$
דעות

הח"כים מנקים שולחן: הקיץ מרתיח את קצב החקיקה

הכנסת תצא לפגרת הקיץ בעוד שבועיים והח"כים נכנסו לקצב חקיקה מואץ כי איש לא יודע מה יהיה אורך מושב החורף. על השולחן: פטור ממס על מימון הווילה הפרטית של נתניהו שעבר אמש ועיגון הרפורמה במשק החשמל בהליך בזק

צבי זרחיה 08:0703.07.18
ל"כלכליסט" נודע כי הממשלה תגיש את הצעת החוק שמעגנת את הרפורמה במשק החשמל ביום שני. כלומר, לכנסת ייוותרו שבעה ימים נטו בלבד להשלמת החקיקה

 

מי שמסתובב במסדרונות הכנסת בתקופה האחרונה חש את הקדחתנות באוויר. בעוד שבועיים הכנסת תצא לפגרת קיץ שתימשך שלושה חודשים. הח"כים יוצאים לפגרה בלי שהם יודעים מה יהיה אורכו של מושב החורף שייפתח ב־15 באוקטובר. על פניו, ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו רוצה להקדים את הבחירות. כך הוא אמר בישיבת ראשי הקואליציה שבה דנו במחלוקות על חוק הגיוס, שעבר אתמול בקריאה ראשונה והבטיח את הישרדות הקואליציה. עם זאת, נתניהו הדגיש באותה נשימה כי הוא אינו מפחד מהקדמת הבחירות והאפשרות הזו מרחפת מעל מושב החורף. משום כך, הח"כים נכנסו לבולמוס של חקיקה מואצת בזמן שנותר למושב הקיץ, משום שהם יודעים כי מה שלא יספיקו לחוקק כעת, אולי כבר לא יספיקו לחוקק לעולם.

בשבועים הקרובים יעמדו במרכז תשומת הלב כמה חוקים שהח"כים רוצים לנקות מהשולחן במה שנשאר ממושב הקיץ. אחד החוקים האלו, שעבר אמש הוא החוק שיעניק פטור לראש הממשלה מתשלום מס על השימוש ברכב השרד הממוגן, על השימוש במעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים ועל ההוצאות של המדינה עבור הווילה הפרטית בקיסריה. מיקי זוהר, שהעלה את הצעת החוק, שואף להשלים את חקיקתה לפני היציאה לפגרה. אם החוק יאושר, נתניהו יחסוך תשלומי מסים של 8,000 שקל בחודש (3,000 שקל בחודש בגין השימוש ברכב השרד ו־5,000 שקל בחודש בגין הוצאות המעונות), שהם כ־96 אלף שקל בשנה.

 

רה"מ בנימין נתניהו. יחסוך מסים בהיקף של 96 אלף שקל בשנה רה"מ בנימין נתניהו. יחסוך מסים בהיקף של 96 אלף שקל בשנה צילום: רויטרס

 

במהלך דיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר הוחלט להוסיף להצעת החוק סעיף שקובע כי החוק יחול על ראש הממשלה גם לאחר פרישתו, בדומה לנשיא המדינה. כלומר, השימוש ברכב וההוצאות על הווילה בקיסריה יהיו פטורים ממס למשך חמש שנים מיום הפרישה. במילים אחרות, המדינה תישא בהוצאות הניקיון, המים, החשמל, הגז, ההסקה, הגינון, הטלפון וב־25% מעלות ביטוח התיקונים של הווילה בקיסריה במשך חמש שנים לאחר הפרישה, ונתניהו לא ישלם מס על הוצאות אלו. הסעיף לא יחול בדיעבד. כלומר, הוא יחול רק על נתניהו והבאים אחריו בתפקיד.

 

עוד הטבות מס ליישובים

 

חוק נוסף הוא חוק שמקדם יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה, שקובע שבתוך שבע שנים המדינה תממן 70% מתקציב המועצות הדתיות במקום 40% כיום (בכל מקרה יתרת התקציב מקורה ברשויות המקומיות). החוק יכתיב למדינה להוסיף לתקציב המועצות הדתיות 180 מיליון שקל בשנה. האוצר מתנגד להצעת החוק לא רק בשל התוספת התקציבית, אלא גם משום שלטענתו החוק יסייע לרשויות חזקות להקצות פחות כספים למועצות הדתיות. בנוסף, באוצר מסבירים שהמועצות הדתיות ברשויות החלשות ממילא מקבלות תקצוב גבוה יותר מהמדינה לפי כללים של משרד הדתות.

 

גפני נמנע מלהעלות את ההצעה להצבעה נוכח התנגדות הממשלה, אך הוא כן העלה להצבעה סעיף שקובע שב־2018 משרד הדתות יוכל לתת סיוע גבוה יותר למועצות דתיות ברשויות חלשות. בשל התנגדות האוצר לא יעלה סעיף נוסף שלפיו ב־2019 הממשלה תגדיל את תקציב המועצות הדתיות ב־12 מיליון שקל. גפני טוען כי האוצר הציע לו תוספת בסכום זה אם יתמוך בהעלאת גיל הפרישה לנשים. לדבריו, הוא סירב: "אני לא מוכן להשאיר נשים עניות ברחוב בלי קצבת זקנה. מה יגידו, שקיבלתי כסף למועצות הדתיות וזרקתי נשים לכלבים? הם חושבים שהם יקנו אותי ב־12 מיליון שקל? לא". באוצר מכחישים זאת בתוקף. ח"כ דוד ביטן הגיב לדבריו של גפני ואמר בציניות כי "לא יקנו אותך ב־12 מיליון שקל, זה בטוח".

 

גפני מקדם גם הצעת חוק שתרחיב את הטבות המס ליישובים. הצעת החוק תבטיח שנהריה תמשיך לקבל הטבות מס ושיישובים שסמוכים לגבול הצפון (2—9 ק"מ מהגבול) יהיו זכאים לתוספת הטבות של 2%. באוצר מתנגדים להצעת החוק בשל עלותה — 52 מיליון שקל בשנה — ומציינים כי ממילא תקציב הטבות המס התנפח והגיע ל־2.3 מיליארד שקל לעומת אומדן של 1.3 מיליארד שקל. גפני והח"כים הדפו את הטענות והחליטו שידונו בהצעת החוק ויכניסו בה שינויים לפני ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית שצפויה להיערך לפני היציאה לפגרת הקיץ.

 

לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה, החוק יחזור לוועדת הכספים שמתכוונת להשלים את החקיקה עוד לפני הפגרה. מאחר שמדובר בהצעת חוק בעלת משמעות תקציבית גבוהה, יידרש רוב של 50 ח"כים בשלוש הקריאות.

 

ביום רביעי האחרון הצליח ח"כ דוד ביטן מהליכוד להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק שמעניקה תשלום מקופת המדינה לחברי ועדות הקלפי בבחירות לרשויות המקומיות, בדומה לתשלום לחברי הוועדות בבחירות לכנסת. משרד האוצר התנגד לקידום הצעת החוק בשל עלותה — 52—56 מיליון שקל — אך ביטן מבקש לחוקק את החוק במהירות לפני פגרת הקיץ, שכן הבחירות המוניציפליות ייערכו ב־30 באוקטובר — כשבועיים בלבד לאחר פתיחת מושב החורף של הכנסת. כלומר, ביטן יודע שאם הוא לא יספיק לחוקק את החוק במהלך השבועיים שנותרו למושב הקיץ, הסיכוי שהחוק יחול על הבחירות המוניציפליות הקרובות נמוך.

 

חוק נוסף שהממשלה לוחצת על הכנסת לחוקק במהירות הוא החוק שיעגן את הרפורמה במשק החשמל שאושרה בממשלה. ל"כלכליסט" נודע כי הממשלה צפויה להגיש לכנסת את הצעת החוק ביום שני הקרוב ומליאת הכנסת תתבקש להצביע עליה בקריאה ראשונה באותו היום. המשמעות היא שלכנסת ייוותרו שבעה ימים נטו בלבד, לפני היציאה לפגרה, כדי להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית ולהצביע עליו בשתי הקריאות הללו.

 

לשם כך, הממשלה תבקש בקרוב מוועדת הכנסת להקים ועדה מיוחדת להכנת החוק שתהיה ועדה משותפת לה ולוועדת הכלכלה, שדנה במשך כל השנה בנושאים הקשורים למשק החשמל והאנרגיה. בראשות הוועדה המשותפת צפוי לעמוד יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל מהמחנה הציוני. כבל הודיע כי מרגע שתוקם, בכוונתו לכנס את הוועדה מדי יום לדיונים מרתוניים, מהבוקר עד הלילה, וזאת על מנת שהוועדה תוכל להכין את הצעת החוק כראוי.

 

במקביל, ועדת הכלכלה תתבקש בימים הקרובים לאשר להצבעה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לביטול פיצול תאגיד השידור הציבורי, שלפיה חברת החדשות לא תופרד מהתאגיד, וזאת על מנת שישראל תוכל לארח את האירוויזיון בשנה הבאה.

 

עוד פגיעה בשומרי הסף

 

בשבוע שעבר קידמה שרת המשפטים איילת שקד בוועדת החוקה את הצעת החוק שמשנה את שיטת הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה ממכרז לוועדת איתור. המשמעות היא שלשר תהיה השפעה גדולה יותר על זהות שומר הסף שלו. כמעט כל הצמרת המשפטית בעבר ובהווה מתנגדת להצעת החוק בטענה שתפגע בעצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה.

 

בין המתנגדים ניתן למנות את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שופט בית המשפט העליון לשעבר פרופ' יצחק זמיר והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון שפרש לאחרונה אליקים רובינשטיין. בישיבה של ועדת החוקה שאליה הגיעו כל המתנגדים האלו נכחה גם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה עו"ד שלומית ברנע־פרגו — שלאחרונה פורסמו הקלטות של שיחותיה עם עד המדינה ניר חפץ. גם ברנע־פרגו הביעה התנגדות לחוק, אך הדבר לא מנע מחברי הוועדה להצביע בעדו ולאשר אותו.

 

ההתנגדות של הצמרת המשפטת אמנם תמנע מוועדת החוקה להשלים את החקיקה בתוך שבועיים, אך שקד מתכוונת להשלימה בהליך מואץ במהלך מושב החורף, ובכל מקרה בכוונתה להשלים את חקיקת החוק עוד לפני הבחירות — יהיה מועדן אשר יהיה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x