• תפריט
משפט

עו"ד מולכו מציג: 11 שנה של שכר טרחה שלא נגמר

11 שנה שחלפו מאז הקריסה, 37 מיליון שקל בשכר טרחה, 172 מיליון שקל ששוכבים בקופת הפירוק ופיקוח שבקושי קיים - לעו"ד יצחק מולכו אין שום סיבה לסגור את תיק חפציבה. מולכו: "סיפקנו פתרון לרוכשי הדירות, שכר הטרחה נמוך יותר"

ענת רואה 06:5015.05.18

לפני חמש שנים, במלאת שש שנים לקריסתן של חברות הבנייה מקבוצת חפציבה של בועז יונה, הגדיר "כלכליסט" את תיק הפירוק הזה כ"מפעל החיים הרווחי של עו"ד יצחק מולכו". שכר הטרחה שלו אז, כפי שנחשף באותה כתבה, הסתכם ב־20 מיליון שקל, העבודה התבססה על תגמול לפי שעות עבודה בהיקפים שכמעט ולא פחתו לאורך השנים וסגירת התיק לא נראתה באופק.

 

 

 

חלפו פחות מחמש שנים נוספות, ולא רק שהתיק עדיין רחוק מלהיסגר, אלא שעו"ד מולכו אף כמעט והכפיל את שכר הטרחה שלו. נתון עדכני שעולה מדו"ח שהגיש משרדו בימים האחרונים לבית המשפט המחוזי בירושלים מעלה כי מ־2007 ועד סוף 2017 גבה מולכו סכום בלתי נתפס של 37 מיליון שקל שכר טרחה, כולל מע"מ והוצאות (מולכו עצמו טוען שגבה רק 32 מיליון שקל כולל מע"מ והוצאות, ראו תגובה בסוף הכתבה).

 

עו"ד יצחק מולכו. תיק חפציבה יכול להימשך לנצח עו"ד יצחק מולכו. תיק חפציבה יכול להימשך לנצח צילום: עומר מסינגר

 

בנוסף לשכר הטרחה שגבה מולכו, הוא מסתייע גם במשרד רואי החשבון של נחום פריידקס, שגזר תמורת הליווי שלו במשך 11 שנה קופון נאה של 12.5 מיליון שקל. המשמעות היא שמולכו ופריידקס שלשלו לכיסם מאז קריסת חפציבה כמעט 50 מיליון שקל. והנושים? הדו"ח שהגיש מולכו חושף שלא רק שהם קיבלו פחות משגבו עורכי הדין ורואי החשבון, אלא שרובו הגדול של הכסף שמגיע להם עדיין שוכב בקופת הפירוק ולא מחולק. לפי הדו"ח, עד כה חולק לנושים של 17 חברות מקבוצת חפציבה סכום של 38 מיליון שקל - כלומר סכום כמעט זהה לזה שגבה מולכו כשכר טרחה. הסכום ששוכב עדיין בקופת כונס הנכסים הרשמי, לא ברור מדוע, עומד על 172 מיליון שקל.

 

לאור הנתונים הללו, השאלה העיקרית שעולה נוגעת לתועלת שמפיקים הנושים מהליך הפירוק המתמשך, אם עדיין קיימים נושים לקבוצת חפציבה. עצם העובדה שכל כך הרבה כסף שוכב בקופה 11 שנה אחרי הקריסה מעלה תהיה אם הנושים הללו עדיין פועלים להשבת כספיהם, או שאיבדו עניין והתייאשו. בדו"ח עצמו לא מפורטת הסיבה שבגללה שוכב הכסף בחשבונות, ולא מפורט מה התוכנית לגביו.

 

השופט אביגדור דורות, שקיבל את הדו"ח לעיונו, הסתפק בציון המילה "קראתי", ולא הוסיף, ואילו כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) סיגל יעקבי, מי שאמורה לפקח על בעלי התפקיד, לדאוג שהכספים יחולקו לנושים, ששכר הטרחה יהיה סביר ושההליך לא יימשך לנצח, כלל אינה מעורבת. "כלכליסט" פנה לכנ"רית לפני כשבועיים בבקשה לברר את גובה שכר הטרחה שמולכו גבה עד כה, ולאחר בדיקה נמסר מספר שעומד על כמחצית מהנתון האמיתי. אם זהו היקף הפיקוח, אפשר להבין מדוע הנושים התייאשו.

 

שני דברים אפשר לומר בבירור בשלב זה: אחד, שככל שהדבר תלוי בעו"ד מולכו, תיק פירוק חפציבה יימשך לנצח ומשרדו ימשיך להכניס ממנו מיליוני שקלים בכל שנה בשכר טרחה. השני, שנוכח הפיקוח הדל והרופס של בית המשפט ושל הכנ"רית, בהחלט נראה כאילו הדבר תלוי אך ורק במולכו, ואם ירצה להמשיך לנצח - לא יהיה מי שיעצור אותו.

 

 

קבוצת חפציבה היתה אחת מקבלניות הבנייה הגדולות בישראל, והיא קרסה ברעש גדול באוגוסט 2007. בעליה, בועז יונה, נמלט מהארץ ולאחר מכן נתפס והוסגר לישראל. הוא הועמד לדין פלילי, נדון לעונש מאסר של שבע שנים ושוחרר ב־2012 (ראו הרחבה במסגרת).

 

במועד הקריסה התחוללה דרמה גדולה כשאלפי רוכשי דירות גילו שיונה הבריח את כספם ולא הפקיד אותו בחשבון הליווי של הפרויקטים השונים. בית המשפט מינה את הכונס הרשמי, אז היה זה עו"ד שלמה שחר, לנהל את הדרמה, ושחר מינה לתפקיד את מולכו. מולכו הוא יועצו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושותפו של דוד שמרון במשרד עורכי הדין א.ש שמרון, י. מולכו, פרסקי ושות', העוסק בתחום המסחרי. בתחילת הדרך התמקדה עבודתו של מולכו בסיום הפרייקטים ובמסירת הדירות לרוכשים. לצורך כך הסתייע בכונסי נכסים שמונו מטעם מהבנקים וסיימו את הפרויקטים. כל אחד מהם קיבל על כך שכר טרחה נאה בנפרד. אבל מסירת הדירות הושלמה והסתיימה כבר לפני כמה שנים.

 

הכסף שוכב בקופה ומחכה

 

הדו"ח עצמו כולל נתונים כספיים, אך אין הסבר למשמעותם. חתום עליהם שותפו של מולכו, עו"ד יעקב מלצר. כך לדוגמה, בדו"ח של קבוצת החברות הפרטיות, שכולל 14חברות, מופיע נתון של הכנסות שמסתכמות ב־185 מיליון שקל. מתוך הסכום הזה, רק 28 מיליון שקל חולקו לנושים, בעיקר לבנק לאומי ולנושים של חפציבה חופים.

 

בועז יונה (במרכז) אחרי שנלכד באיטליה והובא לישראל, אוגוסט 2007 בועז יונה (במרכז) אחרי שנלכד באיטליה והובא לישראל, אוגוסט 2007 צילום: ניר כפרי

 

ואיפה 157 מיליון שקל נוספים? 27 מיליון שקל הם שכר הטרחה של מולכו (מתוך 37 מיליון שקל בסך הכל, כשההפרש חושב מתוך החברות הנוספות בקבוצה); 11 מיליון שקל הוא שכר הטרחה של רואי החשבון (מתוך 12.5 בסך הכל); ובוצעו תשלומים נוספים בהיקף של כמה מיליוני שקלים עבור תפעול ואחזקת המשרדים של חפציבה. בשורה התחתונה, 110 מיליון שקל נותרו בקופת המנהל המיוחד שמוחזקת אצל הכונס הרשמי, נכון לסוף שנת 2017.

 

תמונה דומה מצטיירת גם מהדו"ח הנפרד של ג'רוזלם גולד הציבורית: 47 מיליון שקל נכנסו לקופה בסך הכל, שכר הטרחה של מולכו עלה 5.3 מיליון שקל, הנושים קיבלו 9.8 מיליון שקל ולבסוף יתרת הסגירה בחשבונות הבנק מסתכמת ב־24.5 מיליון שקל, שטרם חולקו.

 

בקופת צמרות הציבורית נותרו 20 מיליון שקל מתוך הכנסות של 22 מיליון שקל, אחרי שמולכו גבה שכר טרחה של 1.3 מיליון שקל, ובתיק פשיטת הרגל של בועז יונה נותרו 18 מיליון שקל מתוך הכנסות של 21 מיליון שקל מהסדרי פשרה שונים, אחרי שכר טרחה של 2.2 מיליון שקל ששולם למולכו. המספרים האלה מסתכמים ל־172 מיליון שקל ששוכבים בקופה, 11 שנה אחרי קריסת חפציבה. לא ברור למה הכסף לא מחולק ומהי מטרת ההליך אם לא לחלק אותו.

 

מולכו נעלם מהדו"חות

 

העובדה שהדו"ח הוגש מטעם משרדו של מולכו ולא ישירות על ידו מתמיהה. באורח יוצא דופן, לא רק שהוא לא חתום על אף מסמך שהוגש בתיק, אלא שהוא אפילו לא חתם בעצמו על הדו"חות הכספיים שהגיש. מעבר להיבט הטכני, הנושא מעלה תהייה מהותית - האם מולכו מעורב בכלל בתיק? ואם כן, מה מסמלת העובדה שלא חתם על הדו"חות?

 

הכנ"רית סיגל יעקבי. גיבוי מלא למולכו הכנ"רית סיגל יעקבי. גיבוי מלא למולכו

 

התהייה מתחדדת על רקע נתונים נוספים שמופיעים בעמוד האחרון של הדו"ח - שעות העבודה של משרדו של מולכו על התיק בשנת 2017. הנתונים הללו חשובים, מאחר שמולכו, על פי הסיכום המקורי עמו, מקבל את שכרו בתעריף לפי שעה, וסוכם בשלב מסוים זה יומר בשכר טרחה סופי שייוחס לכל חברה בנפרד.

 

לגבי חלק מהחברות כבר שולם למולכו שכר טרחה סופי ובוצע קיזוז מול תעריפי השעות ששולמו. הוסכם כי מולכו מקבל 400 שקל לכל שעת עבודה שלו עצמו, 350 שקל לשעת עבודה של כל אחד משותפיו, 275 שקל לעבודה של שכיר ו־100 שקל לשעת מתמחה. והנה, מדו"ח השעות של 2017 עולה כי דווחו יותר מ־3,000 שעות עבודה של שותפים ועוד כ־1,800 שעות עבודה של שכירים ומתמחים. פירוט השעות של מולכו עצמו אינו מופיע. המשמעות היא שמולכו לא דיווח אפילו על שעת עבודה אחת בתיק חפציבה לכל אורך 2017. ההסתייעות באנשי צוות במשרד מוכרת ומקובלת, אך מצב בו בעל התפקיד עצמו מוחלף בפועל באדם אחר מקובל פחות. במשרדו של מולכו טוענים שכן היה מעורב בתיק במהלך השנה וכי שעות עבודתו נכללות בשעות השותפים, אף שהתעריף שלהן נמוך יותר.

 

"כלכליסט" פנה לכנ"רית אתמול שוב, ונענה בתמיכה מלאה בבעל התפקיד. מטעמה נמסר כי מולכו רשאי להסתייע בעובדי משרדו לצורך ניהול ההליך ונטען כי מולכו "מעורב בתיק ובצמתי ההכרעה המרכזיים בו". לא התקבלה התייחסות לכך שדו"ח שעות העבודה של 2017 לא כולל שעות עבודה של מולכו עצמו. בנוגע לכך ש־11 שנה מתחילת ההליך עדיין ממתינים סכומי עתק בקופה, נמסר כי מרבית הכסף "נשמר כעתודות לביצוע תשלומים שעודם שנויים במחלוקת כגון תשלומי מס, תביעות חוב בדין קדימה, הוצאות ניהול תביעות וכיו"ב". עוד נמסר שבשתיים מהחברות שבהן שמורות עתודות בסכומים ניכרים "מוגשים מעת לעת ובאופן קבוע דו"חות חסויים לביהמ"ש". לשאלה מדוע הדו"חות חסויים אין תשובה.

 

עוד נמסר מטעם הכנ"רית כי בחברות השונות בוצעה עד היום חלוקת דיבידנדים של כ־86 מיליון שקל, אך לא נמסר כל פירוט לנתון הזה, והוא אינו עולה בקנה אחד עם הדו"חות שהוגשו כעת. "כלכליסט" פנה לכנ"רית בבקשה לקבל פירוט נוסף לגבי זה וגם לגבי היקף החובות של חפציבה בהתפלגות לנושים. "פרשת קריסת קבוצת החברות חפציבה היא מפרשות הפירוק הגדולות והמורכבות שידעה מדינת ישראל. מטבע הדברים בפרשות מסוג זה נמשכים ההליכים זמן רב. עם זאת, הכונס הרשמי והמנהל המיוחד פועלים להתכנסות לסיום ההליכים וזאת תוך התחשבות בנסיבותיו השונות ובהיקף ההליכים והפעולות הנדרשות בכל אחד מהתיקים", נמסר.

 

ממשרדו של מולכו נמסר: "הביקורת הישירה והביקורת המשתמעת מהשאלות מעידים בראש ובראשונה על חוסר הבנה מהותי של ניהול הליכי פירוק מורכבים בסדר גודל כמו זה של קריסת קבוצת חפציבה. התיק נוהל עד כה באופן מופתי והביא להישגים חסרי תקדים בתחום. נזכיר כי קבוצת חברות הבנייה חפציבה קרסה כתוצאה מהתנהלות פלילית של ראשיה וכמה ממנהליה הבכירים. הקריסה הובילה לפירוק במימדים הגדולים ביותר שידעה מדינת ישראל, שכלל הליכי פירוק וכינוס של כ- 30 חברות וכ- 40 פרויקטים ברחבי הארץ. לב הבעיה היה מציאת פיתרון לכ – 4,400 משפחות שרכשו דירות, כאשר בניגוד לדין מאות מיליוני שקלים של כספי רוכשים לא היו מובטחים בערבויות חוק המכר. מדובר היה במציאת פיתרון למשפחות רוכשים, שמנו יחד עשרות אלפי אנשים. זו יכולה הייתה להיות קטסטרופה חברתית וכלכלית חסרת תקדים בישראל שהייתה עלולה להגיע לנזק של מאות מיליוני שקלים ולמציאות בה אלפי בני אדם ימצאו עצמם מחוסרי דירות, כאשר הדירות הישנות שלהם כבר נמכרו והם עדיין חייבים לבנק כסף. בעת הקריסה קופת הנשייה עמדה על קרוב לאפס. בעבודה עצומה שהשקיעו הכונס הרשמי והמנהל המיוחד וצוותו נמצאו הסדרים מורכבים, שהביאו פתרון למשפחות רוכשי הדירות. פתרון זה זכה לשבחים רבים והמתווה לפתרון הושג בהובלת ומעורבות עצומה של המנהל המיוחד עו"ד יצחק מלכו, שהשקיע אלפי שעות עבודה בתיק במהלך השנים.

 

"בניגוד לנטען, עו"ד מלכו פעל בתיק גם בשנת 2017. מטבע הדברים, בתיק בסדר גודל עצום שכזה, עו"ד מלכו מסתייע בצוות רחב הפועל בשיתוף פעולה הדוק ומתמיד בין חבריו, כשעו"ד מלצר הוא השותף הבכיר מבין חברי הצוות. אין כל מניעה שעו"ד מלצר יחתום על כתבי בית דין, הודעות ו/או דוחות בשם המנהל המיוחד ולא מדובר ב"המחאה" של התפקיד, היות שעו"ד מלכו ממשיך לפקח על התיק, המתנהל כולו לפי המדיניות שהתווה. כך נוהגים בתיקי פירוק רבים מקדמא דנא, ורשות המיסים או כל גורם אחר לא הביע הסתייגות מדרך מקובלת זו. באשר לשכר הטרחה -- הנתונים שהוצגו בכתבה שגויים לחלוטין (בעיקר משום שהם כוללים את מכלול הוצאות הפירוק). שכר הטרחה שנגבה על ידי משרדנו עד עתה נמוך בעשרות אחוזים מהסכום שננקב בכתבה. מכל מקום שכר הטרחה הסופי של המנהל המיוחד יקבע בסופו של יום על ידי בית המשפט המחוזי ולא על ידי התקשורת.

 

"באשר ליתרות בתיק - הרי שעצם קיומם של יתרות כאלו מעיד דווקא על הצלחת המנהל המיוחד בתיק, שהצליח להוציא "יש מאין" ולהכניס סכומים עצומים לקופת הפירוק. כמובן שלא ניתן לחלק את כל הכספים באופן מידי, בשל חשיפות משפטיות וכלכליות שונות שיש להסדירן בטרם ניתן לחלק את הכספים לנושים. המנהל המיוחד כבר הגיש מספר הליכים שנועדו לבטל או לתחום את החשיפות של החברות בתחומי המס ורק לאחרונה, בעקבות הליכים אלו, הוקטנה באופן משמעותי חלק מחשיפת המס והתאפשרה חלוקת ביניים משמעותית נוספת. באשר לטענה בדבר "התמשכות ההליכים" - עד היום הושקעה עבודה בהיקף עצום למציאת פתרון לאלפי משפחות, למימוש נכסים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים ולמימוש זכויות תביעה של החברות בהיקף עצום של מאות מיליוני שקלים במסגרת אין ספור הליכים. למעשה, כל הנכסים הפיזיים מומשו וחלק ניכר מההליכים הסתיימו. יחד עם זאת, עדיין מתנהלים הליכים משפטיים בהיקף כולל של מעל 250 מיליון שקל. בביהמ"ש התנהלו בעשור האחרון למעלה מ-1000 תיקי משנה, במעורבות של עשרות גורמים עסקיים ואלפי נושים וחלקם מתבררים עד היום. מטבע הדברים בתיק בהיקף כזה אין אפשרות לסיים את הפירוק בתוך שנים ספורות והצגת ההישגים חסרי התקדים בתיק זה כחוסר הצלחה, פשוט מטעה את הקוראים".

 

מטעם בתי המשפט נמסר: "פרשת חפציבה מתנהלת בארבעה תיקים וההחלטות ניתנו על ידי השופטים דוד חשין, יעקב צבן, דוד מינץ ועודד שחם. מאפריל 2017 הועבר לשופטים אלכסנדר רון ואביגדור דורות, לצורך סיום הטיפול. שכר טרחת המנהל המיוחד נקבע ב־2007 על בסיס תעריפים לשעה שאושרו אז. הדו"ח שהוגש על ידי המנהל המיוחד מתייחס לתקופה טרם החל הטיפול בתיק על ידי השופט דורות ולכן לא ניתנה על ידו החלטה מהותית ביחס לתוכן הדו"ח. בעקבות פניית נושים אישר השופט רון שתי חלוקות לנושים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x