$
דעות

פרשנות

השבת התכשיטים לאלוביץ': טבעת ההגנה של העליון

החלטת שופט העליון להשיב לבני הזוג אלוביץ' תכשיטים בשווי 600 אלף שקל מציבה תמרור למדינה – ביהמ"ש לא מקבל כוח בלתי מוגבל ובלתי מרוסן מצד רשויות החקירה, ועוצר את התיאבון שלהן לנפח את סכומי החילוטים כדי לדרוס נחקרים

משה גורלי 08:2606.08.18

בתוך פחות משבוע ספגה המדינה שתי מכות בבית המשפט העליון. ביום חמישי שעבר זיכה בית המשפט העליון מרצח, ושחרר מהכלא את אלישע חייבטוב שריצה כבר 11 שנים בגלל סדרת פגמים ומחדלי חקירה קשים של המשטרה. אתמול שחרר העליון את תכשיטיה של איריס אלוביץ' שנתפסו בהליך רצוף פגמים שעורר את זעמו של השופט יצחק עמית.

 

"חפצי האמנות והתכשיטים בביתם של המבקשים (איריס ושאול אלוביץ' – מ.ג.) נתפסו שלא כדין, תוך חריגה בוטה (וידועה מראש) מצו החיפוש והתפיסה. הפגם אף מתעצם, בהינתן שלאחר התפיסה, המדינה גם לא פנתה לבית המשפט", כתב השופט, שקיבל את ערעורם של עורכי הדין ז'ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נעה פירר ותאיר בן שושן בנוגע לחוקיות תפיסתם של התכשיטים וחפצי האמנות בשווי 6.2 מיליון שקל מבית משפחת אלוביץ'.

 

בניגוד מסוים לעוצמת הביקורת על ההליך, ההתערבות בתוצאותיו היתה מתונה יותר והותירה את עיקר השלל התפוס בידי המדינה.

 

מימין איריס אלוביץ' ושאול אלוביץ' בבית המשפט בשבוע שעבר מימין איריס אלוביץ' ושאול אלוביץ' בבית המשפט בשבוע שעבר צילומים: אוהד צויגנברג

 

"גילחו" את חפצי האמנות

 

קצת מספרים. המדינה טוענת שהרווח שהפיק שאול אלוביץ' בעבירת השוחד שעליה נחקר הוא כמיליארד שקל. זהו המחיר שקיבל עבור מניות yes בעת מכירתה לבזק, לאחר האישור המושחת כביכול למיזוג שקיבל מראש הממשלה בנימין נתניהו, תמורת הסיקור האוהד בוואלה. ולכן, לשיטת המדינה, ניתן לתפוס בחילוט זמני רכוש בשווי של כמיליארד שקל. אבל, למרבה צערה, המדינה לא מתקרבת לסכום הזה גם לאחר שחילטה נכסים, רכבים, חשבונות בנק, פוליסות ביטוח, מניות. לכן, כדי להתקרב לסכום קיבלה המשטרה צו חיפוש לבית המשפחה. היא הגיעה עם שתי משאיות, שקיות פצפצים ושמאית אמנות ו"גילחה" כלשונו של השופט את תכולת חפצי האמנות מהבית. ועל הדרך גם תכשיטים, כולל עגילים וטבעת נישואין שהורדו מאוזניה ואצבעה של איריס אלוביץ'. סכום התפיסה הכולל מוערך בלמעלה מ־80 מיליון שקל. האמנות בכ־5.6 מיליון שקל. בינתיים, עמית מחזיר להם את התכשיטים בשווי של 600 אלף שקל.

 

האלוביצים מנהלים בבתי משפט סדרת קרבות על רכושם, וגם על חפותם. סירובו של אלוביץ' לשמש עד מדינה נגד נתניהו אולי יעלה לו ביוקר, אם וכאשר יורשע. כרגע הוא כבר משלם ביוקר. בחילוטים הדורסניים, בהשפלות האישיות. בדיון שהתקיים ביום רביעי שאלתי את נציג המדינה עו"ד אבי וסטרמן: "לעבירת השוחד יש בדרך כלל שני צדדים. אלוביץ' ונתניהו במקרה זה. מדוע מכבש החילוטים מופעל אך ורק כלפי צד אחד?" וסטרמן בחר שלא להשיב על השאלה. כנראה שאין לו תשובה טובה.

 

התכשיטים אמנם יוחזרו מיידית, אך חפצי האמנות יישארו בשלב זה תפוסים והחזרתם תיבחן כאשר בית המשפט יקיים את הדיון השוטף לגביהם בעוד שבועיים. בדיון הזה, קובע השופט עמית, "בית המשפט ייתן משקל גם לאי החוקיות שהיתה כרוכה בתפיסה". השאלה היא האם ניתן להכשיר בדיעבד את אי החוקיות שדבקה לתפיסה המקורית או להחזיר את חפצי האמנות תחת התחייבות האלוביצ'ים לסוג של נאמנות ולא להבריחם.

 

רוחו של פסק הדין ממשיכה את הקו התקיף כלפי המדינה בדיון שהתקיים ביום רביעי. עמית הטיח ביקורת קשה בנציגי המדינה עוה"ד וסטרמן וניצן וולקן על הזחיחות שבה הכשירו פגיעה קשה בזכויות להליך הוגן ולקניין.

 

הצו המקורי שניתן בידי השופטת רונית פוזננסקי-כץ הסמיך את המשטרה לתפוס "כל מסמך ו/או חפץ הדרושים לחקירה...". המדינה פירשה את הצו באופן שמאפשר לה לתפוס רכוש בשווי רווחי העבירה שלכאורה בוצעה, מה שמצדיק ריקון מסיבי של הבית. "שוטר נכנס לבית מכוח צו, כדין. הסמכות נמצאת עמו. צו הכניסה וצו החיפוש הוא היינו הך. הצו הוא רחב", אמר אז וסטרמן. ואכן רוחבו, כרוחב שתי משאיות, שקיות הפצפצים ושמאית האמנות שהגיעו כדי לחלט את חפצי האמנות. עמית מחזיר את הפרשנות המשטרתית הרחבה למגבלות הצו המקורי. "אין בצו החיפוש כל התייחסות לתפיסת חפצים 'שאינם דרושים לחקירה', כמו תכשיטים וחפצי אמנות", כתב.

 

השופט הוסיף כי "לשיטתה של המדינה, די למשטרה לבקש צו חיפוש ותפיסה של חפץ או נכס הדרוש לחקירה, ולהשתמש בצו זה כ'כרטיס פתוח' כדי לרוקן את הבית של החשוד מתכולתו לצורך חילוט עתידי של רכוש בשווי, משל היתה המשטרה קבלן הוצאה לפועל. תוצאה זו קשה בעיני, בלשון המעטה, אך כאמור, כך נעשה במקרה דנן, תוך חריגה רבתי מנוסח צו החיפוש..."

 

לתכשיטים ולחפצי אמנות לא היה זכר בצו ולכן היה על היחידה החוקרת לחזור לבית המשפט לאחר התפיסה ולקבל את אישורו לכך. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שרית זמיר קבעה כי עוצמתו של הפגם אינה גבוהה ואינה יורדת לשורש חוקיות עצם התפיסה. עמית הפך החלטה זו. עוצמתו של הפגם בעיניו נוגעת לזכויות אדם בסיסיות – להליך הוגן, לקניין – ולכן יש לבטל את התפיסה הנגועה. לפחות בחלקה, בשלב הנוכחי.

 

מאבקי הרכוש המשפטיים של משפחת אלוביץ' מתנהלים בשלוש חזיתות. הראשון, על רכושה של איריס אלוביץ' בטענה שאין נגדה חשד להלבנת הון. בעניין זה בחר העליון שלא להתערב. השני, הקרב על דמי המחיה החודשיים שיש להותיר בידי החשודים לאחר שמעקלים את כל מקורותיהם. כרגע אין סכום שנפסק, אבל גם המאבק הזה, חוששים הסניגורים, יתועל לעוד השפלה שיחוו האלוביצים.

 

השלכות הרוחב

 

החזית השלישית היא הקרב על התכשיטים וחפצי האמנות שנתפסו ללא צו. בקרב הזה נרשם אתמול ניצחון חלקי. הסיבה היא שהשופט עמית זיהה כאן השלכות רוחב קשות בהפעלת סמכות התפיסה ללא צו. אין מדובר כאן רק בבעיה של האלוביצ'ים, אלא לכוח בלתי מוגבל ובלתי מרוסן שתובעות לעצמן רשויות החקירה. לתיאבון האדיר לנפח את סכומי החילוטים הזמניים כדי להרתיע ולדרוס נחקרים, אפילו שסכומי החילוטים הסופיים, לפי דו"ח הפרקליטות האחרון, קטנים משמעותית. במקרה של אלוביץ' נפלה הזדמנות פז לחוקרים – עבירה בשווי מיליארד שקל. כשזה הסכום, אין בעיה לגשת לגברת אלוביץ' ולומר לה – נא הסירי את העגילים ואת טבעת הנישואין ומסרי לנו. ואין בעיה להגיד לשאול אלוביץ', אם לא תהפוך לעד מדינה נעקל גם את החשבון של הבן החייל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x