שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בלעדי לכלכליסט

דו"ח מגלה: בעלי השליטה בשפיר הסתירו מהדירקטוריון מידע מהותי

ב־2015 קיבל דירקטוריון שפיר החלטה חריגה, והעמיד 50 מיליון שקל כערבות לטובת חברה פרטית של האחים שפירא, בעלי שפיר, שהואשמה בעבירות מס ברומניה. דו"ח שהוגש לאחרונה על ידי ועדה בלתי תלויה קובע: הדירקטוריון לא ידע שבתמורה קיבלו האחים הבטחה שהגנה עליהם בהליך הפלילי. שפיר: "החלטת הדירקטוריון בעניין הערבות התקבלה לאחר דיון רציני ומעמיק ונוכח חוות דעת משפטיות"

תומר גנון 10:2627.09.18

לפני כחודש וחצי, ביום חמישי בערב לאחר סיום המסחר בבורסה, פרסמה חברת התשתיות שפיר הנדסה דיווח לבורסה תחת הכותרת היבשושית: "דו"ח הוועדה הבלתי תלויה לבחינת סוגיית התביעה הנגזרת בקשר עם הליכים פליליים ברומניה בענייני מיסוי". כמו הכותרת, גם הדיווח המקוצר שנמסר למשקיעים, רק שמונה פסקאות מתוך דו"ח שנפרס על פני 101 עמודים, לא העיד על המידע הרב שפורט בדו"ח על התנהלותם של בעלי השליטה בשפיר - האחים הראל, גיל, חן וישראל שפירא - ושל דירקטוריון החברה, בפרשה סבוכה שמערבת את חברת הענק הציבורית וחברה רומנית פרטית שהיתה בבעלות האחים.

 

 

 

שפיר הוקמה ב־1968 על ידי יעקב שפירא, אביהם של האחים, והיא כיום אחת מקבוצות התשתית הגדולות בישראל. במרוצת השנים היתה מעורבת בפרויקטים גדולים כמו בניית נתב"ג 2000, סלילת קטעים מכביש 6, הנתיב המהיר לתל אביב והקמת קטע בקו הרכבת המהיר לירושלים. בתחילת שנות האלפיים נכנסה לפעילות ברומניה, בין השאר באמצעות חברת Shapir Strutures SRL, חברה־בת פרטית (ולמעשה "נינה"), בבעלות האחים.

 

מימין: מנכ"ל שפיר הראל שפירא, ואחיו ישראל, מבעלי השליטה בחברה. ועדת הבדיקה קבעה ששפיר לא צריכה לתבוע אותם מימין: מנכ"ל שפיר הראל שפירא, ואחיו ישראל, מבעלי השליטה בחברה. ועדת הבדיקה קבעה ששפיר לא צריכה לתבוע אותם צילום: נמרוד גליקמן

 

בנובמבר 2014 החליטה שפיר הפרטית להפוך לציבורית והנפיקה את מניותיה בבורסה בתל אביב. כיום מחזיקים ארבעת האחים 70% מהחברה שנסחרת לפי שווי שוק של 4.63 מיליארד.

 

אלא שהמעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית, שהשליטה בה נותרה ברובה המכריע בידי האחים שפירא, הוא שורש המתח בפרשת המס הרומנית. זאת לאחר שבעלי השליטה רתמו את קופת החברה הציבורית שבשליטתם לאינטרסים של החברה הפרטית שלהם.

 

ערבות לחברה לא קשורה

 

לקראת הנפקת שפיר בישראל, חיסלה החברה את פעילות התשתית שלה ברומניה, ובתשקיף שהגישה לבורסה בספטמבר 2014 אף הגדירה את SRL כחברה לשעבר של בעלי השליטה, שפעילותה הופסקה. הדבר לא מנע מהרשויות ברומניה להגיש בפברואר 2015 כתב אישום נגד SRL ונגד המנכ"ל שלה, אברהם מורגנשטרן, על העלמת מס בכ־57 מיליון שקל. בספטמבר 2015 אישר דירקטוריון שפיר הציבורית להעביר לרשויות הרומניות ערבות של 50 מיליון שקל לטובת SRL ומורנגשטרן. אלא שבאוגוסט 2017 בית המשפט העליון ברומניה הרשיע את מורגנשטרן ו־SRL: על המנכ"ל נגזרו שמונה שנות מאסר, SRL נקנסה בכ־300 אלף שקל, והערבות ששפיר נתנה - חולטה.

 

מנכ"ל SRL אברהם מורגנשטרן. התחייב לטעון שהחברה לא עברה עבירה מנכ"ל SRL אברהם מורגנשטרן. התחייב לטעון שהחברה לא עברה עבירה

 

העמדת הערבות על ידי החברה הציבורית לטובת החברה הפרטית, היא שעומדת במרכז הפרשה שבדקה הוועדה. במאי 2017 הגיש עו"ד תומר ברם ממשרד ברם ושות' תביעה נגזרת נגד שפיר, בטענה שלא החברה הציבורית היתה צריכה להעמיד את הערבות, אלא בעלי השליטה באופן פרטי. התביעה של ברם נשענת, בין השאר, על כך שבתשקיף לקראת ההנפקה, הציגה שפיר חוות דעת משפטית שלפיה לא אמורה להיות לה כל חשיפה להליכים הפליליים שהתנהלו נגד SRL ברומניה. לאור ההתנהלות, נטען בתביעה, נגרם לבעלי המניות נזק של עשרות מיליוני שקלים, ועל שפיר לתבוע אותם מנושאי המשרה שאישרו זאת.

 

בתגובה לתביעה הנגזרת, זימן דירקטוריון שפיר את הוועדה הבלתי תלויה שתייעץ לו. לראש הוועדה מונה שופט בית המשפט המחוזי בחיפה (בדימוס) ד"ר עדי זרנקין, ואיתו הפרופ' למשפטים אסף חמדני והפרופ' לניהול רוני עופר, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. בדיווח המקוצר שנמסר לבורסה, הוצגה רק המסקנה הסופית של הוועדה: אין הצדקה ששפיר תגיש תביעה כנגד בעלי השליטה.

 

"לאחר בחינה מעמיקה", כתבו חברי הוועדה בדו"ח המלא שהגיע לידי "כלכליסט", "הוועדה סבורה כי אין הצדקה להגשת תביעה כנגד האחים שפירא בגין התנהלותם בתקופה שלפני ההנפקה, וזאת בעיקר כיוון שהנזק שנגרם לחברה (שפיר, ת"ג) בפרשה זו, אם בכלל, נובע מהחלטת הדירקטוריון, לאחר ההנפקה, להעמיד ערבות בנקאית לטובת ההליכים ברומניה". הוועדה המשיכה להנמיך להבות: "למרות קיומם של מספר ליקויים נקודתיים בהליך קבלת ההחלטות ובמתכונת התיעוד שלו, הוועדה סבורה שאין תשתית ראייתית המצדיקה הגשת תביעה בגין העמדת הערבות, והגשת תביעה לא תשרת את טובת החברה".

 

ההסכם שלא נחשף

 

מסקנות הוועדה יעמדו בקרוב לבחינת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, שדן בתביעה הנגזרת של ברם. אבל כבר עיון בדו"ח המלא והמפורט חושף פערים בין ממצאי הוועדה לבין המסקנות שלה.

 

לפי הדו"ח, מי שיזם את מתן הערבות עבור מורנגשטרן ו־SRL, היה מורגנשטרן עצמו, שהסביר לאחים שפירא שלפי הדין הרומני הפקדת הערבות תוכל להקל בעונשו, אם יורשע. אלא שאחד הממצאים המדהימים שחושף הדו"ח הוא שהאחים שפירא פעלו לאשר את הערבות הזאת בתמורה להתחייבות שעליה חתם מורגנשטרן, ולפיה ידבוק בקו הגנה שמכחיש כי החברה ביצעה עבירות.

 

ההתחייבות של מורגנשטרן להגן על SRL לכל אורך הדרך, מגינה לכאורה באופן אישי גם על בעליה, האחים שפירא. הוא ויתר במפורש על קווי הגנה שעשויים היו, לכאורה, לסבך אותם בפרשה. אך למרות שנראה שלאחים שפירא היה עניין אישי בהתחייבות של מורגנשטרן ולכן גם בהעמדת הערבות שתבטיח אותה, הם לא חשפו בפני דירקטוריון החברה שהתכנס לאשר את הערבות בספטמבר 2015, את הקשר הזה: ערבות תמורת התחייבות של מורגנשטרן כלפי SRL.

 

לפי הדו"ח, המידע הזה התגלה לדירקטוריון רק כשנה וחצי מאוחר יותר, כש־SRL והמנכ"ל הורשעו בערכאה ראשונה והרשויות ביקשו לחלט את הערבות. "הדירקטוריון לא עודכן עד כה בקשר להסכם עם מורגנשטרן", אמרה בהפתעה עינת צפריר, דירקטורית בלתי תלויה בשפיר, בישיבה בינואר 2017 שבה נחשף ההסכם. "מדובר בעניין מורכב ואבקש לקבל עדכון כולל", הוסיפה.

 

גם חברי הוועדה הבלתי תלויה לא הקלו ראש בממצאים. "הוועדה רואה טעם לפגם בכך שההתחייבות הניתנת בתמורה להעמדת ערבות על ידי החברה, כוללת גם התחייבות אישית כלפי בעלי השליטה, וזאת מבלי שניתן גילוי מראש לדירקטוריון שנדרש לאשר את הערבות בדבר הכוונה להחתים על כתב התחייבות", כתבה.

 

המלים נוקבות, אבל הוועדה ממהרת לקבוע שלדעתה כתב ההתחייבות של מורגנשטרן לא יצר לאחים שפירא עניין אישי. הוועדה מונה הסברים רבים לכך: נוסח ההתחייבות של מורגנשטרן אינו נוקב בשמם של האחים שפירא, אלא נחתם בין מורגנשטרן לחברה הרומנית; אין בה התחייבות אישית לגבי הגנה על בעלי השליטה; מורגנשטרן התחייב שאם יפר את ההסכם יפצה בסכום מרבי של 8 מיליון שקלים את כל מי שייפגע, לא רק את האחים שפירא; ולפי חוות דעת שהונחו לפני הוועדה, לאחים שפירא לא היתה חשיפה אישית משום שמורגנשטרן הוגדר כאחראי על הפעילות ברומניה.

 

עו"ד תומר ברם עו"ד תומר ברם

 

שפיר לא היתה חייבת

 

קביעה נוספת של כותבי הדו"ח מעוררת תהיות. חברי הוועדה קבעו כי לשפיר הציבורית לא היתה כלל חובה משפטית להעמיד את הערבות. "לחברה לא היתה חשיפה ישירה לחבות המס של החברה הרומנית, או לקנס הפלילי שהושת עליה", נכתב בדו"ח. "כתב האישום הוגש נגד החברה הרומנית ומורגנשטרן בפברואר 2015. במועד זה החברה לא היתה בבעלות החברה או קבוצת שפיר, אלא בהליכי פירוק. החברה (שפיר, ת"ג) או כל חברה אחרת בבעלותה, לא היתה צד להליך ברומניה".

 

כותבי הדו"ח אף הוסיפו כי "הנאשמת SRL היתה חברה נינה לשעבר, וחוות דעת משפטיות מטעם יועצי החברה ברומניה, לפני ההנפקה (של שפיר, ת"ג), וגם לאחריה, קבעו שאין לחברה או לחברות הבנות חשיפה של ממש בגין קנס או בגין התשלום האזרחי של המס ששולם לכאורה בחסר".

 

בכך, ועדת הבדיקה מסכימה לכאורה עם טענות התביעה הנגזרת. אלא שבהמשך היא מסבירה כי גם אם לשפיר לא היתה חובה משפטית כלפי החברה הרומנית, היה היגיון עסקי באישור הערבות. על פי הדו"ח, הדירקטוריון האמין, בהסתמך על חוות דעת של עורכי דין רומנים, שהעמדת הערבות תשנה את התנהלות הרשויות ברומניה כלפי הנאשמים. הוא גם סבר שהדבר יסייע למוניטין של שפיר ולאפשרות שלה לפתח עסקים באיחוד האירופי. עוד סבר הדירקטוריון שהערבות תסייע בסכסוך האזרחי בין SRL לממשלת רומניה על פרויקט שיקום כביש DN18.

 

כשהוועדה קובעת שלשפיר אין חובה משפטית ביחס לחברה, השופט אלטוביה יצטרך לבחון האם גם לדעתו השיקולים העסקיים לאישור הערבות סבירים.

 

אי אפשר להוכיח רדיפה

 

הטענה המרכזית של האחים שפירא לגבי החקירות נגד SRL היתה שהרשויות ברומניה רדפו אותה בעקבות סכסוך על פרויקט DN18. באוגוסט 2011 זכתה SRL במכרז לשיפוץ ושיקום הכביש, באורך 88 ק"מ, בתמורה ל־360 מיליון שקלים. במאי 2014, לאחר שהשלימה 18% בלבד מהפרויקט, הודיעה SRL לממשלת רומניה כי היא מבטלת אותו בשל עיכוב בתשלומים. זמן קצר לאחר מכן החברה קרסה והגישה בקשה להקפאת הליכים. חמישה חודשים לאחר מכן, קבע בורר ברומניה שהודעת הביטול של SRL היתה כדין. בהמשך תבעה SRL את ממשלת רומניה ואף פנתה למוסד בוררות בינלאומי. בחודש שעבר ניתן פסק דין בבורורת, ובו נקבע שהודעת הביטול של שפיר לגבי הכביש הייתה כדין, והחברה תקבל בחזקה לידיה בחזרה ערבויות בסכום של 31 מיליון שקלים בתוספת פיצוי של 7.5 מיליון שקלים.

 

החקירה נגד SRL בפרשת השוחד החלה חודש לפני הודעת הביטול, בזמן שהיתה בדין ודברים עם הרשויות לגבי הפרויקט. חקירת המס החלה בחודש שבו ניתן פסק בורר לטובת החברה בסכסוך.

 

ועדת הבדיקה הקדישה חלק רחב בדו"ח לסכסוך סביב הפרויקט, אך בסופו הסבירה שאין לה כלים להכריע בטענות לרדיפה. באותה רוח, קשה לראות בית משפט בישראל מתייחס ברצינות לטענות כאלה, אלא אם יונחו בפניו ראיות. לא סביר שהשופט אלטוביה יקבע שרשויות האכיפה ברומניה, ובוודאי בית המשפט העליון שם, היו כלי שרת בידי השלטונות להפעלת לחץ על החברה.

 

נושא נוסף שמעורר שאלות הוא קביעת הוועדה שלאחים שפירא ניתן פטור מלא מתביעות על התנהלותם לפני ההנפקה. הוועדה אף קובעת שהעובדה שבתשקיף נכתב שהפטור טרם אושר, היא טעות סופר.

 

הבעיה המרכזית בטענה, היא שהוועדה נשענת על הנחה שלא בטוח שבית המשפט יקבל — שלאחים שפירא אין עניין אישי בהעמדת הערבות. בהגינותם מציינים חברי הוועדה שהקביעה שלאחים יש פטור, היא בסופו של דבר פרשנות שלהם, ו"אם ייקבע על ידי בית המשפט כי לאחים שפירא היה עניין אישי בהחלטה להעמיד ערבויות, הרי שכתב הפטור לא יחול, בין היתר, בשל העובדה שאי־גילוי העניין האישי מהווה הפרת של חובת אמונים".

 

אימוץ טענות בעלי השליטה

 

בהחלטה שלא להמליץ לדירקטוריון לתבוע את בעלי השליטה, התבססה הוועדה גם על שיקולים אסטרטגיים: "אם החברה תגיש תביעה נגד האחים שפירא בטענה כי חלה עליהם אחריות לנזקים שנגרמו לחברה עקב פרשת המס", כתבה הוועדה, "אזי סביר להניח שהחברה תידרש לטעון ולהוכיח בבית המשפט שהחברה הרומנית אכן ביצעה עבירות מס ברומניה. עמדה זו תקשה על (שפיר) להמשיך לנהל את ההליכים המשפטיים הבינלאומיים בטענת ההתעמרות ואף לקבל את הכספים הרבים המגיעים לה בגין הפעילות ברומניה לפני שהופסקה".

 

גם אם מדובר בעמדה פרקטית, היא גורמת לחוסר נוחות: מה עם האחריות למעשים? מה עוד שבעמדה זו מאמצת הוועדה לחלוטין את נראטיב בעלי השליטה כי פרשת המס ברומניה, שכוללת הרשעה על ידי שני בתי משפט, נשענת על חוקרים ושופטים מוטים. טענה שגם הוועדה בעצמה ציינה בדו"ח שלא הוצגו לה ראיות שכך הדבר.

 

עוד כאב ראש

שפיר חשודה גם במתן שוחד, שנחקר בישראל

 

במקביל לפרשת המס שבה הורשעו מורגנשטרן ו־SRL, הרשויות ברומניה מנהלות הליכים פליליים נגד מורגנשטרן גם בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור במדינה. לפי החשד, כספי שוחד הועברו לראש העיר קונסטנצה לשעבר שטפן ראדו מזארה ולאחיו חבר הפרלמנט הרומני, אלכסנדרו מזארה, באמצעות חשבונות בישראל, וזאת בתמורה לקידום זכייתה של החברה במכרז.

 

במרץ 2016 הוגש נגד השלושה כתב אישום ברומניה, וביוני 2018 מורגנשטרן זוכה. ימים ספורים לאחר מכן הפרקליטות הרומנית הגישה ערעור, וההליכים עדיין מתנהלים.

על בסיס הראיות שנאספו ברומניה, משטרת ישראל פתחה בפברואר בחקירה בארץ נגד האחים שפירא ושפיר הנדסה בחשד למעורבות במעשים.

 

במרכז החקירה בארץ עומד סכום של 175 אלף יורו שעברו בסוף 2011 מחשבונות חברת הבת של שפיר SRL, לחשבונות בנק שפתחו בדיסקונט ראש העיר ואחיו. על פי החשד של היחידה הארצית לחקירות הונאה, הכספים שהוגדרו בחוזה בין SRL לעובדי הציבור הרומנים כ"דמי הצלחה", היו בעצם כספי שוחד ששולמו כדי להניע את ראש העיר לקדם את זכייתה של שפיר במכרז להקמה וניהול של פרויקט דיור לצעירים ומעוטי יכולת בהיקף של 10 מיליון יורו בעיר קונסטנצה.

 

לא ידוע בשלב זה כיצד ישפיע ההליך ברומניה על החקירה בישראל.

 

שפיר: "לא נפל דופי בפעולות החברה"

 

מחברת שפיר נמסר בתגובה: "דו"ח הוועדה המפורט שניתן בחודש יולי 2018, ואשר סיכומו (הערת מערכת "כלכליסט": מדובר בחמש פסקאות של "תקציר מנהלים", ושלוש פסקאות של "סיכומו של דבר" מתוך דו"ח של 100 עמודים), צורף לדיווח כנספח. זאת בהמשך לגילוי המלא שבוצע בנושא טרום ההנפקה, כמו הדיווחים השוטפים המלאים שמתפרסמים בנושא.

 

"הדו"ח נכתב על-ידי ועדה מיוחדת בראשות שופט בית המשפט המחוזי בחיפה (בדימוס) ד"ר עדי זרנקין, בה היו חברים גם פרופסור אסף חמדני לשעבר ראש הקתדרה לדיני תאגידים באוניברסיטה העברית, וראש הוועדה לבחינת הגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון; ובנוסף אליו פרופסור רוני עופר, אשר עמד בראש המכון למחקר עסקים בישראל. חברי הוועדה קבעו מפורשות, כי אין הצדקה להגשת תביעה כנגד בעלי השליטה בגין התנהלותם בתקופה שלפני הנפקת החברה, וכי 'לא נפל דופי בפעולות החברה בעניין'.

 

עוד טוענת החברה בתגובה כי: "בכתבה מופיעות רמיזות חוזרות ונשנות על עסקה בין בעלי השליטה בחברה לבין מר מורגנשטרן, אשר עמדה ביסוד ההחלטה על הפקדת ערבות בבית המשפט הרומני בתיק שהתנהל בענייני המס של החברה. אלא, שכפי שנקבע על ידי הועדה הבלתי תלויה, שיקולים עסקיים לגיטימיות וחיוניים של החברה (ושלה בלבד) הם שעמדו ביסוד החלטת דירקטוריון החברה בעניין הערבות – עמידה מלאה ולא מותנית של החברה בהתחייבויותיה בכל מדינה שבה היא פועלת. באיזה עולם דרישתה החד משמעית של החברה כי מר מורגנשטרן, נושא משרה מטעמה במועדים הרלוונטיים, יעיד עדות אמת בבית המשפט בנושא המס היא פסולה?

 

כמו כן מסרה החברה כי: "הגם שהכתב ציין בלשון רפה, ובדרך אגב, שמורגנשטרן זוכה על ידי בית המשפט הרומני מעבירת שוחד לפקיד ציבור מקומי, הרי שמדובר בפסק דין של בית המשפט העליון הרומני שניתן בהרכב של שלושה שופטים, פה אחד".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x