• תפריט
דעות

המעשה השגוי של גרסטל, טייק 2

השופטת לשעבר הילה גרסטל קיבלה החלטה תמוהה כבוררת בסכסוך החריף בין השותפים בתחנת הכוח דוראד. וזו לא הפעם הראשונה

תומר גנון וענת רואה 08:3709.07.18

פרשה חדשה שוב מצליחה לסבך את השופטת הבכירה בדימוס הילה גרסטל. מי שהיתה נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז ונציבת הביקורת על הפרקליטות, הצליחה בפעם השנייה בתוך פחות משנה לקבל החלטות שגויות בהתנהלותה שמעוררות שאלות לגבי החשיבות שהיא מייחסת לנראות הציבורית, כמו גם לגבי הדינמיקה המאוד בעייתית שנוצרת לעתים בתיקים שונים בין שופטים ופרקליטים בכירים.

 

 

 

גרסטל ספגה ביקורת מוצדקת על החלטתה לא למהר לפנות למשטרה כשעל פי החשד קיבלה הצעה מושחתת מטעם מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו, להתמנות ליועצת המשפטית לממשלה בתמורה לסגירת תיק המעונות (1270), שבו הוגש לאחרונה כתב אישום נגד רעייתו של נתניהו. כעת מתברר שזאת לא ההחלטה היחידה שגרסטל צריכה לחשוב עליה מחדש.

 

סיפקה לחברות עילת פיצוץ

 

בסוף השבוע פנו שתי חברות, אדלקום וזורולו הטורקית, לבית המשפט המחוזי בתל אביב וחשפו עובדה מדהימה: בחודש פברואר האחרון, בעודה משמשת כבוררת בסכסוך החריף בינן לשותפות בתחנת הכוח הפרטית דוראד, פנתה גרסטל לעו"ד איל רוזובסקי, המייצג את אדלקום בבוררות, והתייעצה איתו טלפונית מספר פעמים לגבי פרשה 1270 שהיא עומדת במרכזה. לא עוד שיחה חברית, כזאת שגרסטל הצהירה עם מינויה לבוררת בתיק שהיא מקיימת לעיתים עם רוזובסקי, אלא ייעוץ משפטי פר־אקסלנס שייתכן ויצר בין השניים יחסי עו"ד-לקוח.

 

השופטת בדימוס הילה גרסטל השופטת בדימוס הילה גרסטל צילום: נמרוד גליקמן

 

גרסטל, יאמר לזכותה, חשפה בתוך כמה ימים בפני הצדדים את הפניה לרוזובסקי ואיפשרה להם להגיש לעיונה בקשת פסילה ככל שהם רוצים בכך. ב־1.3 התקיימה ישיבה בה הודיע אחד הצדדים (אדלקום וזורלו) על הכוונה לדרוש את פסילתה. הבקשה הוגשה בהמשך. עם זאת גרסטל החליטה בחודש שעבר שאין הדבר מצדיק את פסילתה. בעקבות כך החליטו שתי החברות (אדלקום וזורלו) לפנות לבית המשפט ולדרוש שיעביר אותה מתפקידה.

 

בקשת פסילה של בורר נגועה מן הסתם באינטרסים גלויים או חבויים. ייתכן כמובן שגם בית המשפט יחליט שביחסים שנוצרו בין גרסטל ורוזובסקי בעקבות פנייתה אליו, אין חשש ששיקול דעתה האובייקטיבי ייפגם. אלא שאת הציבור שמסתכל מהצד משתאה על הסיטואציה שנוצרה - כל זה לא מעניין. וגם לא צריך לעניין אותו.

 

גם אם התובעות - קצא"א למשל - צודקות, ואדלקום וזורלו רק חיפשו תירוץ לפוצץ את הבוררות, קשה שלא להטיל את האחריות לכך על גרסטל שסיפקה להן את העילה. מדוע מכל עורכי הדין בעולם, במדינה שבהחלט לא חסרים בה סנגורים מתחום הצווארון הלבן, בחרה גרסטל לפנות דווקא לרוזובסקי שמייצג מולה צד? מה זה אומר על שיקול הדעת של הבוררת הבכירה שלא חושבת על ההשלכות שיכולות להיות לפנייה כזאת - עיכוב ההליכים בסכסוך על סכום עתק של 180 מיליון דולר?

 

יחסים מסוכנים עם עורכי דין

ועוד יותר מטריד מכך - מה זה אומר על הנורמות שנהוגות אצל גרסטל, ואולי אצל בוררים אחרים, לגבי יחסיהם עם עורכי דין שמייצגים מולם. 

 

גם הטענה שכבר חלפה למעלה משנה וחצי, הוגשו הררי מסמכים ותגובות והושקעו משאבים רבים - לא יכולה להצדיק את הישארותה של גרסטל בתפקידה. כל העובדות הללו היו ידועות לגרסטל ובכל זאת היא בחרה להרים טלפון בעת מצוקה דווקא לרוזובסקי.

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב שקיבל אליו כעת את תפוח האדמה הלוהט הזה, יצטרך לתת את התשובות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x