקומיות ומניעת פגיעה בתקינות המסחר בבורסה.

 

האם כספי החוסכים צריכים לשרת אינטרסים כלכליים רחבים יותר של כלכלת ישראל (ועל הדרך להציל 4 חברות תעודות סל מאובדן משמעותי של כספים) או שיש לדאוג אך ורק להשאת רווחיהם. זו השאלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x