• תפריט
דעות

פרשנות

ככה לא מנצחים את הרגולציה

סוף סוף אחרי שנה של דיונים חוק רישוי עסקים הגיע השבוע לוועדת הפנים של הכנסת. אלא שהיו"ר יואב קיש לא עמד בלחץ ומינה ועדה משותפת לממשלה ולמגזר העסקי שתבחן כל רגולציה חדשה ותבלום רגולציה מיותרת. הבעיה שהוועדה היא רק ועדה מייעצת

אדריאן פילוט 09:5903.07.18

אחרי יותר משנה של הכנות, דיונים ומריבות, הגיע השבוע חוק רישוי עסקים לוועדת הפנים של הכנסת בראשות יואב קיש. "רישום עסקים" הוא לב ליבה של הפעילות העסקית של ישראל. לחוק הזה השלכות מרחיקות לכת על תהליך רישום העסקים גדולים כקטנים.

 

 

 

אין כמעט עסק שלא יושפע מהצעה זו, לרבות עסקים הקטנים ובינונים המהווים יותר מ-90% מהמגזר העסקי. רישוי העסקים אינו תהליך חד-פעמי: אחרי הקמת העסק וקבלת הרשיון, העסק מחויב לחדש את אותו רשיון - כך שרגולציה חדשה מקשה על כל מאות אלפי עסקים בתחומים הללו לחדש את הרישיון  – מכאן חשיבותו של החוק.

 

עודף הרגולציה במשק הישראלי הפך לאחת המחלות הכרוניות, הקשות והטרידות של כלכלת ישראל ואין דוח או ארגון רציני שלא מציין זאת. המספרים מדברים בעד עצמם: מדד עשיית העסקים (ה-doing bussiness) של הבנק העולמי, המבוסס על איסוף וניתוח נתונים כמותיים מקיפים המיועדים להשוות בין סביבות רגולציה עסקית בכלכלות ובמשך הזמן קבע כי בסוף 2017 ישראל שוב הדרדרה למקום 54 מתוך 190 מדינות, כאשר רק עד לפני עשור, ישראל כיכבה בעשירייה השנייה.

 

ציונים במיוחד גורעים רשמה ישראל בכל הקשור לרשימת נכסים – מקום 130 בעולם - תשלום מסים – מקום 99 בעולם וגם מקום 92 הלא מחמיא באכיפת חוזים. איך מסבירים את התופעה הזו?

 

מלחמתה של המדינה ברגולציה

 

הממשלה נלחמת נגד הרגולציה אבל המדדים רק יורדים. ייתכן כי התשובה טמונה בעובדה כי בניגוד למה שמתרחש בארה''ב ובאירופה, בישראל, אלו שמפקחים על הרגולטורים - הם חלשים מדי.

 

אלי גרונר, מנכ''ל משרד ראש הממשלה, שהציב את הסוגיה בראש סדר העדיפויות שלו (וגם של ראש הממשלה) יזם מהלך המכונה RIA, והוא גיבוש דו"ח שמפרט את העלויות הכרוכות בכל מהלך רגולטורי חדש ומחייב בדיקת עלות מול תועלת. אך הלכה למעשה, הוא היה חסר שיניים.

 

אלא שמגבשי המדיניות יחד עם נבחרי הציבור והקהילה העסקית מצאו פתרון: הקמת ועדה משותפת לממשלה (אוצר, רשויות מקומיות) ולמגזר העסקי ולציבור הרחב המיועדת לבחון כל רגולציה חדשה ולבלום רגולציה מיותרת.

 

 

ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים. לא עמד בלחצים ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים. לא עמד בלחצים צילום: אלעד זמיר

 

הוועדה היתה אמורה לקום מכוח החוק של רישוי העסקים וכבר פעמיים - ולא בכדי, ניסו לחסל אותה. הוועדה היתה אמורה להתכנס באופן קבוע ולבחון כל פניה של רגולטור לפי אומדן עלות הדרישות מול התועלת והשוואה בינלאומית לדרישות הרגולציה, כאשר הוועדה תפרסם את חוות דעתה לנותני האישור ולשר הפנים. יוזמת הקמת הוועדה איננה המצאה ישראלית: מדובר במודל שקיים במדינות רבות , לרבות ארה''ב, בהם רגולטור אינו רשאי לקבוע לבד רגולציה חדשה.

 

"לוותר על השאלטר"

 

אלא שהרגולטורים הישראלים החלו להפעיל לחצים גדולים על יו"ר ועדת הפנים ח"כ קיש: פיקוד העורף, משטרה, כיבוי אש, משרד הבריאות, משרד להגנת הסביבה - אף אחד מהמפקחים הללו לא רוצה פיקוח עליו ובכך "לוותר על השאלטר".

 

המצב שנוצר לפני מספר ימים שוב העמיד את קיש במבחן מנהיגות שהיה צריך לקבל החלטה אמיצה שכן בעיית עודף הרגולציה במשק מצריך טיפול יסודי. אלא שקיש לא עמד בלחץ והמציא "פשרה" שכמו במקרים רבים עלולה להיות יותר מסוכנת ובעייתית מהמחלה עצמה: הוועדה תוקם כפי שהוצע, אך היא לא תהיה מחייבת - רק מייעצת. כלומר, אפשר להתעלם ממנה כפי שמתעלמים מה-RIA של גרונר.

 

עכשיו כולם יסמנו "ווי" – אך הפיקוח על הרגולטורים יישאר גם הפעם על הנייר. קיש היה צריך לקבל רוח גבית ממהלך זהה שארע לא מזמן: הקמת ועדה זהה בנושא מכבי אש - מטיל הרגולציה הסודי הגדול במשק הישראלי, רגולציה שנאמדת בכ-13 מיליארד שקל לשנה. גם שם עמדו מכבי אש על הרגליים האחוריות והפעילו לחץ כבד. אלא שאז התוצאה היתה שונה: הוועדה קמה ומחייבת. אלט שגורלה של ועדה זו - לא פחות חשובה ואף יותר - היה שונה.

 

לפני חודשיים פרסם משרד ראש הממשלה דו"ח המפרט את הפחתת הרגולציה שהושגה בשנה שחלפה: חיסכון של כ-1.38 מיליארד שקל באופן ישיר, כ-1.46 מיליארד שקל אופן עקיף, 41,355,400 ימים בשנה על המתנות ועוד יותר מ-3,000 ימי עבודה של הממשלה. גם במקרה הזה חשוב לומר: כל רגולציה מיותרת שיורדת - מבורכת, אך זו מעשה חלמאי להוריד רגולציה מצד אחד, ולהוסיף מצד השני.

 

בשלב זה של ה"מחלה", חשוב להתייחס לא רק לרגולציה "ברוטו" (כמה ירד) אלא לרגולציה "נטו" (כמה ירד לעומת כמה עלה), אחרת זה כמו לסתום חור ולעשות עוד שלושה. קיש מסר כי הוועדה איננה הדבר החשוב ביותר בחוק.

 

והנה עוד דוגמה, שאיננה קשורה לוועדה, אך מוכיחה את הנקודה: החוק החדש מאריך את רשיון העסקים למסעדות מ-3 ל-10 שנים - מהלך מבורך. אך בד בבד, בוחנים כעת לחייב את כל המסעדות להחזיק "ממונה על הבריאות" בכל מסעדה ומסעדה. מורידים רגולציה ומוסיפים רגולציה. ככה לא מנצחים את הרגולציה. חבל שקיש לא הבין זאת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x