• תפריט
משפט

דו"ח חופש המידע ל-2017: 66% מהתלונות על אי-יישום החוק נמצאו מוצדקות

בשנה שחלפה הוגשו ליחידה הממשלתית לחופש המידע 210 תלונות נגד הממשלה בטענה לאי-יישום החוק; כל העתירות לביהמ"ש בנושא חופש המידע לגבי בנימין ושרה נתניהו התקבלו; חמישה משרדי ממשלה כלל לא העבירו דיווח

משה גורלי 08:4717.05.18

"כפי שגזרו שופטי בית המשפט העליון גם על עצמם את חשיפתו של מידע בעניין מילוי תפקידם לציבור בפסק דין זה, שואף גם אני לפעול לפרסום מידע בעל ערך ועניין לציבור מפעילותי ככל הניתן", כך כותב היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט בדו"ח אודות יישומו של חוק חופש המידע במלאת 20 שנה לחקיקתו.

 

הדו"ח משלב פרויקט מעניין שבו בחרו מספר אישים את פסקי הדין המובילים לטעמם בתחום חופש המידע. מנדלבליט בחר את פסק הדין שבו פסק בית המשפט "נגד עצמו", כשהורה להנהלת בתי המשפט, בעתירת 'דה מרקר', למסור מידע בדבר התיקים הפתוחים בבתי המשפט כולל ציון שמות השופטים. ועתה נותר לראות אם מנדלבליט לא רק נאה דורש לגבי אחרים, אלא גם מקיים בעצמו.

 

ב-2017 ניתנו 308 פסקי דין בעתירות חופש מידע, עלייה של 70% מהשנה הקודמת. 121 עסקו בממשלה, והנתון המעניין הוא שרובן המכריע, 85, התקבלו ואילו 36 נדחו. כלומר בתי המשפט אכפו על הממשלה במרבית המקרים מסירת מידע בניגוד לרצונה. המשמעות היא שהזכות למידע - ההבנה שהמידע הממשלתי שייך לציבור ולא לפקידים - טרם הופנמה במלואה. לחוסר הבנה זו נלוותה משמעות כספית: בתי המשפט פסקו נגד הממשלה הוצאות בסך של כ- 159,000 שקל ובעדה - 33,000 שקל.

 

ב-2017 הוגשו 317 עתירות. כ-63% מהן על ידי עמותות. העמותה שהגישה את מרבית העתירות היא "עורכי דין לקידום מנהל תקין" שהגישה 130 עתירות כ-42% מכלל העתירות השנה.

 

הציבור למד להכיר את חופש המידע באמצעות מלחמתה של משפחת נתניהו לפרטיותה. באמצעות החוק, ולאחר מאבקים מתישים בבתי המשפט בעתירות של התנועה לחופש המידע והעיתונאים רביב דרוקר ובן כספית, קיבל הציבור מידע על הוצאות מעונות ראש הממשלה ב-2015, על מספר השיחות שניהל נתניהו עם הבעלים והעורך של 'ישראל היום', שלדון אדלסון ועמוס רגב, ועל נתוני העסקתה של שרה נתניהו כפסיכולוגית בעיריית ירושלים. בכל העתירות האלה טענה המשפחה לפרטיות ואילו בתי המשפט הורו על מסירת המידע או חלקו.

 

שרת ה משפטים איילת שקד. "החוק איפשר את מהפכת השקיפות" שרת ה משפטים איילת שקד. "החוק איפשר את מהפכת השקיפות" צילום: עמית שעל

 

844 בקשות על משרד הבריאות

 

חוק חופש המידע חל על בכ-120 מדינות. בישראל כפופות לו 2,028 רשויות ציבוריות מתוכן 80% בתחום השלטון המקומי. בשנה שחלפה הוגשו 7,945 בקשות חופש מידע לממשלה. עלייה של כ-19% במספר הבקשות לעומת שנת 2016. בישראל מוגשות 7.6 בקשות לכל 10,000 תושבים, גבוה יותר משיעור הבקשות המוגשות בקנדה (0.3 בקשות ל-10,000 תושבים) ונמוך בהשוואה לארה"ב (76 בקשות ל-10,000). בפיליפינים מוגש מספר הבקשות הנמוך ביותר, 0.2 בקשות למידע על כל 10,000 תושבים.

 

בנימין ושרה נתניהו בנימין ושרה נתניהו צילום: אבי אוחיון בע"מ

 

בשש השנים האחרונות הוכפל מספר הבקשות שמוגשות לממשלה. משרד הבריאות (844), המשטרה (694) ומשרד החינוך (690) הן שלוש הרשויות אליהן הוגשו מרבית הבקשות. שלוש הרשויות שדחו את מירב בקשות המידע שהגיעו אליהם הן: המשרד לביטחון פנים (57% מהבקשות נדחו), רשות שוק ההון והחיסכון (55%) ורשות המסים (46%).

 

בשנה שחלפה הוגשו ליחידה הממשלתית לחופש המידע 210 תלונות נגד הממשלה בטענה לאי-יישום חוק חופש המידע (לעומת 130 ו-185 פניות בשנים 2015 ו-2016, בהתאמה). 66% מהתלונות נמצאו מוצדקות, רובן הגורף (83%) היה בנושא מתן מענה. כלומר, מקרים בהם מבקש המידע הגיש בקשה ולא קיבל מענה כלל. 5 משרדי ממשלה כלל לא העבירו דיווח ליחידה כנדרש: הבינוי והשיכון, הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לשוויון חברתי, המשרד לירושלים ומורשת (שנה שנייה ברציפות) והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

 

הרשויות שהצטיינו בעמידה בזמני חוק חופש המידע ונתנו מענה מהיר הן: המשרד לשירותי דת, רשות מקרקעי ישראל ורשות המים והביוב.

 

שרת המשפטים, איילת שקד אמרה עם פרסום הדו"ח: "חוק חופש המידע שנחקק לפני 20 שנה, איפשר את מהפכת השקיפות שנדמה שהיום נחיצותה וחשיבותה ברורים לכל. עם כל המורכבות שטומנת בחובה השקיפות, ההבנה שלנו כי אנו - מי שמחזיקים בעמדה ציבורית - נדרשים לשקף אירועים ותהליכים לציבור, מובילה לכך שהמערכת הציבורית תהיה טובה יותר".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x