פורשה מתחשמלת והדאווין עלול להישרף

פורשה. תגידו את השם. נסו לגלגל אותו על הלשון. פורררשה. תמשכו את הר' על הגג של הפה. פורשה הוא שמו של איש שהקים את החברה לפני 70 שנה: פרדיננד פורשה. שוב עם הרבה ר'. למכוניות של פורשה היה פעם מנוע בחלק האחורי של הגוף, כמו בחיפושית של פעם. אחר כך פורשה הבינה שאפשר וגם מומלץ לייצר מכונית ספורט עממית. קראו לה 924. אחר כך הבינו בפורשה שמומלץ לייצר רכב כביש־שטח – קאיין. עכשיו מבינים שם שהגיע הזמן לייצר רכב חשמלי: קוראים לו מישן E. המשימה: חשמל.

אב־הטיפוס (בגודל טבעי) של מישן E ממתין בחדר הישיבות של פורשה בצופנהאוזן, עיירה מנומנמת בפאתי שטוטגרט. שלווה בעת הזחילה המנומנמת בפקקי הבוקר למטה החברה, ניגוד מוחלט למכוניות שיכולות להגיע למהירות של 300 קמ”ש ביציאה לכביש המהיר משערי המפעל. מישן E היא העתיד של פורשה: בסוף 2019 יתחילו בייצור שלה, והיא תשווק בשנת 2020. עם ההגעה למפעלים בצופנהאוזן נדמה שכל העיירה היא פורשה: בכביש יש צומת פורשה, סוכנות פורשה, מוזאון פורשה ולצד מפעלי פורשה הקיימים מוקם במירוץ נגד הזמן מפעל פורשה שהקמתו תושלם בסוף 2019 להרכבת מישן E.

בכירים בחקירה

עקרונית היתה אמורה להיות כאן חגיגה רצינית, אך על השמחה מעיב אירוע קודר: לפני כמה שבועות עצרו נציגי המשטרה הגרמנית שלושה בכירים בפורשה לחקירה. יורק קרנר, ראש מחלקת פיתוח כלי רכב בחברה, נעצר בחשד לזיוף תוצאות פליטת מזהמים ממנועי הדיזל של רכבי פורשה, מנועים שהושאלו מפולקסווגן. צרת רבים לא עושה לפורשה את החיים קלים יותר.

גם לוץ משקה, סגן יושב ראש הדירקטוריון של פורשה, היה אמור להגיע לעיירה השלווה. משקה לא נמצא במפגש החשוב. לפי הערכות, משקה מתמודד עם הריקושטים של אותה פרשה. במקום משקה מגיע טילו קוזלובסקי, מנהל הדיגיטל של פורשה. הוא לא מוכר מכוניות, הוא עתיד למכור שירותים דיגיטליים בתשלום.

"העובדה שבקדמת הרכב אין מנוע מאפשרת לנו לייצר עיצוב מאוד שטוח", מסביר מתיאס קיכגסנר, מנהל המכירות והשיווק. "לוח הבקרה מעוצב באופן שנפתח אל הנהג. השפה העיצובית שלנו ברורה. אפשר להבין שזו פורשה גם בלי שנציב בפני יושבי הרכב את הסמל". עם כל הכבוד לעתידנות, לקוחות פורשה מחפשים מהירות. קיכגסנר עוצר לרגע. הקרירות מתחלפת בחמימות: "נגיע מאפס למאה בשלוש שניות", הוא מציין ביובש. ומחייך. הצורך במכונית חשמלית אינו תוצר של נטיות פילנתרופיות או רצון להציל את כדור הארץ. הוא תוצר של הרצון לעשות כסף, ולמכור הרבה מכוניות. קיכגסנר מסביר: "אנחנו משקיעים בחישמול בין היתר משום שבארצות הברית ישנה דרישה מ־2014 להוריד את כמות הפליטה ב־27% עד 2020. לכן נמשיך לפתח את הטכנולוגיה הקונבנציונלית שלנו, אבל זה לא מספיק בשביל להגיע למטרה הזאת, אז התחלנו לייצר דגמים היברידיים, וזה עדין לא מספיק. לכן הצעד הבא הוא רכב חשמלי במלואו, וזה מה שאנחנו עושים כעת", אמר בנוגע לכוונת החברה להשקיע 6 מיליארד יורו עד 2022 בתחום החשמלי.

אב־הטיפוס של מישן E. טעינה מלאה בתוך 20 דקות צילום: Victor Goico

לצד הפורשה הלבנה והנמוכה שוכן בחדר פיל. פיל עממי, מהיר ומאיים. קוראים לו טסלה. מה לעשות, טסלה היתה שם קודם עם רכב חשמלי. טסלה תפסה הרבה מכירות. טסלה גם בצרות בימים אלה, אחרי שורה של תאונות והתפרצויות זעם מצד אילון מאסק המייסד. בכל מקרה בפורשה שומרים על קורקטיות קרירה. "אני לא רוצה לדבר על המתחרים", מבהיר קיכגסנר בנימוס נוקשה: "צריך לנהוג ברכב שלנו כדי להבין את ההבדל. גם הטכנולוגיה שונה. המתחרים שלנו צריכים 40 דקות כדי להטעין את הסוללה במלואה. המטרה שלנו היא לשחרר את הנהג לדרכו בתוך פחות מ־20 דקות. כך יוכלו גם לתכנן תחנות הטענה יעילות יותר.

“כיום אנחנו חלק מאיוניטי, שהוא ג'וינט ונצ'ר של פולקסווגן, פורשה, אאודי, ב־מ־וו ופורד. יחד אנחנו חותרים להשלים הקמת 400 תחנות טעינה מהירה עד 2020, עם לפחות שש נקודות טעינה בכל אחת, מה שאומר שיהיו אלפי נקודות טעינה (2,400) באירופה ב־2020, בנוסף לתחנות מותאמות לרכבים ההיברדיים. מאמץ מקביל מתבצע על ידי פולקסווגן גם בארצות הברית".

המהפכה הדיגיטלית בדרך

פורשה ניצבת בימים אלה בפתחה של מהפכה נוספת, דיגיטלית. בעבר לקוחות פורשה רכשו את מכונית הספורט החביבה עליהם. לפעמים הם השקיעו בצמיגים. בשדרוג של הטורבו. בעתיד המצב יהיה שונה: אפליקציות, בלוקצ'יין וגם ישראל. למי שאינו בקיא, לפני כשנה וחצי הצהירה פורשה בהודעה רשמית שתשקיע "סכום של שמונה ספרות" בחברות ישראליות העוסקות בטכנולוגיות לרכב. מדובר בהצהרה תמוהה בענף המורגל בסכומים מדויקים. קוזלובסקי אמר בעניין זה: "אנחנו רוצים ליצור סגנון חיים דיגיטלי כחלק מחוויית פורשה, לא להגביל את עצמנו רק לנושא הרכב. השנה נאפשר כבר שני שירותים שנוכל למכור ללקוחות. אני יכול להבטיח, לעולם לא נעביר מידע על לקוחות שלנו לגורם אחר.

"אנחנו עובדים עם קרן מגמה בחיפוש אחר השקעות. השקענו באיבו פארק, אפליקציית חניה שמאפשרת לך לא להתעסק בתשלום לחניון, זה קורה אוטומטית מבלי שתצטרך לעשות דבר. השקענו גם בהום.איי.אקס, שמקשרת בין רכב לבית חכם, לטעינה חכמה. בישראל השקענו באנגוג (סטארט־אפ שמנבא מה אתה עומד לעשות ומה הצרכים שלך, על פי תנועות הנייד שלך, ד.ב.נ), וכעת אנחנו עובדים על הפיתוח יחד".

"כשנמצא חברה שמתאימה לנו בישראל – נמהר להשקיע"

על הרחבת הפעילות בישראל, קוזלובסקי מדבר בזהירות: "כבר יש לנו בישראל אנשים בשטח שעוסקים באיתור. הם מאתרים עבורנו השקעות מעניינות כמו זו שעשינו באנגוג. יכולנו לעשות את זה מגרמניה, אבל אנחנו רוצים לעשות את זה מישראל ישירות, ולעבוד מקרוב עם הגורמים שעוסקים בחדשנות. אנחנו נעזרים בקרנות (הון סיכון) שמחפשות דברים מתאימים עבורנו".

האם תקימו פה מרכז פיתוח ממש? 

"יש דברים שאפשר לפתח מפה וזה דבר שנשקל, אבל בסוף אנחנו חברה זעירה בענף, וצריכים לראות מה תמהיל השקעת המשאבים הנכון עבורנו.

מתי נראה עוד השקעה שלכם בסטרטאפים מישראל? 

"אנחנו בוחנים כרגע כמה סטארט־אפים בישראל, כמו ב WHITE RAVEN חברה שמספקת מידע עשיר יותר על מה יש בכל בניין שעל פניו את חולפת (מסעדה, בית מלון, חנות של ליוויס למשל). אנחנו בוחנים גם השקעה בחברה ישראלית שמזהה בעיות ברכב לפי סאונד. כשנמצא חברה שעונה על הדרישות שלנו מבחינת חדשנות ואסטרטגיה נהיה מאוד מהירים להשקיע. חשוב לנו שיעבדו איתנו על רעיונות ויפתחו את אב־הטיפוס במודל שבו אנו עובדים עם אנגוג, שבו אנחנו חלק מהבעלות, זה מאפשר לנו מעורבות עמוקה יותר, כדי לפתח את האב טיפוס יחד. המטרה היא לעבוד בצמוד עם החברות שאנחנו משקיעים בהן כדי להתאים את הפיתוח לצרכים של הלקוחות שלנו. אנחנו לא מחפשים השקעה פיננסית, אלא אסטרטגית. ההשקעה פיננסית מבחינתנו היא עניין משני".

איך אתם מושפעים מהחקירות ומהמעצרים בנושא זיהום האוויר? בכנות, לא קשה לעבוד באוירה כזאת?

"כשדבר כזה קורה יש לו השפעה בלתי נמנעת, אבל זה לא משנה דבר בסביבת העבודה שלנו. אנחנו רוצים להיות שקופים כלפי הרשויות, ולספק להן את המידע שהן צריכות, אבל רוח פורשה לא מושפעת מזה. פורשה היא חברה קטנה, שרוצה לרגש את הלקוח, ולהגיע עד לקצה, להיות רלוונטית על בסיס יומי, ואת הרוח הזאת לא ניתן לשבור".

הכתבת היתה אורחת במפעל פורשה בשטוטגרט