• תפריט
דעות

הרופאים הם משאב לאומי שיש לטפחו

כיום חסרים כ-4,000 תקני רופאים בישראל, אבל הציבור מטיל על הרופאים הקורסים תחת הנטל את האשמה בתורים הארוכים, בהמתנה ממושכת בחדרי המיון, בדחיית ניתוחים ועוד. עכשיו גם נאסר עליהם לקיים פגישות אישיות עם התועמלנים. גם לכך יהיה מחיר ציבורי

מיכאל שכטר 07:2506.07.18

בעוד מספר הרופאים בישראל לנפש הולך ויורד ותקני הרופאים לא עלו בשנים האחרונות, המצב במערכת הבריאות הציבורית הולך ונעשה קשה מיום ליום. כיום חסרים כ-4,000 תקני רופאים בישראל, דבר הגורם למעט הרופאים שבמערכת הציבורית לעבוד הרבה יותר קשה והתורים מתארכים. השחיקה במערכת הרפואית הציבורית הולכת ועולה עד שתגיע לנקודת רתיחה, אם לא ישתפר המצב לאלתר.

 

הציבור בישראל לא בקיא בפרטי מצבת כוח האדם ומאשים את הרופאים בכאוס במערכת הבריאות הציבורית: הם אשמים בתורים הארוכים, בהמתנה ממושכת בחדרי המיון, בהמתנה למיטות פנויות במחלקות הפנימיות, בדחיית ניתוחים ועוד ועד. אלא לא הרופאים אשמים אלא קובעי המדיניות והמחוקק בישראל – כלומר הגופים הפוליטיים.

 

בד בבד, גורמים אינטרסנטים מאשימים את הרופאים כי הם אחראיים לעלייה ביוקר המחיה בישראל ועלייה בהוצאות הבריאות. סעיף הבריאות בחוק ההסדרים גם הגביל את שכר הרופאים בשירות פרטי עפ"י קביעת המבטחים וקופות החולים.

 

פרסום השכר של האלפיון העליון של רופאי ישראל (כ-250 מתוך 25,000 רופאים בישראל) המרוויחים רבבות אלפי שקלים בחודש, רק הגביר את ההשתלחות הציבורית ברופאים, שרובם מרוויחים שכר של פחות מ-30 אלף שקל בחודש ואף פחות מזה. מצער מאד שאותו גורם אינטרסנטי שפרסם את הנתונים לא טרח להזכיר שמדובר במספר קטן של רופאים. רופאי ישראל אינם שודדי הקופה הציבורית.

 

 

צפיפות בבתי החולים צפיפות בבתי החולים צילום: גדי קבלו

 

לאחרונה הוציא מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב חוזר מנכ"ל שנקרא "כללים להתקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות". חוזר זה יצא בעקבות תוכנית "המקור" בערוץ 10 שבה צולמו בחשאי רופאים המבקשים טובות הנאה מסוכני תרופות.

החלק הארי בחוזר המנכ"ל, כולל נוהל ביצוע ניסויים קליניים ומחקרים במוסדות בריאות, התקשרויות עם גופים חיצוניים לשם מימון כנסים מדעיים וימי עיון, נסיעות של רופאים לחו"ל על חשבון חברות מסחריות - בחלק זה אין חדש והנוהל רק מחדד ומדגיש עקרונות מסוימים.

 

החדש בנוהל הוא הסייפא, שבו נקבע לראשונה בישראל ש"חל איסור לקיים פגישות אישיות עם התועמלנים". כדי למגר את התופעה של מתן טובות הנאה לרופאים, דבר הפסול לכל הדעות, נקבע באופן גורף שאין לקיים פגישות אישיות עם תעמלנים במוסד הרפואי.

 

האם יעלה על הדעת להגביל רופאים להיפגש עם בעלי מקצוע בשל חשד שאלה יגרמו לקבלת טובות הנאה, לכאורה? האם אין כאן פגיעה ברופאים כבני אדם היכולים להפעיל שיקול מה נכון  ומה לא? איסור גורף להיפגש עם סקטור זה או אחר בבתי החולים ו/או קופות החולים מסוכן ופוגע בחופש העיסוק.

 

מחר יאסרו על הרופאים להיפגש עם סקטור אחר באוכלוסייה. לא זאת אלא זאת: מדובר בפגיעה, לכאורה, בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחופש המקצוע. אני מציע לקובעי המדיניות במשרד הבריאות לשקול שוב את המגבלות שהשיתו על הרופאים. שכן אין ספק בתרומה הרבה של חברות הפארמה והתעשייה במערכת הבריאות בישראל וביכולת לפתח את בתי החולים שתקציבם מוגבל ומדולל.

 

יש לזכור שהרופאים הם המשאב האנושי היקר ביותר שיש למערכת הבריאות ואין בלעדיו. הרופאים הם אבן היסוד של המערכת והם "מצרך מבוקש" בכל מדינה מעבר לים. על המערכת האירגונית למנוע פגיעה במשאב אנושי זה. על ההסתדרות הרפואית להדוף כל ניסיון פגיעה ברופאים ובמקצוע הרפואה וטובה שעה אחת קודם.

 

פרופ' מיכאל שכטר, קרדיולוג בבי"ח ציבורי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x