$
משפט

מה הולך בתיק הדר דימול? הנאמנים והבנק קובעים עובדות והשופט חותם

נאמני הדר דימול שילמו לבנק הפועלים מיליוני שקלים שלא מגיעים לו, בלי שקיבלו אישור מהשופט, ובהמשך דרשו אותם חזרה. הבנק מצדו קיבל מהשופט ארכת ערעור על ההכרעה, לאחר שהסתיר שבקשתו הוגשה לאחר המועד בחוק. תגובת הכנ”ר: “הנאמנים יזומנו לבירור”

ענת רואה 08:1306.06.18

צעד נוסף נרשם בטנגו המוזר שמתקיים בין נאמני הדר די מול ובין בנק הפועלים מתחת לאף של השופט בתיק הקפאת ההליכים של אולם האירועים היוקרתי. הפעם הצד המוביל בריקוד הוא עו”ד גיל הירשמן, המייצג את הבנק, שקיבל את אישור השופט לבקשת ארכה לערער על הכרעת החוב של הנאמנים, אף שהוא חרג מחלון הזמנים האפשרי להגשת הבקשה.

 

בבקשה קצרה בת תשע שורות, טכנית לכאורה, שהוגשה ב־23 במאי, נכתב כי הבנק קיבל לידיו את הכרעת נאמני הדר דימול, שדחתה את תביעת החוב של הבנק, שעמדה על 26 מיליון שקל, והוא מבקש ארכה קצרה בת כחודש כדי לערער עליה, שכן היא “חסרת בסיס משפטי”. כמו כן, נכתב, הנאמנים, רו”ח בועז גזית ועו”ד אביב פריצקי, הסכימו לארכה המבוקשת. אלא שמבדיקת “כלכליסט” עולה שהבקשה הוגשה 76 יום אחרי שהכרעת החוב נמסרה לבנק, כשהחוק הוא שערעור ניתן להגיש בתוך 45 יום לכל המאוחר. לכאורה הבנק החמיץ את המועד להגיש ערעור או לבקש הארכת מועד, והכרעת הנאמנים חלוטה. הפרט הזה הוסתר לכאורה מהשופט אלכסנדר רון מבית המשפט המחוזי בירושלים, והוא אישר את הבקשה “כמבוקש”.

תקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל קובעת שהמועד להגשת ערעור הוא בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לנושה, ובית המשפט רשאי להאריכו “מטעמים מיוחדים שירשמו”. כלומר השופט רון לא יכול לתת ארכה לבנק בלי שמוצגים בפניו נימוקים מיוחדים. אלא שנימוקים כאלה לא הוצגו לו במסמך הקצר בן תשע השורות. יש לציין שהפסיקה שעוסקת בנימוקים מיוחדים במקרים הללו לא נוטה לכיוון הבנק אלא להפך. בתי המשפט רואים בבנק “נושה מקצועי”, שאמור להכיר את המועדים ואין כל סיבה להעניק לו הנחות.

 

עו”ד גיל הירשמן, המייצג את הפועלים. הגיש בקשת ארכה 76 יום אחרי שהכרעת החוב נמסרה לבנק עו”ד גיל הירשמן, המייצג את הפועלים. הגיש בקשת ארכה 76 יום אחרי שהכרעת החוב נמסרה לבנק צילום: אוראל כהן

 

תשלומים בלתי מקובלים

 

אבל כאמור זה רק המהלך האחרון בטנגו המוזר שמתקיים בין הנאמנים לבנק הפועלים. התיק נפתח לפני כשנה, במאי 2017, עם מינוים של פריצקי, גזית ועו"ד קרן רייכבך לנאמני החברה, לקול התנגדותו של בנק הפועלים, שדרש שעו”ד הירשמן יתמנה לכונס נכסים מטעמו. תחילתו של הריקוד בהתקפות בלתי פוסקות של הבנק נגד הנאמנים כמעט על כל בקשה שהגישו וכל צעד שנקטו, המשכו בניסיון של הנאמנים לרצות את הבנק ללא אישור מהשופט, שוב מהפך כשהבנק מתנגד לדרישת שכר של הנאמנים, ולסיום הם דוחים את תביעת החוב שלו, אך בכל זאת מסכימים לתת לו ארכה לערער על החלטתם.

 

ב”כלכליסט” נחשף בחודש שעבר שאף שהחוב לבנק הפועלים עמד על 26.5 מיליון שקל לטענת הבנק, בפועל הנאמנים שילמו לבנק, לפני הכרעת החוב, 28.8 מיליון שקל - בלי אישור מהשופט, ולפני שבדקו את תביעת החוב של הבנק — סכום שכלל רכיבים כמו "עמלת פירעון מוקדם", שלא מקובל לשלם במקרים של חדלות פירעון. בנוסף לכך הנאמנים שילמו מקופת הנושים שכר טרחה לעו"ד הירשמן בסכום של 292 אלף שקל, פעולה שהיא כמעט חסרת תקדים.

 

הנאמנים מסרו ל”כלכליסט” כי הם הסכימו "תחת מחאה" לשלם לבנק את הכספים הללו, כי הבנק סירב להסיר את המשכנתא מנכס משמעותי של הדר דימול — שלוש קומות במגדל סיטי טאוור ברמת גן. אלא שההמונח "תחת מחאה" לא קיים בתחום חדלות פירעון. אם הבנק מקשה על הנאמנים, עליהם לפנות לשופט ולא לפעול על דעת עצמם. התשלום העודף לבנק מטריד עוד יותר על רקע העובדה שהנאמנת רייכבך סגל מייצגת את בנק הפועלים בתיקים אחרים. אגב, בעת שהבנק התנגד למקדמת שכר הטרחה שביקשו הנאמנים בדצמבר 2017, שעמדה על מיליון שקל, הנאמנים כתבו שההתנגדות "תמוהה ביותר" לאור העובדה שהבנק קיבל מלוא חובו, לרבות כספים ש"ספק אם מגיעים לו" - כלומר הם רומזים שציפו שהבנק יסכים לדרישת שכר הטרחה על סמך זאת שהם ריצו אותו ושילמו לו את חובו מעל ומעבר.

 

שניים מנאמני הדר דימול, רו”ח בועז גזית ועו”ד קרן רייכבך סגל. מזגזגים עם הבנק שניים מנאמני הדר דימול, רו”ח בועז גזית ועו”ד קרן רייכבך סגל. מזגזגים עם הבנק צילום: ענר גרין, אוראל כהן, אלעד גרשגורן

 

אין מחלוקת שבנק הפועלים קיבל את הכסף לידיו באוקטובר 2017, הרבה לפני שתביעת החוב שלו הוכרעה. טענות מצד נושים נגד התשלום לבנק הפועלים הועלו כ

בר בדצמבר 2017, אך לא הוכרעו עד כה. באפריל 2018 פנה נושה אחר של החברה, חברת דקמא, ודרש לחייב את הנאמנים להמציא שורת מסמכים והסברים להתנהלות שלהם מול בנק הפועלים. תשובת הנאמנים, שהוגשה באמצע מאי, היתה קצרה מאוד. הם ציינו שהבקשה מיותרת ומופרכת, והפנו את דקמא להכרעת החוב שבה הוחלט לדחות את תביעת הבנק.

 

בהכרעת החוב קבעו גזית ופריצקי שחברת סיטי חייבת לבנק 232 אלף שקל בלבד, וכל יתר 26 מיליון השקל הם חוב של חברת הדר ברמה – שלא נמכרה ואין לה נכסים, כלומר החוב עלול לא להיות מוחזר לעולם. מי שייהנו מהמצב הזה הם יתר הנושים, שנמצאים בעדיפות נמוכה בהשוואה לבנק, ויקבלו את מלוא החוב כלפיהם.

כמה שאלות נותרו בכל זאת ללא מענה מצד הנאמנים. ראשית, מדוע עו"ד הירשמן קיבל 292 אלף שקל לחשבון הבנק שלו, בלי שקדמה לכך פנייה לשופט; שנית, מדוע שולמו "תחת מחאה" רכיבים נוספים; שלישית, מדוע הנאמנים מאפשרים לבנק להתמהמה עם החזרת הכסף לקופת הנושים? אם הנאמנים דחו את רוב תביעת החוב, זה אומר שהבנק מחזיק אצלו 28.8 מיליון שקל שהוא צריך להשיבם מיד. אבל בשלב הזה הבנק לא מתכוון להחזיר כלום, והסיבה לכך פשוטה: הנאמנים הסכימו שאם הבנק יצטרך להחזיר כסף, זה יקרה רק אחרי שהכרעת החוב שלו תהפוך חלוטה, כלומר לא יהיה ניתן לערער עליה. אלא שהכרעת החוב של הבנק הפכה חלוטה בסוף אפריל, מאחר שהוא לא הגיש ערעור או בקשת ארכה לבית המשפט. במענה לפניית “כלכליסט” טען הבנק שהנאמנים נתנו לו ארכה להגשת הערעור לבית המשפט, אולם הוא לא הסביר מכוח מה הוא סבור שהנאמנים מוסמכים לתת לו ארכה. החוק מקנה סמכות כזו רק לבית המשפט, וגם אז – רק בנסיבות מיוחדות שיירשמו.

 

השופט אלכסנדר רון. הבנק לא ציין לוחות זמנים השופט אלכסנדר רון. הבנק לא ציין לוחות זמנים צילום: אתר בתי המשפט

 

הבעייתיות הוסתרה

 

בנוסף לכך הפרשה הזו מחדדת את השאלות על מקומם ותפקודם של של שומרי הסף. מדוע למשל השופט רון אישר את בקשת ההארכה בלי ששאל מתי הכרעת החוב נמסרה לבנק ולמה התאריך לא נמצא במסמך שהוגש לו? ואיפה כונסת הנכסים הרשמית סיגל יעקבי, שאנשיה אמורים ללוות את התיקים הללו ולפקח על בעלי תפקיד?

 

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "עם קבלת הכרעת הנאמנים בתביעת החוב, הבנק לא המתין אלא נפגש עם הנאמנים וכן קיבל את הסכמתם הכתובה להארכת מועד להגשת ערעור על ההכרעה בתביעת החוב.

 

הבנק אינו אחראי על אמירות שנאמרו על ידי הנאמנים. הבנק דוחה את ה’מסקנות המשפטיות’ שנכללו בפנייה. את ערעורו המבוסס והמנומק יגיש הבנק לבית המשפט במועד".

 

מהנאמנים נמסר בתגובה: “ההכרעה בתביעת החוב נמסרה לבנק ביום ב־8 במרץ. לאחר מכן נוהל מו"מ בין עם הבנק בניסיון להגיע להסכמות על החזר החוב של הבנק. לבנק ניתנה ארכה להגשת ערעור כל עוד התנהלו מגעים, ולאחר מכן ניתנה ארכה נוספת. בקשת הארכת המועד שהגיש הבנק מקובלת ושגרתית".

 

בנוגע להעברת הכספים לבנק באוקטובר נמסר: “בבוקר השלמת העסקה הבנק דרש סכומים נוספים, והם שולמו תחת מחאה על מנת שלא לסכל את העסקה ולגרום נזק עצום. בו ביום הוגש לבית המשפט דיווח מלא על כך וצורפו אישורי ההעברה לבנק ולכונס".

 

תגובת השופט באמצעות דוברת בתי המשפט: “ב־23 במאי הוגשה בקשה שכותרתה ‘בקשה בהסכמה למתן ארכה’. מועד קבלת החלטת הנאמנים לא צוין בבקשה הנ”ל, ולא היה בה דבר שהצביע על בעייתיות כלשהי. עיון ב’תיק האלקטרוני’ אף מראה שהנאמנים עצמם ראו את ההחלטה בסמוך למועד בו ניתנה, ולא הוגשה מטעמם בקשה לביטולה. עם זאת, ככל שבעל דין מבקש להשיג על החלטה שניתנה בעניינו, פתוחה בפניו הדרך לעשות כן בדרכים ובמועדים שנקבעו בדין. גם הכנ”ר הוא בעל דין בהליך מסוג זה, והוא מופקד, בין היתר, על האינטרס של הנושים הבלתי מובטחים. התיק וכל ההחלטות הניתנות בו פתוחים בפניו. לכנ”ר גם מעמד כלפי הנאמנים, אך גם הוא לא פנה בבקשה לשקול מחדש את הארכה שנתבקשה”.

 

תגובת הכנ”ר: “הכנ”ר לא היה מעורב והדבר הובא לידיעתו רק היום בעקבות פנייה זו. השופט נתן את החלטתו בלי שהורה על העברת הבקשה לתגובת הכנ”ר, וממילא בלי שתהיה תגובת הכנ”ר לפניו. בשים לב לנסיבות העניין, בכוונת הכנ”ר לזמן את הנאמנים לשיחת בירור לעניין התנהלותם בסוגיה זו”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x