$
משפט

פרשנות

תאוות חילוטים או מחאת שווא של סנגור?

טענת פרקליטו של שאול אלוביץ’ על להיטות יתר של המדינה בחילוט רכושם של חשודים בפשיעה כלכלית מציפה את השאלה אם המדיניות בנושא זה שקולה ומאוזנת. החילוט אמנם נועד להרתיע, אך הפערים בין החילוטים הראשוניים לסופיים בלתי נסבלים

משה גורלי 08:1804.09.18

1

התלהבות יתר

פרקליטו של אלוביץ’ מתריע מפני תאוות החילוטים של הפרקליטות

 

"החל משנת 2017 ועד סוף 2019 כל פרקליט במחלקה הפיסאקלית של הפרקליטות יהיה מעורב בתהליך חילוט של לפחות 33 מיליון שקל", כך ציטט פרקליטו של שאול אלוביץ’, עו"ד ז'ק חן, מתוך הצעת תקציב משרד המשפטים. חן שלף את הסעיף כדי להתריע מפני תאוות החילוטים הבלתי מרוסנת שאחזה במדינה. זה היה במסגרת בקשתו לשחרר את רכושה התפוס של משפחת אלוביץ', שנדונה ביום חמישי האחרון בבית משפט השלום בפני השופט עלאא מסארווה.

 

לשיטתו, הניסוח הזה שמשלב סכומי חילוט בהצעת תקציב נועד להציב לכל פרקליט מכסה לשאוף אליה, כמו פקחי העירייה שנדרשים לחזור עם סכום מסוים של קנסות חניה. חן סבור שזה המקרה כאן. "סדרי עולם השתנו", אמר. "פרקליטות נמדדת לפי כמה כסף היא תופסת. תיק עם הרבה ראיות אבל בלי כסף זה כאילו לא עשית כלום לעומת תיק בלי ראיות והרבה כסף". לשיטתו, זהו תיק אלוביץ' – בלי ראיות, אבל עם הרבה כסף. התזה של חן נתמכת בידי דו”ח הפרקליטות על פערי החילוט: 704 מיליון שקל נתפסים זמנית בתחילת החקירה, 234 מיליון שקל מבקשת הפרקליטות לחלט לאחר ההרשעה, ו־50 מיליון שקל מאשר בית המשפט לחלט סופית.

 

 

 

ז’ק חן הוא במידה רבה מראשי “מחאת החילוטים”. טוען במרץ נגד הפגיעה בקניין, בזכות להליך הוגן, בחזקת החפות. החילוטים הפכו בשנים האחרונות לנשק רב־הרתעה ורב־פגיעה בעבריינים הכלכליים, מהפשע המאורגן ועד לאלוביצ’ים. הכל החל מהתכלית הצנועה להוציא את בלעו של הגזלן מגרונו, כלומר לא לאפשר לעבריינים כלכליים ליהנות מפירות העבירה, ולא לאפשר להם שהות להבריח את הפירות האלה.

 

ארה”ב, שמובילה את המערכה הגלובלית בהון השחור, הנחילה גם לישראל את ההשראה והלגיטימציה להשתמש בכלי החילוט בכל תיק כלכלי ולכל תכלית. חן טוען שהמדינה משתמשת בחילוט בצורה אגרסיבית כדי להשפיל את לקוחותיו וללחוץ עליהם לשמש כעדי מדינה בתיק 4000 נגד נתניהו.

 

מנגד, המדינה טוענת לשימוש לגיטימי, למנוע הברחת רכוש, להרתיע, לחסל את התמריץ לעבריינות הכלכלית. המחוקק נתן לה את האמצעים האלה להפעלה משלב מוקדם מאוד של החקירה ובכל עבירה שיש לה תוצאה כלכלית, כלומר טווח פעולה רחב ביותר. המחאות של הסנגורים מעידות שזה מצליח, אולם הפער בין החילוטים הראשוניים הזמניים לחילוטים הסופיים הם בלתי נסבלים ומעידים על התלהבות יתר.

 

איריס ושאול אלוביץ’, בדיון בבית המשפט. תכלית החילוט להוציא את בלעו של הגזלן מגרונו איריס ושאול אלוביץ’, בדיון בבית המשפט. תכלית החילוט להוציא את בלעו של הגזלן מגרונו צילום: דנה קופל

 

2

חפשו את האישה

דין אחד לאיריס אלוביץ’ ודין אחר לשרה נתניהו

 

הדיון היה סוער וקולני במיוחד. בשלב מסוים, כשהתגרה הרקיעה לדציבלים בלתי נסבלים, עזב השופט את האולם. כמו המורה שלא יכול יותר לשאת את השתוללות התלמידים. הדיסוננס בין השופט השקט, האדיב והסבלני ובין העצבים הטעונים והחשופים שהציגו הצדדים בלט במיוחד. והביטוי “הציגו” הוא בהחלט דו־משמעי כי חלק מזה בהחלט היה גם הצגה — לתקשורת, ללקוחות, לפרוטוקול.

 

ואת ההצגה הזו גנבה משתתפת שכלל לא נכחה באולם — שרה נתניהו. עו"ד מיכל רוזן־עוזר, שמייצגת את איריס אלוביץ', הציגה את האפליה בין המשפחות הנחקרות – נתניהו ואלוביץ'. ההקבלה בין הגברים לא עלתה כלל, רק בין הנשים: איך זה שרק רכושה של איריס מחולט, ואילו בשרה לא נגעו. רוזן־עוזר בנתה את טיעונה בשני שלבים. קודם חקרה את נציג המשטרה, רפ"ק אורי קנר, על מעמדן המשפטי של הנשים, ואחר כך הטיחה את הטיעון המפלה. איריס, התברר, חשודה בשוחד ובהלבנת ההון, בביצוע בצוותא עם שאול. שרה לעומתה נחקרה באזהרה בעבירת השוחד בלבד, גם כן בביצוע בצוותא עם בעלה, אבל לא בהלבנת הון, שהוא המפתח לחילוט.

 

טובת ההנאה שמיוחסת לנתניהו'ז בסיפור הוא קבלת סיקור תקשורתי חיובי. "לא עשינו איפה ואיפה", אמרה ב"כ המדינה עו"ד ניצן וולקן. "אנחנו מדברים על טובת הנאה שניתנת לכימות. סיקור הוא לא רכוש אסור, למה היינו צריכים להחשיד את שרה נתניהו בעבירת הלבנת הון?" וחוץ מזה, לנוכח קנאותה של שרה לרכושה כנראה שאף אחד לא העז לחשוב אפילו על אפשרות של חילוט נכסיה.

 

לעומת זאת, טוענת הפרקליטות לשווי עבירה של מיליארד שקל שהפיקו האלוביצ'ים מעסקת בזק־yes. עו"ד חן הכחיש בתוקף את השווי הזה. "זה כאילו ששיחדת את העירייה כדי להוסיף לך מרפסת, ומחלטים לך את כל הבית. ניתן רק לחלט את הדלתא שהושגה בעבירה, ולא את שווי העסקה כולה, שגם היא רחוקה ממיליארד שקל", אמר.

 

3

משפחה בהשפלה

לוחצים את האלוביצ’ים: אקט לגיטימי או ניסיון להעבירם צד

 

חילוט רכושה של איריס הועלה שוב בהקשר המשפיל של הורדת העגילים מאוזניה. שופט בית המשפט העליון יצחק עמית קבע שתפיסת התכשיטים וחפצי האמנות היתה לא כדין וללא צו. את התכשיטים הוא הורה להשיב, אבל את הדיון בחפצי האמנות גלגל חזרה לאולמו של מסארווה. המדינה מאחסנת אותם ביחידת החילוט ברמלה, שם הם מבוטחים על ידי המדינה. המדינה מוכנה לשחרר את הציורים בתנאי שהמשפחה תבטח אותם מכיסה לטובתה למקרה שיינזקו או ייעלמו. הסנגורים מתנגדים, ורוזן־עוזר ניסתה לשים את הציורים במסגרות הפרופורציונליות: "לקחו להם את הרכוש, אין להם כסף לחיות, אז מה שתלוי על הקירות בבית באמת פחות מעניין. זה לא מענה לצרכים".

 

השפלה נטענת נוספת היא הקרב על מחייתם של האלוביצ'ים. המדינה מבקשת מהם להגיש בקשה לדמי קיום חודשיים מגובה בתצהיר, ואילו הם מסרבים ודורשים לשחרר את כל הרכוש התפוס. באחד הדיונים הקודמים התנהל הוויכוח אם 8,000 שקל יספיקו. חן מזכיר: "זה היה כרוך בהשפלה רבתי לפרט בפני כל עם ישראל את מחיר הקוטג' ושאר הצרכים החיוניים של המשפחה".

 

חן מנמק את בקשתו לשחרור הרכוש, לפחות 40% שאינם הנדל"ן, בחוסר המידתיות המשולש בחילוט — אל מול שווי העבירה, אל מול היעדר היחסיות (לא לקחו חלק מהכל אלא הכל) ואל מול חלוף הזמן, חצי שנה. וחוץ מזה, טוענים הסנגורים, "התפיסה הגורפת, הברוטלית, המשפילה" שהוטלה על המשפחה נועדה בעיקר ללחוץ על שאול להפוך לעד מדינה.

 

"זה בעיניי הוא צורם", השיבה וולקן. "הטענה שהתפיסות בתיק הזה בוצעו כדי להפעיל לחץ על המשיבים (משפחת אלוביץ’ – מ.ג.) היא טענה לא נכונה. המטרה של התפיסות היא אופי העבירות, חומרת החשדות, ההיקף הכספי של העבירות".

 

4

גמרו את החודש

התביעה ושאול אלוביץ’ בקרב סוער על מעמדו של חודש יוני

 

לדיון הסוער החלו להסתנן ראיות וטיעונים מתיק 4000. ביוני 2015 נתן שר התקשורת בנימין נתניהו את האישור למיזוג בזק ו־yes. בעיני התביעה זהו האקדח המעשן של ההטבות הרגולטוריות שנתן נתניהו. וולקן הדגישה את חשיבות ומשמעות האישור ביוני 2015. "הם היו זקוקים לאישור באופן מיוחד", אמרה, "בלי האישור הזה לא ניתן היה לבצע את העסקה, אנחנו חושבים שהאישור הזה הוא עניין של להיות או לחדול לאור המצוקה הכספית והכלכלית שיורוקום היתה נתונה באותה עת. הסיבה שהאישור הזה ניתן זה בגין שוחד שניתן". אלוביץ ממקום מושבו באולם מתרגז למשמע הטענה ומכחיש בתוקף את ה”להיות או לחדול” הנטען לגבי יוני. "הוכחנו שיוני זה לא יוני, ושהיו מועדים נוספים בהמשך בהם ניתן היה לשלם לבנקים", אמר. השופט מסארווה סיכם את הדיון בהחלטה שעל המדינה להתייחס "עובדתית וראייתית, ולא משפטית, לעניין יוני 2015".

 

5

שוטר או פרקליט?

סנגורו של אלוביץ’ תוקף את הפרקליט ומכנה אותו “שוטר”

 

ואז פרצה מהומת אלוהים באולם, והכל בגלל שתי מילים שאמר ב"כ המדינה, עו"ד אבי ארוניס: "נחיה ונראה". ז'ק חן פירש זאת כאיום. "אתה בריון, אתה מתנהג כשוטר ולא כפרקליט", הטיח בו. השוטרים באולם, נציגי היאל"כ (יחידה ארצית למאבק בפשיעה כלכלית) ויחידת החילוט מחו נמרצות, וארוניס עצמו הסביר שלא התכוון לאיים אלא ל”נחיה ונראה לגבי הראיות בתיק”, שאת קיומן, לגבי יוני 2015 ובכלל, הכחישו חן ורוזן־עוזר. סערת ה"נחיה ונראה" הבריחה זמנית את השופט מהאולם. כשחזר התנצל חן על חלקו במהומה, בפני השופט וגם בפני השוטרים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x