$
משפט

פרקליט בנק דיסקונט יבדוק את הטענות נגד הבנק

השופטת איריס לושי־עבודי מינתה את עו"ד ארז חבר, שדיסקונט נמנה עם לקוחותיו, כנאמן של חייב שטוען שהבנק מוטט אותו. ביהמ"ש העליון דחה ביום חמישי בקשה לעיכוב ביצוע שתקפה את המינוי

ענת רואה 08:1522.07.18

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב איריס לושי־עבודי מינתה באחרונה את עו"ד ארז חבר, שמייצג לעיתים את בנק דיסקונט, כמנהל המיוחד של היהלומן מולי שימר - הטוען כי בנק דיסקונט הוא שאחראי להתמוטטות עסקיו.

 

 

 

שימר ניסה להתנגד למינוי של חבר וטען כי מדובר בניגוד עניינים וכי הוא מסכים לכל בעל תפקיד אחר, אך לא מי שמזוהה עם הבנק. אולם השופטת דחתה את התנגדותו.

 

השופטת איריס לושי-עבודי ועו"ד ארז חבר השופטת איריס לושי-עבודי ועו"ד ארז חבר צילומים: אוראל כהן, אתר בתי המשפט

 

 

בהמשך הדיון העלו פרקליטיו של שימר, עוה"ד חן אמסטר ואילן שביט, טיעון נוסף ואמרו כי עו"ד חבר עבד במשך שנים במשרד איתן ארז, שייצג את שימר בהליכים שניהל בין היתר מול הבנק. לכן, עורכי הדין טענו שגם בהיבט זה נוצר ניגוד עניינים. כפי שעולה מהמסמכים והפרוטוקול, בשלב הזה זומן לאולם עו"ד חבר, ששהה במקרה בקרבת מקום. חבר אמר לשופטת שהוא לא טיפל אישית בתיק של שימר בעת שעבד אצל עו"ד ארז, ולפיכך קבעה לושי־עבודי שאין סיבה למנות גורם אחר.

 

ערעור נדיר

 

נדיר למדי שהחלטה של בית המשפט המחוזי על מינוי בעל תפקיד מולידה ערעור לבית המשפט העליון, אולם שימר ניסה את מזלו.

 

שימר טען בערעור שהמינוי של חבר אושר שלא כדין ונוצרו "פגמים מהותיים שיורדים לשורשו של הליך" וכוללים ניגוד עניינים מובנה וזיקה אישית שלו למערער. אלא שבהחלטה קצרה מאוד דחה השופט עופר גרוסקופף את בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לצד הערעור. המשמעות היא שחבר נשאר כרגע בתפקידו והערעור הופך במובנים רבים ללא רלבנטי, משום שעד שיוכרע התיק כבר עשוי להסתיים.

 

בקשר לטענת ניגוד העניינים לכאורה קבע גרוסקופף כי העובדה שחבר מייצג נושה עיקרי של החייב אין בה כשלעצמה כדי להוות ניגוד עניינים. בקשר לטענה שחבר עבד במשרד איתן ארז בעת שייצג את החייב השיב גרוסקופף כי "המנהל המיוחד נשאל בבית המשפט קמא והצהיר כי מעולם לא טיפל בענייניו של החייב".

שימר הוא יהלומן מוכר וחבר בבורסה ליהלומים בישראל. הוא עלה לישראל מבלגיה ב־2005 וכמה שנים אחר כך, בעקבות משבר הסאב־פריים, נקלע לחדלות פירעון. לטענתו, בנק דיסקונט העמיד את החוב שלו לפירעון מיידי והביא בכך לקריסתו. באחרונה הבנק הגיש נגדו בקשה למתן צו כינוס.

 

שימר טוען שלא התנגד לצו הכינוס, אלא רק עמד על זכותו שימונה לו בעל תפקיד ניטרלי שלא מזוהה עם הבנק. לטענתו, הדבר הכרחי כדי שבעל התפקיד יוכל גם לבחון את טענותיו לאחריותו של הבנק לקריסתו הכלכלית.

 

אלא שהשופטת לושי־עבודי החליטה למנות את חבר. לטענת שימר, היא אף עשתה זאת במסגרת הליך בלתי תקין ופסול שבו נפגעו זכויות היסוד שלו. לדבריו, השופטת אפשרה לעו"ד יניב אינסל שמייצג את גרושתו, שלטענת שימר אינה נושה ואין לה שום מעמד, לחקור אותו ארוכות. עוד טוען שימר כי לבנק ניתנה הרשות לבחור בעל תפקיד, וזה הציע מיד את חבר.

 

"באורח פלא ולגמרי במקרה נכח באולם בעל התפקיד המוצע", טען שימר. "לשיא הגיע בית המשפט, שהיה נחוש למנות את עו"ד חבר, כשזימן את חבר ושאל אותו מיוזמתו אם יש לו או היה לו ניגוד עניינים והאם ייצג את המבקש".

 

ננעל בחוץ

 

שימר טוען עוד כי בתוך זמן קצר מאישור מינויו, חבר קיבל סעד דרסטי וקיצוני ו"הותר לו לפרוץ למשרדו של המבקש, לאסוף וליטול לידיו את כל שחפץ, להחליף את מנעולי משרדו מבלי להותיר מפתח בידו והכל במעמד צד אחד ואף מבלי לנסות לתאם עימו את כניסתו למשרד". עוד טען כי ארז יצא נגדו "למסע ענישה", לקידום אינטרס של הבנק.

 

בנוסף, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ביום רביעי הגיש חבר בקשה להוציא צו מאסר לשימר.

 

עו"ד ארז חבר מסר בתגובה: "כל הטענות בדבר ניגוד עניינים מופרכות והזויות ונטענו אך על מנת למנוע ממני לבצע את תפקידי, לאור העובדה שאני ידוע כבעל תפקיד שאינו נרתע מאיומים ואינו מוותר בביצוע עבודתו. אשר על כן, עושה החייב הכל על מנת לנסות ולהחליף אותי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x