שקד יכולה למנוע פגיעה בזכויותיהם של יותר מ-50 אלף נפגעי גוף בשנה
רשות שוק ההון פועלת על מנת לבטל תשלום חד-פעמי בנזקי גוף לכל מי שנקבע לו אחוזי נכות הגבוהים מ-20%. משמעות הצעה הזויה זו, בין השאר, היא, שהנכה יישאר כל חייו תלוי בגוף מסחרי, שכל המעניין אותו הוא לשלם כמה שפחות ושבכל עת יוכל לעתור לבית המשפט לשינוי גובה התשלום
בשלהי 2017 החליט המוסד לביטוח לאומי להקל עם הנפגעים ותיקן את שיעור ההיוון לגובה של 2%. נכון, עדיין לא אידיאלי אבל מתקרב יותר למציאות. בסמוך לשינוי זה, הורתה פרקליטות המדינה באופן חד צדדי, כי בכל התיקים בהם משלמת המדינה פיצויים, יחושב גם הפיצוי לפי היוון של 2% על מנת למנוע את קיפוח הנפגעים.
ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה צילום מסך: Youtube.com
ההיגיון אומר שחברות הביטוח יתקנו את השיעור בהתאם ואפילו המדינה אישרה העלאה של גובה הפרמיה שמותר לחברות הביטוח לגבות מהמבוטחים, אבל, השינוי בשיעור ההיוון טרם הגיע. ואז הגיע ערעור לבית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה נדרש להציג את עמדתו. לצורך זה, הוקמה ועדה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ. אגב, כבר במאי השנה, ציין קמיניץ כי המגמה היא לייתר את הדיון בשאלת גובה ההיוון, על ידי פסיקת הפיצויים עתיים-חודשיים בשל הנזקים. כלומר, במקום תשלום חד-פעמי, הוא ייפרס לתשלומים חודשיים.
עמדה זו מנוגדת לעמדה המקובלת בפסיקה המחייבת את סיום ההליך המשפטי בהקדם על מנת שהנכה יוכל להסתגל למצבו ולהשתקם. עמדה זו אף הוצגה בפני ועדת קמיניץ על ידי המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אליעזר ריבלין, אחד המומחים הגדולים בתחום הנזיקין בארץ.
הצעת הוועדה עלולה להפוך עשרות אלפי נכים ונפגעים לתלויים בחסדי חברת הביטוח. כאשר מדובר בגוף ממלכתי כמו הביטוח הלאומי או משרד הביטחון, ישנה הנחה, שלא תמיד עומדת במבחן, כי מוסד ציבורי לא יתעלל בנכה. אולם, כאשר מדובר בגוף מסחרי, מי יישורנו?
חברות הביטוח הינן חברות פרטיות התלויות ברווחים. לאור האמור הנפגעים יהיו חשופים למעקבים במשך כל חייהם, כמו גם לחדירה לפרטיות ולדיונים משפטיים אין קץ בשל ״שינוי נסיבות״ – טענה המאפשרת בכל שלב פתיחת דיון משפטי בנושא גובה הפיצוי החודשי.
ונשאלת השאלה מדוע שרת המשפטים, המגלה פעילות כה רבה בנושאים הפוליטיים המעניינים אותה, מתייחסת באדישות גמורה לתבשיל המופקר המתבשל בחצרה האחורית בבניין באין מפריע?
אולי הנושא אינו ״סקסי״ מספיק, כמו הטלת אגרות על הליכי ביניים, ייקור אגרות התובענות הייצוגיות או הורדת בג"צ למחוזי, אך נקווה כי שרת המשפטים תתעורר לבסוף ותדאג למנוע את הפגיעה בזכויותיהם של יותר מ-50 אלף נפגעי גוף בשנה.
הכותב הינו שותף במשרד רון – פסטינגר ומתמחה בתחום הרשלנות הרפואית
