ביהמ"ש על קופיקס: "סיכון לא מבוטל כי לא תוכל לפרוע את התחייבויותיה"

בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט שלא להענות לבקשת קופיקס לבטל את העיקול הזמני בסך 1.7 מיליון שקל שהוטל עליה בעקבות תביעה שהגישה נגדה ספקית הכלים החד פעמיים, חברת אימפופיקס, בבעלות דקל בן לולו. צווי העיקול הוגשה במסגרת תביעה בהיקף 21 מיליון שקל שהגישה הספקית נגד קופיקס.

לאחר שבדק את טענות התובעת והנתבעות, אורבן קופיקס (בתי הקפה של קופיקס) וסופר קופיקס, קבע השופט עודד מאור כי "הונחה תשתית המלמדת כי הנתבעות בקשיים כלכליים". לדברי השופט, "הטענה כי המצב הפיננסי של קבוצת קופיקס איתן, גם אם היא נכונה, ואינני קובע כך, היא לא רלוונטית כאשר קופיקס גרופ איננה נתבעת בתיק זה". הכוונה היא שקופיקס גרופ היא חברת האחזקות של אורבן קופיקס וסופר קופיקס ומשפטית היא לא נתבעת בתיק. 

מאור עוד אמר כי "מהדוח"ות הכספיים שצירפו הנתבעות עצמן, עולה ששווי ההתחייבויות השוטפות שלהן עולה משמעותית על הנכסים השוטפים, כאשר יש להן חובות לספקים, ולבנקים ולגורמים חוץ בנקאיים. עוד עולה מהדו"ח כי סניפי הרשת שאינם בבעלות החברה נמצאים במרוץ סגירה משמעותי. כ-11 סניפים נסגרו בשנת 2017 והוחזרו לרשת וכשבעה סניפים נסגרו כליל. בעניין זה נמנעו המשיבות לתת גרסה בכלל ואף לא כפרו בעובדה זו".

מייסד קופיקס אבי כץ ורמי לוי. "הטענות ביחס לאיתנות חברת קופיקס גרופ בלבד, אך מעלה חשש שאין לנתבעות במה להאחז" צילומים: אוראל כהן

עוד כתב השופט בהחלטתו, כי "בנוסף לחובות של קופיקס, עומדת לה הלוואה בהיקף 50 מיליון שקל לקרן גרין לנטרן, כאשר הלוואה זו נושאת ריבית של 12% וזאת על פי דיווחי החברה לבורסה במרץ השנה". גרין לנטר היא שותפה ברשת המרכולים סופר קופיקס ומחזיקה בו ביחד עם סופר קופיקס.

בית המשפט אף מציין כי שדרת הניהול בקופיקס פוטרה או התפטרה ומזכיר את סמנכ"לית החברה, חגית שינובר שעזבה את החברה לאחרונה. "למרות הניסיון לגמד את הדברים, מדובר באנשי מפתח של החברה, החל ממנכ"ל החברה, מנהלת המפעל, מנהל הסניפים, מנהל הסופרים, חשבת החברה, מנהלת החשבונות, מנהלת השיווק, מנהלת הקטלוג, מנהל התפעול של החברה. אפילו הגברת שינובר עצמה – בעלת המניות וסמנכ"לית הסחר, הודיעה על התפטרותה מתפקידה בשבועיים האחרונים טרם הגשת הבקשה, וזאת היא לא טרחה לציין כלל במסגרת התצהיר, או במסגרת יום החקירות הראשון", כותב השופט.

הנתבעות ניסו לשכנע את בית המשפט כי מצב הדברים הפוך והציגו יתרת שווי נכסים בהיקף 18 מיליון שקל, שהן מניות של חברת רמי לוי המצויות בחברת קופיקס גרופ, אך השופט טען כי "חברה זו אינה חלק מהסכסוך, היא איננה מחויבת בשום דרך לחובות המשיבות. מדובר במניות בשווי 18 מיליון שקל שמהוות את התמורה ששילמה חברת רמי לוי עבור רכישת אחזקותיה על פי ההסכם, ואשר לא ניתן לעשות בהן שימוש, אלא כחלק מעסקה אחת שלמה של מימוש האופציה של רמי לוי, וזאת כדי להעביר את מניות גרין לנטרן לרמי לוי".

"הטענות ביחס לאיתנות חברת קופיקס גרופ בלבד, אך מעלה חשש שאין לנתבעות במה להאחז והן מנסות להוביל למחוזות אחרים", קבע השופט. "מצבת חובות הנתבעות כמו גם מצבת הנכסים הקבועים, יחד עם הפעולות המלמדות על סיום הפעילות של שורה של אנשי מפתח, מציב את התובעת בסיכון לא מבוטל כי ביום פקודה לא יהיה לנתבעות אפשרות לפרוע את התחייבויותיהן, לרבות ביצוע פסק הדין (ככל שתתקבל התביעה). למצב זה נועד הסעד של עיקול זמני שתכליתו – מניעת שינוי לרעה במצבו של התובע עד למתן פסק הדין". השופט חייב את קופיקס בהוצאות התובעת בגובה 35 אלף שקל.

מקבוצת קופיקס נמסר: "מדובר בהליך מדגמי שבו בית המשפט לא בחן את טענות הצדדים לגופן, ובשים לב לכך שמול סכום התביעה של 21 מיליון שקל, התייחס בית המשפט רק לסכום של 1.7 מיליון שקל, מדובר ב-10% בלבד מסכום התביעה. מדובר בספק שגרם לקופיקס נזקים עצומים וקופיקס מתעתדת להגיש תביעה בגין נזקים אלה. ברור שמדובר כאן בפעולה המבקשת להשתמש במיזוג עסקי החברה עם חברת רמי לוי כמנוף לשיפור תנאי הסחר. כל שאר הפעולות שמתבצעות בחברה, מתבצעות כחלק מרה-ארגון שעוברת החברה בעקבות כניסת רמי לוי כשותף". לגופו של עניין, מעיון בהסכם ההשקעה של רמי לוי, אין שום אזכור לכך שיש חסימה כלשהי על כספי ההשקעה, דבר שמטיל אור שונה על חוזקה הפיננסי של קופיקס, מזה שקבע בית המשפט".