• תפריט
דעות

מצלמות המהירות: האם המשטרה פעלה בתום לב?

האם המצלמות שימשו להגדלת גביית הקנסות מהנהגים או להפחתת הקטל בכבישים, האם המשטרה המשיכה להפעיל את המצלמות ולקנוס את הנהגים למרות שידעה על הכשל שטמון בהן?

משה גורלי 13:0211.06.18

הכשל שהתגלה במצלמות המהירות מעורר באופן טבעי את השאלות איך נקבל חזרה את כספי הקנסות שאולי הושתו שלא כדין. אבל שתי שאלות מעניינות הרבה יותר נוגעות להתנהלותה של משטרת ישראל.

 

 

 

הראשונה, למה בדיוק יועדו המצלמות האלה – להגדלת גביית הקנסות מהנהגים או להפחתת הקטל בכבישים. המשטרה תטען בנחישות שהתכלית הבלעדית היא הפחתת הקטל. אבל, את הנחת העבודה הזו צריך לבדוק לנוכח העלייה המקבילה והתלולה למדי – גם במספר ההרוגים בתאונות הדרכים וגם בזרם הדו,חות והקנסות.

 

תשובה לשאלת ייעוד המצלמות ניתן יהיה, למשל, להסיק ממיקומן. האם הוצבו כמלכודות גבייה או כאמצעי אכיפה ומניעה. אם המסקנה היא שעיקר תרומתן של המצלמות הוא לתקציב המדינה, יש להתייחס אליהן בהתאם. על המשטרה לא רק לטעון את התכלית המוצהרת של המצלמות, אלא גם להוכיח את תרומתן לתכלית זו.

 

 

מצלמת מהירות בכביש בגין בירושלים מצלמת מהירות בכביש בגין בירושלים צילום:אלכס קולומויסקי

 

השאלה השנייה היא האם המשטרה המשיכה להפעיל את המצלמות ולקנוס את הנהגים למרות שידעה על הכשל שטמון בהן. שאלה זו משיקה לאחריות האזרחית, אבל גם הפלילית של הגורם שהחליט להמשיך בהפעלה הענישתית שלהן. הבעיה כאן היא לא רק באמינות המצלמות אלא באמינות המשטרה שהמשיכה ל"הפליל" את הנהגים למרות החשש לכשל שבהוכחת העבירה.

 

האם המשטרה קיבלה את כספי הקנסות במרמה?

 

פוטנציאל התביעה במקרה כזה הוא גדול. תביעות השבה אזרחיות ואפילו חקירת מח"ש על קבלת דבר במרמה מצד גורמים באגף התנועה במשטרה.

 

המשטרה, לפי תזה זו, קיבלה את כספי הקנסות במרמה. דוח מח"ש האחרון הציף השנה את מחדלי המשטרה בתחומי השחיתות (ערן מלכה), עבירות מין (הרשימה ארוכה) ו'פרופיילינג' (אכיפת יתר כלפי מיעוטים, בעיקר ערבים ואתיופים). אולי בדו"ח השנה הבאה נקבל גם מצלמות המהירות, עם או בלי כתבי אישום פליליים או משמעתיים.

 

גם בתחום האזרחי צפויה פעילות רבה. העניין עצמו נחשף בתביעות שהוביל עו"ד תומר גונן בבית המשפט לתעבורה. בעניין זה צריך לציין את חסינות המדינה מתביעות ייצוגיות, יתרון שמוקנה לה במקרה שהודיעה על 'חדילה', כלומר תיקון הכשל. אבל, במקרה הנוכחי מומלצות שתי דרכים יצירתיות לעקוף את מכשול החסינות: באמצעות עתירה לבג"ץ להשבת הכספים או בתביעה ייצוגית נגד היצרן או היבואן של המצלמות, שמצדו ישלח הודעת צד ג', כלומר יתבע את המדינה על נזקיו הצפויים ואז, לפי פסק דין של העליון, ניתן יהיה לצרף את המדינה כצד להליך.

 

בכל מקרה, השאלה תחזור, בכל וריאציה שהיא ל"תום הלב" של המשטרה: הן לגבי התכלית האמיתית לגבי השימוש במצלמות, ובעיקר לגבי ידיעתה בזמן אמת שהיא מפעילה סנקציות פליליות כלפי נהגים באמצעות כלי שאמינותו מוטלת בספק גדול.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x