• תפריט
משפט

ראיון כלכליסט

"על מנדלבליט לעצור הכל ולסיים הכי מהר את תיק נתניהו"

עו"ד מיכה פטמן, שליווה אישית את תיקי אריאל שרון ואהוד אולמרט, טוען שהתמשכות החקירות פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט, ומספק ליועץ המשפטי לממשלה מספר המלצות להתנהלות בפרשות נתניהו: “אם יש לך רק הפרת אמונים, אז עזוב. המשילות חשובה יותר. אבל אם יש לך שוחד - לך על זה בכל הכוח”

משה גורלי 08:0111.09.18

עם התקדמות חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו לישורת הסופית, יש לעו"ד מיכה פטמן, מבכירי פרקליטי הצווארון הלבן, מה לתרום לדיון - ולו מהסיבה שהוא נמנה עם הסנגורים היחידים שליוו אישית שני תיקי ראש הממשלה, של אריאל שרון ושל אהוד אולמרט. נכון שבשניהם לוהק פטמן לתפקיד משני - הוא לא ייצג את שרון אלא את בנו גלעד, לא את אהוד אולמרט אלא את שולה זקן - אבל גם מהשורה השנייה במחזה הוא מספק כמה המלצות מעניינות ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ובראשן: "עליך לשמור על איזון בין משילות לבין שלטון החוק. לכן, אם אין לך משהו אקוטי, מובהק - עזוב, כי המשילות חשובה יותר. אבל אם יש לך - לך על זה בכל הכוח, כי שלטון החוק חשוב יותר".

 

 

 

אולי מנדלבליט עדיין לא יודע מה באמת יש לו.

"נדמה שהוא מתלבט בין הפרת אמונים לשוחד. אם מדובר בהפרת אמונים, עזוב את זה. לדעתי, אין לפתוח בחקירות על הפרת אמונים באמצע כהונה של אנשי ציבור, ובמיוחד לא ראש ממשלה. העבירה הזו היתה ונשארה מסורבלת. עובדתית יש מעט מאוד תיקים שהם רק על הפרת אמונים. זו צריכה להיות עבירת סל, ולא מנוע הצמיחה של חקירות בזמן כהונה, רק פשע ומעלה. לא צריך להתעסק בזוטות כמו מתנות או אם מינו עשרה מקורבים לא במכרז".

 

לדעת פטמן, עבירת הפרת האמונים, שמככבת בשיח הציבורי־פלילי, גורמת שני נזקים גדולים: "עבירת הפרת האמונים כפי שפותחה בישראל יוצרת את הרושם שאנחנו מדינה הרבה יותר מושחתת ממה שהיא באמת, והיא גם מאפשרת למשטרה ולפרקליטות להכתיב את סדר היום הציבורי במדינה".

 

עו"ד מיכה פטמן עו"ד מיכה פטמן צילום: אוראל כהן

 

 

כלומר אם אין שוחד, אין להגיש כתב אישום נגד נתניהו?

"צריך לקבוע שעל הפרת אמונים ראש הממשלה ייחקר בתום הכהונה. אין כאן כזו דרמה שצריכה לשבש את החיים הציבוריים. וזאת, מפני שהעבירה אינה חדה, מוגדרת וברורה ואינה כוללת דרישות לשחיתות כספית אמיתית. העבירה - כפי שהיא מיושמת כאן כרגע על היבטיה התיאורטיים, העתידיים, הפוטנציאליים - פותחת דלת להרבה מאוד חקירות. אני נגד חקרנות היתר ומשפטנות היתר".

 

אתה שותף לתחושה שהחקירות נמרחות יתר על המידה והצורך?

"מצד אחד כשמדובר בראש ממשלה, אתה לא יכול להרשות לעצמך לבוא עם תיק שלא אפוי עד הסוף, שבית המשפט יגיד שהחקירה לא מוצתה עד הסוף. זו פגיעה שאין לה שיקום באמון במערכת. הקונספירציה של סימון מטרות תקבל חיזוק. מצד שני גם התמשכות החקירות פוגעת באמון הציבור. ברור שכשמתווספים עוד ועוד עדי מדינה צריך עוד בדיקות, הצלבות והשלמות. תעצור הכל בפרקליטות קח כמה צוותים ותגמור הכי מהר שאתה יכול".

 

 

על שולה זקן: "נתתי לה הצעת מחיר, והיא אמרה לאולמרט שהיא רוצה אותי. אולמרט אמר לה שיש סנגורים טובים בסנגוריה הציבורית. למיטב הבנתי, מאז היא החלה להקליטו" על שולה זקן: "נתתי לה הצעת מחיר, והיא אמרה לאולמרט שהיא רוצה אותי. אולמרט אמר לה שיש סנגורים טובים בסנגוריה הציבורית. למיטב הבנתי, מאז היא החלה להקליטו" צילום: עמית שעל

 

”כבר לא מפחד מכלום”

 

את כל הדברים הללו אומר פטמן, שבשנים 1988–2000 היה בצד השני של המתרס והגיש כתבי אישום בשם הפרקליטות ומדינת ישראל. כפרקליט צעיר, בקושי שנתיים בתפקיד, זכה להוביל את התיק נגד יוסי חכמי, שחיבר אותו לז'אנר הצווארון הלבן. "היה אז צוות חקירה שסירב לחקור בטענה שחכמי צח כמלאכי השרת", נזכר פטמן, "אלא שפרקליט המחוז דאז אהרון שדר, שהיה בעל אומץ ויושרה נדירים, החליף את צוות החקירה שהצליח לחתום על הסכם עד מדינה עם אלי זילבר, שהיה יד ימינו והמאכער של חכמי. באמצעותו הוכחנו שחכמי, כבעלים של מפעל תרופות בבית שאן, רימה את מרכז ההשקעות. הוא נשפט לשש שנות מאסר. זה היה תיק הדגל שעיצב את אישיותי. התחברתי לצווארון לבן כתיקי חידה שיש לפצח, למדתי לעבוד עם תיקי מפלצת של 40 ארגזים, ומאז אתה כבר לא מפחד מכלום".

 

לאחר שייצג בנאמנות ובנחישות את המדינה, החליטה אשתו הראשונה שהגיע הזמן להביא גם כסף הביתה. ב־1 בינואר בשנת 2000 יצא פטמן לשוק החופשי והתחבר לעו"ד דובי ויסגלס, שהציע לו להשתתף בהגנה על שמעון שבס ובהמשך בתיק אביגדור קהלני. קהלני הואשם כשר הפנים במסירת ידיעה סודית לעופר נמרודי וגם בשיבוש החקירה שלו עצמו. פטמן חילץ את קהלני בזיכוי, אבל נותר עם טעם מר של רדיפה משפטית.

 

אולי זה משתלב בתיאוריית הקונספירציה שלפיה ההתנכלות לקהלני היא חלק מתפירת תיקים וסימון מטרות של פוליטיקאים, במיוחד שרי משפטים וביטחון פנים, שלא התיישרו ורקדו לצלילי מערכת המשפט כמו יעקב נאמן, רפול, רובי ריבלין, חיים רמון וקהלני.

"מבחינה מצפונית לא אהבתי את התחושה הציבורית שיש כאן רדיפה וסימון מטרות. לטעמי מי שטוען קונספירציה חייב להיות מאוד־מאוד חזק ביכולת ההוכחה שלה. הכעס שלי לא היה כלפי הפרקליטות והמשטרה, אלא על השופט שנתן צו להאזנות סתר נגד קהלני על מקרה שקרה שמונה חודשים לפני. קהלני הוא גיבור ישראל שהציל את מדינת ישראל. אין לנו הרבה גיבורים ופרות קדושות שלא כדאי לשחוט. שופטים אמורים להפסיק לחתום על צו אחרי צו אחרי צו. שופט צריך להגיד מתי מדובר בזוטי דברים. לא לבזבז את הזמן שלנו ולא להיות חלק מהמארג של התביעה והמשטרה. היום זה הפך להיות אגרוף אחד שמרסק את כל מי שעומד מולו".

 

 

על בנימין נתניהו: "כשמדובר בראש ממשלה אי אפשר לבוא עם תיק שלא אפוי עד הסוף. הקונספירציה של סימון מטרות תקבל חיזוק. מצד שני גם התמשכות החקירות פוגעת באמון הציבור" על בנימין נתניהו: "כשמדובר בראש ממשלה אי אפשר לבוא עם תיק שלא אפוי עד הסוף. הקונספירציה של סימון מטרות תקבל חיזוק. מצד שני גם התמשכות החקירות פוגעת באמון הציבור" צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

והאגרוף הזה הוטח בעוצמה בפני לקוח נוסף, גלעד שרון, שנחשד כמי שהיה מצוי במרכז העברת כספים מושחתים מהמיליארדר האוסטרי מרטין שלאף לאביו, ראש הממשלה אריאל שרון, באמצעות ידיד המשפחה מדרום אפריקה סיריל קרן. המקרה של גלעד התניע סוגיה עקרונית: האם זכות השתיקה חלה גם על מסמכים. "בתי המשפט איבדו את השליטה והמציאו מחדש עולם משפטי שלא היה קיים", כועס פטמן עד היום. "50 שנה היתה הבנה משפטית שזכות השתיקה חלה גם על דיבור וגם על מסמכים. בתי המשפט ייצרו נרטיב חדש שאין זכות שתיקה על מסמכים ואתה חייב למסור אותם. הגענו עם זה לעליון, להרכב של חמישה שופטים. אני זוכר את מישאל חשין ז"ל צורח עלינו למה אנחנו מתנהגים כמו כל העבריינים, ואני עונה שאני לא מכיר אף אחד שמחויב לעבוד עבור המשטרה. שתתכבד ותעשה את מלאכתה, ואחר כך נתמודד עם הראיות שייאספו. העליון חייב אותנו להעביר את המסמכים, אבל גם זה לא הועיל להעמדת גלעד לדין".

 

בנוסף לגלעד שרון, חילץ פטמן מכתב אישום "דור המשך" נוסף - מיכל ליברמן, הבת של אביגדור ליברמן. "סיפור כואב ברמה האנושית", אומר פטמן. "בחורה צעירה שרגילה מאז שהיא ילדה שחוקרים ומאזינים לאביה. היא גדלה בתוך ולתוך חקירות משטרה".

 

נטען שהיא היתה צינור להזרמת כספים לאביה.

"היא היתה בת עשרים ומשהו ובעלת חברה. אבא עזר. היא לא היתה הפרונט שלו. הוא הוצהר כעובד בחברה, והוא אכן הביא את הלקוח הראשון. נטען נגדו שגם כשהיה בשירות המדינה המשיך להביא עבודה לחברה. אלא שהפעילות שלו היתה לפני כן, וחלק מהכספים נכנסו אחרי שכבר היה עובד ציבור. זה דווח כדת וכדין. ידענו שתיק זה דינו מוות. החוקרים היו בטוחים שהכל מכבסת כספים עבור ליברמן. עו"ד אביה אלף (לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות - מ.ג.) סגרה את התיק לאחר השימועים. הראינו שהחברה אינה בדיונית וקיקיונית, ועשתה פעולות בלי קשר לליברמן, בהונגריה ובעוד מקומות בעולם, חלקם הצליחו וחלקם כשלו".

 

 

על מיכל ליברמן: "סיפור כואב ברמה האנושית. בחורה צעירה שרגילה מאז שהיא ילדה שחוקרים ומאזינים לאביה. היא גדלה בתוך ולתוך חקירות משטרה" על מיכל ליברמן: "סיפור כואב ברמה האנושית. בחורה צעירה שרגילה מאז שהיא ילדה שחוקרים ומאזינים לאביה. היא גדלה בתוך ולתוך חקירות משטרה" צילום: שאול גולן

 

 

את שולה זקן פגש פטמן לראשונה כשהעידה במשפטו של חיים רמון. "היא אמרה לי שבאמצעותה רוצים להפיל את אהוד אולמרט. אמרתי לה שיש לה שתי אפשרויות: אם את משתפת פעולה לא יהיה לך תיק ותקבלי כל מה שתרצי. אם לא - את צפויה לסקילה, לצליבה, לשריפה, לא יניחו לך וחייך לא יהיו חיים עד שתחליטי לשתף פעולה. באותה עת היא החליטה לשמור על נאמנות".

 

פטמן מצביע על הדמיון בין זקן לגלעד שרון, שניהם היו אמצעים בלבד כדי להגיע למטרה האמיתית - ראש הממשלה. זקן בחרה בתחילה לשתוק. לגלעד ייעץ פטמן לשמור על זכות השתיקה. "המטרה היתה להגיע לאבא שלו. צריך אופי מפלדה לעמוד בשתיקה. הייתי בטוח שהחוקרים ישבשו כל מילה שיגיד ויעשו שימוש ציני כדי להגיע לכתב אישום, ואת זה אי אפשר לעשות כשהאיש שותק. האיש לא ביצע עבירות, ולכן הייתי בטוח שלא יהיה כתב אישום נגדו". לעומת זאת, שתיקתה של זקן עלתה לה במספר רב של כתבי אישום וכמה הרשעות בפרשות רשות המסים, טלנסקי וראשונטורס שבהן ייצג אותה פטמן.

 

ואז הגיע תיק הולילנד. "היא ביקשה שאייצג אותה גם בהולילנד", אומר פטמן, "נתתי הצעת מחיר. היא הלכה לאהוד ואמרה שהיא רוצה אותי, שהיא סומכת עליי. אהוד אמר לה שיש סנגורים טובים בסנגוריה הציבורית. למיטב הבנתי, מאז היא החלה להקליט אותו לאחר שהבינה שנטש אותה. לימים התברר לי שככל הנראה גם אני הוקלטתי. זה מביך, משפיל ולא נעים כי אתה חושב שאחרי שנים רבות מגיע לך אמון. לא הייתי מוטרד משפטית, אבל לימים נחקרתי כעד כאילו הייתי שם מטעמו של אולמרט להשפיע על זקן. אולמרט מעולם לא ביקש דברים כאלה. אמרתי לחוקרים, 'תראו לי ששולה אומרת את הדברים האלה'. הראו לי איזו שורה שכאילו באתי להשפיע עליה מטעמו של אולמרט. הסיטואציה היתה קשה. זקן יודעת את האמת, והיא עשתה הכל כדי להינצל. אבל אני לא חייב לאהוב את זה".

 

למה אולמרט נטש את שולה זקן?

"אהוד הרגיש שבראשונטורס וטלנסקי הוא היה מחויב לה כי זה היה במסגרת העבודה שלה אתו, ובהולילנד זה שייך רק לה".

 

סיפור ההקלטות סידר לזקן מעמד של עדת מדינה שאליו הובלה בידי סנגורה עופר ברטל, שחילץ אותה משנות מאסר ארוכות בתיק הולילנד. והסיפור הזה סיבך את עו"ד נבות תל־צור, פרקליטו של אולמרט, שייעץ לזקן על פי בקשתה. פטמן: "נבות בעיניי הוא קורבן. אהוד ושולה רבו הרבה פעמים. הוא פישר וגישר, הוא איש לבבי ובן אדם מדהים שרכש את אמונה של זקן למרות שהיה ברור לה ולכולם שהוא סנגור של אולמרט. היא הלכה להתייעץ אתו בידיעה שהוא רואה את הדברים בעיניים של אולמרט".

 

”נחקרים גרועים”

 

נחקרי וחשודי צווארון לבן הם "עדים ונחקרים גרועים מאוד", אומר פטמן, "בגלל הצירוף שלהם כאנשים אינטליגנטים מאוד שמשמשים בעמדות כוח. ככאלה הם מאוד סומכים על עצמם ועל יכולתם להבהיר את עצמם, לשכנע ולהוביל את מאזיניהם למקום שהם רוצים. אבל מה לעשות, הצד ששומע הוא לא פחות אינטליגנטי ולפעמים מגיע למסקנות הפוכות לגמרי. הם רגילים להחליט, להשפיע ולגרום למה שהם רוצים גם לקרות. ופתאום בפרקליטות זה לא ככה. היה לי איש עסקים בחברה ציבורית שהודה בכל. אחר כך הייתי צריך לשכנע את חאלד כבוב שמה שהוא הודה לא היה נכון".

 

למה זה קורה?

"כי החוקרים ננעלים על הנרטיב המאשים. יש לי כסנגור למעלה מ־50% סגירת תיקים בשימוע. הנחקרים מדברים גבוה ואני מדבר עובדות, בשפה של ראיות, משקל, ספק. הם לא יודעים לדבר בשפה הזו".

 

מה דעתך על פרשת רות דוד, שעומדת לדין רק על מעשים שלאחר פרישתה מתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב?

"זו צלקת מדממת בפרקליטות. אם היא קיבלה מתנות יקרות ערך כשהיתה פרקליטת מחוז, אז כל תיק של רונאל פישר שטיפלה בו צריך להיבדק כדי לשמור על אמון הציבור. עצם קבלת המתנות היא הפרת אמונים שהיה עליה לעמוד לדין".

 

ולמה זה לא קרה?

"המניע היה כנראה לשמור על הפרקליטות כדי לא לפתוח תיקים אחורה. אני לא יודע בוודאות שזה המניע, אבל אני חושש".

 

מכת ההדלפות מלווה את חקירות אנשי הציבור. פטמן מתעב זאת, אבל לעתים זה גם יכול לסייע לו כסנגור. "ברור לכולם", הוא אומר, "שהמקור היחיד שיכול לחשוף חומרים מפלילים בשלבים הראשונים של החקירה הוא המשטרה והפרקליטות. השליטה בחומר המזיק לנחקר היא בראש ובראשונה בידי גופי החקירה. אני מכיר את הטענה שגם סנגורים מדליפים. יש בה הרבה אמת, אבל היא נכונה לשלבים מאוחרים יותר כשהסנגורים מקבלים את חומרי החקירה".

 

והנה התועלת: "ערב אחד במהדורת החדשות משרטט אחד מכתבי המשפט את תוואי החקירה של גלעד. הדברים הועברו אליי לתגובה לפני כן. למחרת גלעד נחקר בדיוק לפי השאלות וידענו להיערך בהתאם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x