$
דעות

שניים רבים, שלישי מנצח: מלחמת הסחר עשויה להועיל לעסקים בישראל

השילוב של אמון הדדי בין ישראל לסין, יחד עם הגבלת כניסת משקיעים סיניים לארה"ב עשוי לנווט את כספי המשקיעים הסיניים אל הארץ המובטחת

סיימון וינטרוב ודניאל גרין 08:5609.09.18

המשטר בארה"ב לא מפסיקה לייצר כותרות ודרמות – חלק לא מבוטל מהן קשורות לתחום הכלכלה הגלובלית באופן כזה שמעורר הדים ברחבי העולם. מלחמת הסחר מול סין, שהפרשנויות לגבי השלכותיה, חוצות יבשות, היא דוגמה למהלך דרמטי במיוחד שעשוי להיות בעל משמעות גם עבורנו בישראל.

 

לאחרונה נקטה ארה"ב מספר צעדים שהובילו להפחתת כניסה של משקיעים סיניים למדינה בתחומים טכנולוגיים מהותיים המשלבים טכנולוגיה וחדשנות, כאשר בנוסף, הודיעה ארה"ב על היטלים צפויים בגובה של 25% על סחורות המיובאות מסין (המוערכות בשווי של כ-50 מיליארד דולר בשנה), דבר שהוגדר בסין כ"הכרזת מלחמת סחר בין המדינות". בתקשורת פורסם שחוקים נוספים ייחקקו בארה"ב על מנת להגביל חברות הנמצאות תחת שליטה סינית מלרכוש חברות בתחומים טכנולוגיים מהותיים, ובנוסף ייחקקו חוקי ייצוא חדשים שיגבילו טכנולוגיות אלו מלהיות מיוצאות לסין. במקביל, ועדה בין-משרדית בראשות משרד האוצר האמריקאי, סירבה לאחרונה לאשר מספר עסקאות גדולות בין חברות סיניות לאמריקאיות, מה שמהווה ראיה נוספת להחרפה ביחסים הכלכליים בין המדינות.

 

חשוב להבין את המספרים: בשנת 2017, סך ההשקעות הישירות (FDI) של משקיעים סינים בארה"ב עמד על כ-29 מיליארד דולר - ירידה משמעותית מ-2016 בה סך ההשקעות הישירות עמד על יותר מ-45 מיליארד דולר. אלא שהנתון הדרמטי באמת הוא סך ההשקעות הישירות בחציון הראשון של 2018, שעמד על כשני מיליארד דולר בלבד.

 

 

מימין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפנג מימין: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפנג צילום: בלומברג

 

לצד המגבלות האמריקאיות, בשנים האחרונות פועלים גופי הרגולציה בסין להפחתת ההשקעות של משקיעים סינים מחוץ למדינתם באופן כללי ובמגזרים תעשייתיים ספציפיים בפרט. כך לדוגמה, החל מיולי 2017, הבנק המרכזי של סין פרסם רגולציה חדשה הדורשת מהבנקים לדווח על העברות כספים מחוץ לסין מעל לסך מסוים ועל כל העברת כספים מחוץ למדינה העולה על 50 אלף יואן סיני (כ-7,500 דולר). בנובמבר 2017 הממשל הסיני הגביר את השליטה בהשקעות חוץ על ידי דרישת אישור עבור רכישות באמצעות חברות מחוץ לסין. בנוסף, פורסם בסין קוד התנהגות ממשלתית אשר דורש מחברות פרטיות המעוניינות להשקיע כספים מחוץ למדינה, לשלוח מראש את תכנית ההשקעות שלהן לרשויות הסיניות ובמקרים בהם מדובר בהשקעות במדינות או בתחומים "רגישים", אף נדרש אישור מהרשות על כך.

 

מנגד, יחסי המסחר בין סין לבין ישראל נמצאים במצב חיובי. בשנים האחרונות בוצעו בישראל פרוייקטי תשתיות ייחודיים כגון חפירת מנהרות הכרמל בחיפה, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב והרחבת נמל חיפה ואשדוד. פרויקטים אלה עולים בקנה אחד עם יוזמת Belt and Road של ממשלת סין, השואפת לחיבור מסחרי בין מדינות אירופה-אסיה, וביניהן ישראל, באמצעות הקמת תשתית מסחרית יעילה. זאת ועוד, בישראל בוצעו השקעות בסכומים גבוהים ביותר מטעם חברות סיניות, אם בתחום המזון ואם בתחומים טכנולוגיים דוגמת רכישת חברת הגיימינג פלייטיקה על ידי Giant Interactive, רכישת Visualead על ידי ענקית ה-e-commerce הסינית עליבאבא והשקעה בחברת המסחר eToro על ידי חברת האחזקות China Minsheng Financial. בנוסף, חברה ישראלית הונפקה לראשונה בבורסה הסינית בהונג קונג ב-2017 (חברת סיסרם מדיקל), והבורסה בהונג קונג אף הגדירה את סמכות השיפוט הישראלית כ"סמכות מאושרת".

 

השילוב של אמון הדדי בין ישראל לסין, יחד עם הגבלת כניסת משקיעים סיניים לארה"ב והחרפת מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, עשוי להיטיב עם ישראל ולנווט את כספי המשקיעים הסיניים אל הארץ המובטחת. בעוד שארה"ב פועלת להגבלת המעורבות הסינית בשוק האמריקאי, ממשלת ישראל אינה נוקטת צעדים דומים ואף מעודדת מעורבות זו. במהלך ביקורו בסין אשתקד, ראש הממשלה נתניהו הניח תשתית לעלייה בכמות ההשקעות הסיניות בישראל באמצעות פגישות דיפלומטיות, חתימה על הסכמים בשווי מוערך של כשני מיליארד דולר והצהרת כוונות לפתיחת אזור סחר חופשי בין המדינות.

 

ישראל הינה מדינה צעירה שאינה מגובשת רגולטורית בתחומים רבים, בדגש על תחומי הטכנולוגיה (בהם ממשלת סין דווקא מעודדת לבצע השקעות זרות). כך לדוגמא תחומי המד-טק, התחבורה החכמה, ותת-תחומים בתעשיית הפינטק עדיין לא הוסדרו באמצעות רגולציה מורכבת, לרבות נושא ההשקעות הזרות בתחומים האלו. במצב שכזה, לחברות סיניות קיימת גישה נוחה וגמישה יותר לחברות ישראליות מאשר לחברות אמריקאיות, כך שבסופו של דבר האפשרויות להשקעות סיניות בארץ על רקע החרפת היחסים בין וושינגטון ובייג'ינג עשויות להוות יתרון משמעותי עבור חברות ישראליות רבות, ככל ותהיינה חכמות וסבלניות.

  

עו"ד סיימון וינטרוב ועו"ד דניאל גרין, שותפים במשרד עו"ד יגאל ארנון ושות', וראשי דסק סין במשרד

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x